מכירת הבכורה

“ויגדלו הנערים ויהי עשיו איש יודע ציד,איש שדה ויעקב איש תם,יושב אוהלים”

יעקב ועשיו התאומים גדלו וכל אחד מהם עסק בתחום אחר

עשיו היה ציד איש השדה הוא היה יוצא לשדה לחפש בעלי חיים על מנת לצוד אותם ולהביא אותם לביתו כדי לבשלם ולהכין מהם מאכלים.

יעקב היה איש תורה,הוא היה יושב ולומד תורה באוהל ומידי יום היה יוצא לרעות את הצאן ולאחר מכן שב ללמוד תורה כמו סבו אברהם.

ויזד יעקב נזיד ויבוא עשיו מן השדה והוא עייף.

יום אחד יעקב בישל תבשיל – שנקרא נזיד עדשים תבשיל טעים מעדשים.

באותו היום חזר עשיו מן השדה והוא עייף מאוד באותו היום עשיו לא צד אף חיה. הוא התקרב לאוהל והריח ריח טוב והוא חושב לעצמו איזה ריח  איזה תבשיל עשיו נכנס לאוהל ואומר ליעקב הלעיטני נא מן האדם  האדם הזה כי עייף אנכי.

עשיו מבקש מיעקב שישפוך את התבשיל לפיו ויעקב חושב לעצמו עשיו הבכור ולכן יקבל את הברכה החשובה מאבינו יצחק וכעת שהוא רעב ככ ואין לו סבלנות לחכות אבקש ממנו שימכור לי את הבכורה, בתמורה לנזיד העדשים עשיו ככ עייף ורעב שהוא בז לבכורה

ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי. ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכור את בכורתו את בכורתו ליעקב ויעקב נתן לעשיו לחם ונזיד  עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשיו את הבכורה.

עשיו מוכן להחלפה , יעקב מבקש ממנו להישבע. מדוע?

יעקב רוצה להיות בטוח שעשו לא יתחרט אחכ. יעקב מאכילו אותו.