יונתן עולה לכיתה א’

בוקר אחד יונתן שאל את אמא.

אמא מה זה בעצם כיתה א’?

אמא אמרה כיתה א’ זה מקום בו נהנים ולומדים דברים חדשים מספרים

אבא אמר כיתה א’ זה מקום בו לומדים לכתוב במחברת

רועי האח הגדול אמר בכיתה א’ יהיה לך קלמר עם אפרונות טושים ומדגישים צבעונים

יונתן שמח. הלך עם אמא לחנות קנה טושים עטים וכלי כתיבה. קנה מחברות וספרים. קנה ילקוט לשים בו את כל הדברים. וחיכה בקוצר רוח ליום הראשון בכיתה א’.

הגיע הבוקר של היום הראשון בכיתה א’! אמרה אמא ליונתן.

קום, אנחנו הולכים לבית הספר

יונתן הגיע לכיתה. והכיתה היתה מקושטת. המורה של הכיתה הדביקה לכל ילד טופי עם שם על הדלת. ולכל ילד על השולחן חיכה טבלט אישי.

הילדים התיישבו והמורה אמרה. שלום ילדים אנחנו בשנת תשע”ח בעידן החדש ולכן אין יותר מחברות, ספרים וכלי כתיבה. הכל במחשב.

אבא ואמא היו עצובים. יונתן היה עצוב שלא ישתמש בכל הדברים שקנה.

כעבור מספר חודשים מאז החלה שנת הלימודים של יונתן בכיתה א’, הוא למד שהמחשב יכול להיות נפלא ככלי לימודי, ושכיף לשלב בין הטכנולוגיה לבין המחברת והכלי כתיבה שלו. והוא ילד שמח ומאושר.