מערכות בגוף אדם

תוכן העניינים:

ע”מ 3-4 מערכת ההובלה

ע”מ 5-6 מערכת העיכול

עמוד 8-7 מערכת הנשימה

ע”מ 8-10 מערכת השלד והשרירים

מערכת ההובלה:

כל היצורים הגדולים שגופם בנוי מתאים רבים ולתאים אלו אין קשר עם הסביבה החיצונית,לכן הם זקוקים לצורכי חיים, לכן יש מערכות בגוף שיבצעו עבורם את התפקיד. למערכת ההובלה יש תפקיד חשוב בשמירה על הגוף שאנו חולים היא מעבירה תאים של מערכת החיסון (לבנים) ואת הנוגדנים

מערכת ההובלה מובילה את התרופה למקום שבו היא פועלת, היא בנויה מעורקים, נימים, ורידים ולב.

*ורידים- כלי דם שמובילים דם מאברי הגוף ללב.

*נימים- כלי דם דקיקים שמחברים כמו רשת את העורקים אל הורידים ומתרחש שם מעבר של חומרים בין בדם לתאים.

*עורקים- הם כלי דם שמובילים דם אל הלב ואל שאר החלקים בגוף.

*לב- איבר שרירי (משאבה) הפועל ללא הפסק מתכווץ ומתרפה בקצב סדיר ומסדיר את הדם בכלי הדם של הגוף, כאשר הוא מתכווץ הוא דוחף את הדם לכלי הדם שבגוף לראשונה אל העורק הגדול, משם הדם זורם לעורקים קטנים יותר ויותר עד שהוא מגיע אל הנימים המקיפים את כל תאי הגוף. משם מתחלפים חומרים בין הדם לתאים ומהתאים חזרה לדם

מעגל חזרה ללב-

הדם ממשיך לזרום דרך הורידים אל הנימים מן הנימים הקטנים עד שהדן חוזר ללב.

הדם מוביל אל התאים מרכיב בתוכו- מזון, מים, מלאכים, חמצן והורמונים. הדם מן התא מורכב מחומרים שהורכבו לתאים כמו: הורמונים, פחמן דו-חמצני.

הדם עצמו מורכב מנוזל הנרתע, פלזמה הוא החלק הנוזלי של הדם, שחומרים מומסים בתוכו.

מערכת העיכול:

תפקיד מערכת העיכול הוא לפרק את המזון שאנחנו אוכלים ולהתאים אותו לספיגה בדם ולקליטה בתאי הגוף. מערכת העיכול מורכבת מצינור עיכול ומבלוטות עיכול, הפועלים יחד לפירוק המזון ולקליטתו.

צינור העיכול-

עיבוד המזון נעשה בגופנו בצינור העיכול. בצינור משתנים חומרי המזון באופן כזה, שכל תאי הגוף יוכלו לקלוט אותם. אורכו של צינור העיכול קרוב ל-9 מטר.

הבעיה היא שגופנו קצר מידי, ואין מקום לצינור באורך זה.

צינור העיכול מתחיל בפה ומסתיים בפי הטבעת. המרחק מהפה עד פי הטבעת הוא רק מטר.

*בפה- הוא “תחנת” העיכול הראשונה.

*הוושט- הוא צינור המוביל את המזון מהפה לקיבה. אורך הוושט כ-25 ס”מ ורוחבו כרוחב אצבע.

*הקיבה- היא התרחבות צינור העיכול. היא עשויה מחומר שרירי גמיש. נפחה חצי ליטר כשהיא ריקה. היא יכולה לגדול עד לנפח של 3 ליטרים אחרי ארוחה דשנה אצל בורגר.

*התריסריון- הוא מעי קצר בצורת פרסה היוצא מהקיבה. קוראים לו כך, משום שאורכו כתריסר (12) אצבעות.

*המעי הדק- הוא המשכו של התריסריון. אורכו הממוצע אצל אדם מבוגר הוא 6-7 מטר וקוטרו 3 ס”מ. הוא מפותל פיתולים רבים ו”ארוז” היטב בתוך חלל הבטן במעי הדק מסתיים העיכול. מכאן עובר המזון המעוכל לכל חלקי הגוף. החומרים שאינם נעכלים בגופנו עוברים למעי הגס.

*המעי הגס- אורכו 2-1.5 מטר וקוטרו כ-6 ס”מ אצל אדם מבוגר. החומרים שלא התעכלו מצטברים במעי הגס ומופרשים החוצה דרך פי הטבעת.

בלוטות העיכול-

בלוטות העיכול  (רוק, כבד, לבלב) הן איברים המפרישים נוזלים-מיצי עיכול-לתוך צינור העיכול. מיצי העיכול פועלים על המזון ומפרקים אותו.

