יומן מסע בורות

יומני היקר שלום היום (24,1,2018) קראנו את פרקים 1-13

יומני היקר שלום היום קראנו את פרקים 13-18 ואמרתי לעצמי שלסטנלי יש הרבה מאוד מזל שהוא היה חייב לספר על מה שהוא מצא כי אם הוא לא היה מגלה שהוא מצא את זה והיה אומר שהוא מצא את אז המצב החברתי שלו היה על הפנים ויש לי רעיון בשביל סטנלי איך לומר למפקחת שהוא מצא את זה ולא לייזר כדי שיחפו בבור שלו ולא של לייזר הוא הרי אמרו שכל המבנה שלהם מרושת מצלמות אז הוא צריך ללכת לשירותים מתי שאף אחד לא שומע או רואה אותו ולומר שהוא מצא את שפורפרת הזהב ולומר למפקחת שהוא רצה לתת את זה לסטנלי ולשלא תגיד לאף אחד להוא אמר לה שהוא מצא את זה כדי ששאר החברים לא יכעסו עליו ושכדאי לחפור בבור שלו ולא בבור של לייזר ואז ככה גם אף אחד לא יודע שהוא אמר למפקחת וזה נראה טבעי.

לאימי היקרה שלום!

אני מצטער אבל בכל מכתב שרשמתי לך עד עכשיו רשמתי רק שקרים כדי לא להדאיג אותך אבל עכשיו אי רוצה לספר לך את האמת לגבי מחנה גרין לייק.

את האמת שלא מאוד כיף פה כל בוקר אנחנו קמים ב-04:30 אוכלים ארוחת בוקר והולכים לאגם לחפור בורות כל בור צריך להיות בעומק של מטר וחצי וקוטר של מטר וחצי וזאת עבודה נורא נורא קשה כל הידיים שלי מדממות מפצעים אני עייף לא כייף אבל מי שמוצא משהו בבור מראה את זה למפקח אם זה מעניין את המפקח הוא מקבל יום חופש אבל אתמול הילד שהוא כבייכול המנהיג אמר לי שכל דבר שאני מוצא אני חייב להביא לו אותו ואני לא רוצה אבל אני ממש מפחד מה יקרה אם אני לא אביא לו את מה שאני מוצא.

היום מצאתי משהו ואני לא רוצה להביא לו אותו אני נורא מפחד אני לא יודע מה לעשות.

נדבר מאוחר יותר סטנלי.

יומני היקר שלום הספר לדעתי ספר מאוד מאוד טוב כי מאוד התחברתי אליו ולדעתי הוא ממש מעניין כי כל פעם שהתחלתי לקרוא קצת לא הצלחתי להפסיק לקרוא כי הספר הזה ממש סוחף אותך לתוכו