הכל מתחיל בארץ רחוקה רחוקה… טוב אולי הגזמתי אם

.הארץ הרחוקה רחוקה למען האמת סיפורי מתחיל ממש כאן בארץ

,שלום שמי ספרי וויט

.אני גר בבית פרטי בנתניה ואני לא מבן התלמידים בכיתה שמגיעים בזמן כל יום

אני בן 11 ואני בן יחיד

.הכל התחיל בבוקר יום ראשון

…פקחתי עניים הסתכלתי בשעון מתפלל שלא הראה את המחוג הקטן על שמונה שוב

.אבל למזלי השעה היתה שבע ורבע זאת אומרת שאני יכול להספיק להגיע בזמן לבית הספר, התלבשתי ורצתי לבית הספר,לא כל יום אני מספיק להגיע בזמן

.כמו תמיד המורה העירה לי בלי סוף

,אבל בדרך חזור משהוא לכד את עניי

בסמטה שלידי חבורת כלבי רחוב התנפלה על חבילה מסתורית ומיללת

.לאט לאט התקרבתי לחבילה, הרחקתי את חבורת הכלבים  ,פתחתי את החבילה המסתורית ובפנים ישב לו גור חתולים קטן מצונף ורועד מפחד

.”הוא הסתכל עלי במבט שהיה יכול לומר רק מילה אחת “תודה

!ביחלוף רגע החלטתי:אני חייב לאמץ אותו

תפסתי בחבילה ולקחתי אותה הביתה עם החתול או החתולה רק כשעמדתי בפתח הבית נפל לי האסימון

.אמא שלי בחיים לא תרשה לי לגדל חתול בבית

?מצד אחד לא יכולתי להשאיר את החתול ברחוב אבל מצד שני אמא שלי לא מרשה. מה לעשות

מחשבה הבזיקה במוחי איך לא חשבתי על זה קודם  לקחתי את החבילה לגינה

.שם בחור באדמה מאחורי השיחים של הגינה היה המחסן הסודי שלי שם אני מחביא כל מניי דברים , אבא ואמא לא ידעו איפה הוא ולכן שם החלטתי להחביא את החתול

(למוחרת לקחתי אותו לווטרינר שיתן לא זריקות נגד כלבת וכל מני מחלות שהוא יחול להדביק אותי.(מדמי הכיס שלי כמובן

.ומאז בכל בוקר אני נותן לו אוכל וכשאני חוזר מבית הספר אני משחק איתו, עד שאמא חוזרת מהעבודה שלה במסעדה 

.עד ארוחת צהריים אחת שבה אבא ואמא הגיעו להחלטה שהגיע הזמן לגזום את השיחים

(כמעת נפלתי מהכיסא, אם הם יגזמו את השיחים הם יגלו את ג’קי(שזה השם היחיד שהחתול התיחס עליו

היו לי שתי אפשרויות או לספר להם על ג’קי או שהם יגלו לבד ואז הם יכעסו מאוד הלכתי על האפשרות השניה סיפרתי להם על הכל מההתחלה ועד הסוף על המחסן הסודי על חבורת הכלבים גם סיפרתי להם שרק בזכות ג’קי אני הפסקתי לאחר לבית הספר

למרבה הפתעתי אבא אמר:”חשבתה להחביא חתול שלא מפסיק לילל מבלי שנדע,חשבתי שזה סתם חתול רחוב אתה רוצה להראות לנו אותו?” “קוראים לו ג’קי” תקנתי אותו. הוא הסתכל על אמא כמבקש רשות והיא הנהנה, בלית ברירה הובלתי אותם בצעדים מהוססים לג’קי שהיה ניסער לפגוש אנשים נוספים וקפץ עליהם, הם נרתעו קצת אז אמרתי להם שהוא מחוסן(ניראה שהם נרגעו מזה)אני והם שיחקנו עם ג’קי לבסוף כשחזרנו הביתה כשג’קי בידי אימי

?אמא שאלה:”למה לא סיפרתה לנו עליו?” עניתי לה שפחדתי שהם יכעסו,והוספתי:אפשר לשמור אותו

.היא הסתכלה על אבא שלי ואמרה:”אני ואביך צריכים לחשוב על זה” בשארית היום שחקתי עם ג’קי תופסת בבית

בארוחת הערב אבא ואמא הודיעו שהם חושבים שהיה בסדר שג’קי

יגור פה רק שהם לא יודעים איפה הוא ישן

אחרי שארחנו לג’קי סיור בבית יצא שהוא הכי מעונין לישון בפוך שקנו לי בחדר

.אתם בטח שואלים את אצמכם איך ידענו איפה הוא רוצה לישון זה היה פשוט מאוד ברגע שהראנו לא את החדר שלי הוא רץ אל הפוך נעצר כדי להריח אותו ואז קפץ עליו והתכרבל בתוכו

.לקח קצת זמן להתרגל לג’קי אבל בסוף התרגלנו

ומאז אני משפחתי וג’קי חיים כייף

                                    הסוף