יום שלישי ח טבת התשע”ז.

שמי דוד החלטתי לספר את סיפורי.

הסיפור שלי מתחיל  כאשר  המורה שלנו תקווה אמרה שצריך להתחיל  לאסוף חומר  לעבודת שורשים משפחתית . עבודת שורשים מתבצעת באופן שכל תלמיד חוקר  את מוצא  משפחתו  המורחבת.   מי היו ההורים שלו והסבים והסבתות שלו. המורה אמרה שזאת עבודה מהנה וחינוכית אני ממש לא הבנתי? איך  מהנה יכול להיות גם  חינוכי. אבל עם המורה תקווה לא מתווכחים, היא תמיד בטוחה שהיא צודקת.  המורה אמרה  שאת העבודה אפשר יהיה להגיש  תוך שבועיים. הזמן קצר והמלאכה מרובה.

בכיתתי  לומד ילד בשם דניאל שקם ואמר מה הבעיה? אקח את העבודה שעשה אחי הגדול ואגיש אותה אותה בשמי חשבתי לעצמי הוא לא מבין את מה שהוא יפסיד  בחוויית לימוד וחקר היסטורית המשפחה

שחזרתי לביתי אכלתי ארוחת צהרים  וסיימתי את שעורי הבית. החלטתי שאני רוצה כבר  להתחיל את עבודת השורשים.  נגשתי לאבא ובקשתי ממנו סיוע בעבודת השורשים. אני יודע שההורים של אבא שלי סבא וסבתא הגיעו מטריפולי שבלוב. ושהוריה  של אמא שלי, סבתא וסבא עלו מהונגריה.  אבל אף פעם לא התעמקתי מה היו מעשיהם  בגולה? במה עבדו? באיזה  עיר גרו  והאם סבלו מאנטישמיות? או שמא חיו בשלום ואחווה עם שכיניהם הגויים? הבנתי שיש לי  עבודה רצינית. שיתפתי את אבא במשימה:”המורה הודיעה היום שיש עבודת שורשים  שעלינו לעשות,  ופתאום קלטתי שהמידע שיש לי על משפחתי הוא מועט מאוד. אבא, ספר לי בבקשה איפה גרת בתור ילד קטן? איפה אמא גרה?   אבל משום מה נראה לי שאבא  התחמק ממני..

אף על פי ששאלתי מספר פעמים. הוא אמר שהוא לא יכול עכשיו  זה ממש מוזר  כי לאבא תמיד יש זמן  בשבילי  פתאום הוא עסוק זה נראה שהוא ממש  מתחמק מה יש לו להסתיר? החלטתי  שאשאל את אמא אולי היא תוכל לתת לי מידע   בלי להתחמק כל הזמן.   בזמן ארוחת הערב שאלתי  את אמא  על הילדות שלה ועל תקופת נעוריה  על  מה שעבר עליה ועל הוריה  מה היא זוכרת ויודעת? פתאום  פניה השתנו מבלי הכר והיא החלה לגמגם ולהתחמק ממש כמו אבא זוג משמים אין מה לומר. מה עובר עליהם?  אני ממש לא מבין ממה הם מתחמקים? אפשר לחשוב הרי  אנחנו משפחה וזה כל הקטע של העבודה הזאת, והם ממש לא עוזרים לי. מה לא בסדר למה אני לא יכול לקבל תשובות הסקרנות החלה לזרום בעורקי  מה מתרחש פה בדיוק?

החלטתי לכתוב את העבודה לבדי. חשבתי לעצמי שלעבודת שורשים אני זקוק לתמונות. הוצאתי את אלבומי המשפחה  ותוך כדי עיון וחיפוש נתקלתי בתמונות בהן הופעתי ולצידי דמות לא מוכרת שמאוד מאוד דומה לי. אומנם מגיל צעיר מאוד אך אף על פי כן אי אפשר היה לטעות.  ילד  חמוד שבקלות אפשר לחשוב שהוא אני. התבוננתי היטב והבחנתי שבחלק מהתמונות אנו אף לובשים את אותם הבגדים זה כבר היה עבורי יותר מידי

 פניתי להורי עם התמונות  וראיתי על פניהם כי הם מבינים שלא יוכלו להסתיר עוד מפני את הסוד,פניו של אבי הרצינו אמא חיבקה ונשקה על לחי וביחד סיפרו לי את  האמת.  אני ילד מאומץ ושיש לי אח תאום שגר בצפון הארץ אתם כבר מבינים לבד ..  איזו עבודת שורשים  מיוחדת קיבלתי במתנה. הידיעה שיש לי אח תאום  שמחה אותי ושנתה את חיי  לבלי הכר.  עכשיו אוכל לחקור בצורה את שורשי ולגלות מי היו הורי ומשפחתי המקורית.,  כעת עלי להתכונן למפגש המרגש עם אחי החדש ישן  ולהתאחד עמו בתקווה בתקווה שיותר לא נפרד לעולם.     

הסוף