רוניה בת השודד

תעודת זהות לספר

שם הספר – רוניה בת השודד

שם הסופר – אסטריד לינדרגן

תירגמה משוודית – תמר שלמון-נסי

ציורים ועטיפה – קצויה קונדו

עריכה – דלית לב

עיצוב כותרת שם הספר בעברית – הילה נועם

שנת הוצאה לאור – 1981

מגישה – יהלי פינטו

מגש – למורה נעמי

תקציר

בלילה שנולדה רוניה לא היה קץ לאושרם של אִמהּ לוביס ושל אביה מטיס וכל שודדיו. רוניה גדלה להיות חזקה, אמיצה וסקרנית כי ככה זה כשמגדלים אותך שודדים. לא היה דבר שאהבה יותר מלשוטט ביערות, למרות הסכנות הרבות.

בּוֹרְקָא ומטיס היו מנהיגי שודדים ואויבים כבר כמה דורות והתחרו על שטחי היער. בלילה שנולדה רוניה הייתה סערה שלא הייתה כמוה וההר של מטיס נבקע לשניים. בורקא ניצל את המצב ובנה את ביתו בחלקו הצפוני של ההר של מטיס, ללא ידיעתו.

רוניה ידעה שאינה הילדה היחידה בעולם, היא פשוט הילדה היחידה ביער של מטיס. וכשהגיעה בשיטוטיה למקום שההר נבקע בו לשניים נדהמה לראות ילד אחד יושב על קצה הבקע ומטלטל את רגליו אנה ואנה.

למרות השנאה והתחרות בין האבות, למרות האיומים והאיסורים, רוניה ובֵּרְק בורחים מהוריהם ועוברים לחיות ביער, מקום משכנם של הגמדים האפורים, הטרולים, ציפורי הטרף ובנות האלמוות המסוכנות מכולם.

ידידותם ואהבתם של שני הילדים גורמת בסופו של דבר לשני השבטים להתאחד מול אויב משותף: החיילים מהמבצר, הצדים את השודדים ללא רחם. מטיס ובורקא מצפים מבירק שבבוא היום יהפוך למנהיג שבט השודדים המאוחד, אך ברק ורוניה נשבעים בחגיגיות שמעולם לא יהיו שודדים ולא יבזזו אנשים תמימים. בכוונתם להפוך לכורי כסף

    בעקבות סוד שגילה לרוניה אחד השודדים טרם מותו

לדעתי סוף הספר הוא טוב מכיוון שהטובים מנצחים

בסוף משלי לסיפור

האביב היה אביב חדש אבל מוכר כל כך.

אל תיבהל ברק אמרה רונייה אני עומדת לצעוק את צעקת האביב שלי והיא צעקה בקולה הצלול וצעקת השמחה שלה מילאה את כל היער.