יומן מסע בורות

יומני היקר שלום,

לאחרונה התחלנו לקרוא את הספר”בורות” את הספר כתב לואיס סצ’ר,

הספר מסופר על ילד ששמו סטנלי ילנטס והוא חי תחת קללה, קללה שמלווה את משפחתו כבר דורות רבים.

סטנלי נשלח למחנה “גרין לייק” מחנה לעבריינים צעירים בלב המדבר למרות שהוא היה חף מפשע,

במחנה כל היום הם היו חופרים בורות, ברוחב של מטר וחצי בדיוק.

סטנלי הבין שהמטרה במחנה “גרין לייק” זה לא רק לחפור בורות אלה לראות מה יש בתוכם.

אבל איני עדיין יודעת מה יכול להיות קבור מתחת לאגם מיובש.

יומני היקר שלום,

אני ממש דואגת לסטנלי, הוא מצא שפורפרת זהב בזמן החפירה, אומנם זה נשמע שמשהו טוב קרה, אבל הוא הסתבך בדילמה קשה.

לייזר אמר לסטנלי שאם הוא מוצא משהו שיביא ללייזר בטענה שנמצא במחנה יותר זמן מסטנלי והוא לא רואה טוב כך שלא יהיה לו הרבה סיכוים למצוא חפץ, כמובן שסטנלי הסכים כי ידע שאם תהיה לו חברות טובה עם לייזר מצבו החברתי ישתפר.

אבל לאחר יום סטנלי מצא את השפופרת וזה כבר ברור שמי שמוצא חפץ חשוב, מקבל יום חופש. אבל באותו רגע התלבט כי גם סטנלי רצה יום חופש אחרי עומס נפשי ופיזי, בסופו של דבר הביא את השפופרת ללייזר, ולייזר קיבל יום חופש.

המפקחת התחילה להכנס ללחץ מטורף והאיצה בכל קבוצה ד’, אבל היא לא ידעה שמוצא השפופרת הוא אינו לייזר אלה סטנלי, אז הם התחילו לחפש עוד דברים ליד הבור של לייזר אבל המקום בו נמצאה השפופרת היה בבורו של סטנלי.

איך הוא יספר את זה למפקחת? יש לו סיבה לומר זאת למפקחת?

אם הוא יספר אז שיעשה את חכם כי המפקחת מאוד מסוכנת, כך אומרים

מכתב לאמו של סטנלי:

לאמא היקרה,

אני מקווה שתסלחי לי,אני לא סיפרתי לך את האמת.

אני פשוט לא רציתי שתלחצי כי אני יודע שאת נלחצת מאוד מהר.

טוב אז מחנה גרין לייק הוא לא גרין וגם אין בו לייק, יש רק חום, לטאות מנומרות והרבה מאוד בורות, שאנו חופרים.

את בטח שואלת למה אנחנו חופרים בורות, גם אני שואל את אותה שאלה.

אבל בכל זאת כיף לי פה איכשהו, יש לי פה חברים, הם קוראים לי איש המערות, כן יש להם שמות מוזרים לאחד קראו פה פלוץ!

מה שלומך? איך אבא מתקדם אם הנעליים?

אוהב מאוד סטנלי.

יומני היקר שלום,

סיימנו לקרוא את הספר, ממליצה ממש, אהבתי לקרוא ולא הצלחתי להפסיק, כל פרק השאיר אותי במתח, הוא עורר בי עניין והשראה.

הדמות שהכי הצחיקה אותי זה היה אביו של סטנלי, הוא חיפש איך לחדש נעליים ובסוף הצליח להוציא ריח טוב מן הנעליים, זה מצחיק.

ספר מעולה!