*בלוטות רוק- הרוק נוצר בתוכן. יש לנו 3 זוגות בולטות רק. מכל בלוטת רוק יוצא צינור המוביל את הרוק לחלל הפה. הרוק נוזל בשפע בשעת הלעיסה. אדם מבוגר מפריש ביממה כ-4 כוסות רוק. הרוק מופרש בכמויות קטנות, לא רק בזמן האכילה. ריח של אוכל, טעמו ואף המחשבה על אוכל מגבירים את פעולת בלוטות הרוק. רוב הרוק הוא מים, רק אחוז ממנו הוא חומרים אחרים. הרוק מרטיב ומרכך את במזון, כך מקל עלינו את בליעתו. הוא גם ממיס חלק מחומרי המזון.

*חומרים ומיצי עיכול שנוצרים בכבד ובלבלב, מתערבבים עם המזון שבתוך המעי ומסייעים בפירוקו.

מערכת הנשימה:

מערכת הנשימה היא למעשה צינור ארוך ומסועף, הפתוח בצידו האחד אל הסביבה החיצונית, ובצדו האחר מסתיים בשקיקים קטנים ומרובים, בעלי דפנות דקיקות (נאדיות הריאה), שדרכן עובר החמצן מן האוויר אל הדם והפחמן הדו-חמצני מהדם אל הריאות.

 מה קורה לאוויר כשהוא עובר בדרכי הנשימה?

באף ובצינורות הנשימה מתבצעות פעולות שונות המאפשרות לאוויר להגיע לריאות כשהוא לח, נקי ובטמפרטורה הנכונה. האף וצינורות הנשימה מצופים בשכבה לחה בעלת ריסים שיכולים לנוע- שכבה זו קרויה “רירית נשימתית”. מבנה זה מאפשר לכידה של חלקיקים וגורמי זיהום אחרים הנמצאים באוויר הנשאף. נימי הדם המרובים הנמצאים באף גם מחממים את האוויר.

כיצד מתרחש תהליך כניסת האוויר לריאות ויציאתו? 

תהליך הנשימה מורכב משאיפה ונשיפה. השאיפה מתחילה כשפקודה מהמוח מורה לשרירי הנשימה להתכווץ. השרירים שבין הצלעות מתכווצים ועל ידי כך מרימים ומרחיבים את בית החזה, הסרעפת מתכווצת ויורדת ע”י כך תורמת גם היא להרחבה של בית החזה. כתוצאה מכך יורד לחץ באוויר בתוך הריאות ואוויר מבחוץ זורם דרך האף והפה אל קנה הנשימה ואל הסימפונות ומשם אל תוך הריאות.

כיצד תורם מבנה הריאה לפעפוע הגזים?

 נאדיות הריאה המרובות מגדילות מאוד את שטח הפנים לחילוף הגזים בין האוויר שבריאות לבין הדם. בריאות יש כ600 מיליון נאדיות מיקרוסקופיות. אם היינו מחברים זה לזה, בדמיון, את השטח של כל דפנות הנאדיות הקטנטנות, היינו מקבלים שטח של דירה (כ100 מ”ר),זהו השטח שדרכו מפעפעים החמצן והפחמן הדו חמצני  אל נימי הדם ומהם. הדפנות הדקות של הנאדיות, המוקפות ברשת של נימי דם, מאפשרות תנועה מהירה של הגזים בין הדם לבין האוויר שבחלל הנאדית.

מערכת השלד והשרירים:

מהו שלד?

לבני אדם ובעלי חיים שונים יש שלד פנימי שמורכב ממערכת עצמות המשמשת מבנה תומך שסביבו בנוי הגוף. לבעלי חיים אחרים למשל, חרקים, יש שלד חיצוני המורכב מחומרים קשים שאינם עצם. השלד הפנימי סימטרי משני צדיו והוא מגן על האיברים הפנימיים.

תפקידי מערכת השלד-

*צורה- השלד מעניק לגופנו את צורתו הכללית.

*תנועה- השלד הוא זה שמאפשר לנו לנוע. התנועה עצמה נוסעת מהשרירים אך היכולת של השרירים להזיז את העצם המחוברת אליו מאפשרת לגופנו לנוע.

*הגנה- עצמות השלד מגנות על האיברים הפנימיים של גופנו.

כיצד מתחברות העצמות במערכת השלד זו לזו?

חיבור בין עצם לעצם נקרא “מפרק”.

היכולת שלנו להניע חלק של יד, רגל או אצבע תלויה בסוג המפרק.

יש מפרקים שיאפשרו לנו תנועה סיבובית של איבר, כלומר האיבר יכול לנוע לכל הכיוונים.

וישנם מפרקים שיאפשר תנועה צירית בלבד, כלומר איבר שיכול לנוע בכיוון אחד בלבד.

מדוע חשוב לנוע?

תנועה היא אחד ממאפייני החיים של היצורים החיים.

אבל בני האדם כמו אצל יצורים חיים רבים אחרים, התנועה מאפשרת להשיג צרכי קיום כמו מזון, מים, חמצן, ליצור קשר עם אנשים אחרים, לחמוק ממצבים מסוכנים ולבצע פעולות שגורמות לנו הנאה.

בזכות מערכת השלד והשרירים מתאפשרת התנועה וכך אנחנו יכולים לחשוב ולתפקד בסביבה.

גם אם נדמה לנו שאנחנו לא נעים, הגוף תמיד נמצא בתנועה .