יומנים אישיים- רומניה הקומוניסטית

יומני היקר שלום, כאן ניקולאה צ’אושסקו , שליט רומניה.

היום התקיימה צעדת כבוד לכבודי, הלכתי ברחובות רומניה ורוב האזרחים הריעו לי .

אם להיות כנה, אינני כבר מתרגש מכך.

במהלך הצעדה,משרתיי וחיילי הצבא תפסו אנשים אחדים שדיברו בצורה מזלזלת על צורת השלטון שלי, שהיא הצורה הטובה והנחשבת ביותר, ונתתי פקודה להכות את האנשים עם מוט ברזל, ואת חלקם לשלוח לכלא או לצינוק.

בשבוע שעבר, הגדלתי את ארמוני, ארמון הפרלמנט, בייעוץ עם. אישתי האהובה.

עכשיו יש לאישתי עוד חדר נעליים בנוסף לחדרים האחרים, ואנחנו חיים באושר ועושר

יומני היקר שלום, אני כותבת את המכתב מפוחדת ומבוהלת.     היום לאחר שהכנסתי את בני פטר לבית הספר,הלכתי עם חברתי הטובה ברחובות העיר בזמן שהיה את מצעד הכבוד של המנהיג. בזמן שהלכנו דיברנו על צורת השלטון ,שהיא פוגעת ברומניה,ולמזלי  לא תפסו אותי , אך לצערי כלאו את חברה שלי בגלל דיבור מזלזל על המשטר.       מאוד נבהלתי.  לא הבנתי מה קרה.  איני יודעת איפה היא ומתי היא תחזור. אני מאוד מפחדת לצאת החוצה שיקרה משהו לי או במיוחד לפטר בני היחיד.                                                                                               המשטר מאוד מבהיל ועושה הכול בשביל שלמנהיג ניקולאה יהיה טוב.                                                                     לסיכום יומני היקר אני מאוד מקווה שלא יקרה כלום לי ולמשפחתי ,אני צריכה להיות חזקה בשביל פטר בני ומקווה שלא יקרה לו כלום, אעדכן בהמשך.                                                                                                                

יומני היקר שלום אני אנדריי ואני חייל בשלטון של רומניה הקומוניסטית במנהיגתו של צַ’אוּשֶׁסְקוּ

ואת האמת נמאס לי כבר אני חוזר כל חודש רק הביתה אני מותש ומכריכים אותנו לעשות דברים כ”כ קשיים ומתישים.

רוצה כ”כ חופש רוצה כ”כ הביתה !, כל היום להתעסק בטרור ולראות את התמונות של המנהיג להיות כמו “ילד טוב”.

היום בצעדת הכבוד קיבלנו הוראה להכות אנשים רבים ולאסור אנשים רבים, ונקעה נפשי מלהיות חייל בצבא הכל כך נוקשה והמזעזע הזה.

מבטיח לעדכן, אנדריי

יומני היקר שלום אני מפחד לרשום את המכתב זה כי אם ידעו מה כתבת יהרגו אותי ואת אמא שלי

אני מודאג לגבי אמא שלי ,כי שמעתי שהיום במצעד הכבוד למנהיג היא הייתה בסכנה.אם היא הייתה מתה לא היייתי יודע מה לעשות.

אני לא אוהב את אורח החיים שלי פה רע לי וקשה לי כול הזמן אני ואמא שלי צריכים להיות מפוחדים בגלל המנהיג.

אני כבר לא יודע מה לעשות, עם מי לדבר, אמא אמרה לי להיזהר במה שאני אומר ליד אנשים,  כי הם יכולים לשמוע אותי ולהגיד לחיילים להרוג אותו למען הביטחון שלהם.

אני מקווה שיום אחד אני ואמא שלי נוכל לחיות באושר ובלי דאגות בלי שיגידו לנו מה להגיד ומה לעשות אני יום אחד לקום ולחשוב שסתם חלמתי ושאני ואמא שלי מאושרים.