ליגת החלומות

שמי תומר אני בן 12 וגר בדימונה. חלום חיי הוא לשחק כדורסל בליגת הכדורסל הטובה בעולם

ליגת ה-NBA, אבא שלי בצעירותו היה שחקן כדורסל מבטיח במכבי דימונה. כשהייתי קטן אבא שלי לימד אותי לכדרר בכדור ומאז התחברתי מאוד למשחק הכדורסל. כל יום התאמנתי במרץ,  רצתי 2 ק”מ, עשיתי שכיבות סמיכה, מתיחות, צעד וחצי וזריקות, עד שנהייתי שחקן טוב.

היום קמתי בבוקר, צחצחתי שיניים, התלבשתי והלכתי לבית הספר. כשהגעתי לבית הספר לקחתי את הכדור והלכתי לשחק כדורסל במגרש. בדרך ראיתי את חברי הטוב יותם מחכה לי במגרש. “בוקר טוב” אמר לי יותם ונכנסנו למגרש הכדורסל. רציתי להגיד משהו ואז פתאום נכנסו למגרש שני ילדים מכיתות ז’ ואמרו לנו: “עופו מהמגרש”. אמרתי להם: “למה שלא נשחק שניים נגד שניים ומי שמנצח נשאר במגרש והמפסיד יוצא”, “יאללה”, אמרו הילדים והתרשמתי שהם בטוחים בניצחונם.

אמרתי ליותם: ” אנחנו ננצח אותם אל תדאג”.

התחלנו לשחק, אנחנו החזקנו בכדור ראשונים, יותם כדרר, מסר לי את הכדור וחתך לכיוון הסל,

ואז אני חדרתי אל הסל וקלעתי סל, “יש” צעקתי יותם נתן לי כיף והמשכנו לשחק.

בסוף המשחק אחד מהילדים ניגש אלי ואמר לי שאני ממש כישרון, “תודה”, אמרתי לו

והלכתי לכיתה. בשיעור הראשון המורה שאלה “מה זה בעצם חלום?” נוגה הצביעה,

“כן נוגה”, אמרה המורה. “חלום זה דבר שאתה שואף לעשות או להגשים” אמרה נוגה, “יפה מאוד נוגה”, אמרה המורה. “עכשיו אני אחלק לכל אחד מכם פתק והוא ירשום מה החלום שלו” אמרה המורה. רשמתי את חלומי וחיכיתי, אחרי כמה דקות המורה שאלה אם סיימנו, כולם ענו שכן והמורה המשיכה בשיעור. “תומר, תוכל להגיד לנו מה החלום שלך?” שאלה המורה. “כן, החלום שלי הוא להיות שחקן כדורסל בליגת ה- NBA” עניתי לה, ואז פתאום כל הכיתה התחילה לצחוק. יואב פתאום קם ואמר: “אין לך סיכוי לשחק בליגה הזאת, יש לך בעיות גופניות”. אה, אופס, שכחתי לספר לכם שיש לי קצת בעיות ברגליים, זה קורה אחרי מאמץ רב, מתחיל לכאוב לי באזור כף הרגל, זה קורה בגלל שכף הרגל שלי ישרה וקוראים לזה פלטפוס.