המצאות ישראליות

פתיתים הם גרגרי פסטה אפויים, שהומצאו בישראל בתקופת צנע, ונחשבים לאחת התרומות הקולינריות המקוריות היחידות של ישראל לעולם. הפתיתים הם חלק מהותי וחשוב במטבח ישראלי. הפתיתים דומים במיוחד למאכל הלבנוני “מאפטול”, למאכל האיטלקי “אורזו”, ולמאכל הסרדיני”פרגולה”.

הפתיתים הומצאו בתקופת הצנע, כאשר היה מחסור באורז, על מנת לספק את צורכי העולים מארצות המזרח, שתזונתם התבססה במידה רבה על אורז וקוסקוס. ראש הממשלה אז, דוד בן-גוריון, ביקש מאויגן פרופר, ממייסדי חברת אסם, לייצר תחליף מבוסס חיטה לאורז. זה החליט להשתמש במאפה המזרח-אירופי פערפאלאך, ששימש כמאכל טקסי בסעודה שלישית בשבת, וכן כאחד הסימנים בראש השנה,^[2] ופיתח אותו למוצר תעשייתי, הנמכר באופן מוכן לבישול. משום כך, זכה המוצר לכינוי “אורז בן-גוריון”.^[3] הצורה הראשונה של הפתיתים הייתה צורת אורז, ובהמשך יוצרו צורות נוספות כגון: כדורים קטנים שכונו “קוסקוס” (דורעם), טבעות וכוכבים.^[4]

בעוד שבישראל הפתיתים נחשבים למזון עממי, הנאכל כיום בעיקר על ידי ילדים, בעולם, הפתיתים משולבים לעתים בארוחות גורמה.^[5] לפי אחת הגרסאות, כניסת הפתיתים למסעדות בארצות הברית, שם הם קרויים “קוסקוס ישראלי” (“Israeli couscous”) ונחשבים “מזון בריאות“, התחילה כאשר השף הניו יורקי, דון פינטבונה, שילב אותם בתפריט ה”מיוחדים” (“Specials”) של מסעדתו, לאחר שהתארח בביתה של השפית מיקה שרון, וראה על השולחן סיר עם פתיתים שהכינה לבתה.