בחירת כרזה: 1
א. נמקו את בחירתכם .
בחרתי את התמונה הזו מכיוון שתמונה זו מציגה את היטלר כמנהיגה העליונה של גרמניה וגם שהוא היחיד שבוחר את חוקי המדינה ואת הציות של האנשים אליו ואת זה שהוא מצליח לסחוף אחריו הרבה אנשים .
ב. תארו את הכרזה תוך הדגשת שימוש באלמנטים השונים כמו : צבעים, הסמלים, הדמויות או האובייקטים והשילוב ביניהם.
העמידה של היטלר לבד בתמונה מציגה את השלטון שלו לבד ואת השליטה במדינה הגרמנית .
ג. ציינו מהו העיקרון המתאים לכרזה.
העיקרון המתאים הוא הפיהרר מכיוון שבתמונה מציגים את השלטון היחידי שהיטלר עשה בגרמניה הנאצית וגם את השלטון היחידי של היטלר במפלגת הנאצים
ד. הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בכרזה.
בכך שהוא עומד לבדו בתמונה והוא עושה את ההצעדה שלו וגם את הסימן הדיקטטורי שלו מהמפלגה שלו .

בחירת כרזה: 2
א. נמקו את בחירתכם .
התמונה מתארת את האדם היהודי כאחד שרוצה להשתלט על כולם ולשלוט בכולם , בכך שהוא משמיד או “אוכל” את האחרים. זה מתאר את היהודים כרעים וטפילים , מה שמושלם לעיקרון השני – האנטישמיות. בחרתי את זה כי זה מציג את היהודי כמו שהיטלר ראה אותם.
ב. תארו את הכרזה תוך הדגשת שימוש באלמנטים השונים כמו : צבעים, הסמלים, הדמויות או האובייקטים והשילוב ביניהם.
הצבעים כהים ואפורים , מה שנותן תחושה של רוע ואפלה , ותחושה שמשהו רע קורה. האף הגדול של היהודי מתאר את הסטריאוטיפ הנאצי והאנטישמי כלפי היהודים. היהודי אוכל את השאר כאילו הם משמיד אותם.
ג. ציינו מהו העיקרון המתאים לכרזה.
העיקרון המתאים הוא עיקרון האנטישמיות , שמציג את היהודים כדבר רע שרוצה לשלוט בהכל , וצריך להשמיד אותו.
ד. הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בכרזה.
בכך שהיהודי בתמונה מתנהג כשתלטן , רודף בצע , ששולט בכולם ומציק לכולם , ובכך מציג את היהודי באור שלילי.

בחירת כרזה:3
א. נמקו את בחירתכם .
בחרתי בכרזה זו מכיוון שהיא מתארת את הנאצים מנסים להשתלט על מדינות בעולם
ב. תארו את הכרזה תוך הדגשת שימוש באלמנטים השונים כמו : צבעים, הסמלים, הדמויות או האובייקטים והשילוב ביניהם.
בכרזה אני רואה מפה על איזה מקומות הנאצים רוצים להשתלט.
ג. ציינו מהו העיקרון המתאים לכרזה.
העיקרון המתאים לכרזה זו היא מרחב מחייה .
ד. הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בכרזה.
עיקרון זה בא לידי ביטוי בכך שרואים את התכניות של הנאצים על מה הם רוצים להשתלט בעולם

בחירת כרזה: 4
א. נמקו את בחירתכם .
אני בחרתי בכרזה זו מאחר שהיא מציגה לדעתי את העיקרון הראשון הכי טוב .
שהוא תורת הגזע .
ב. תארו את הכרזה תוך הדגשת שימוש באלמנטים השונים כמו : צבעים, הסמלים, הדמויות או האובייקטים והשילוב ביניהם.
בכרזה זו אני רואה נאצי ויהודי .
היהודי שמן ,קרח ומכוער עם אף גדול לעומת הנאצי החתיך החזק והחכם והעליון
ג. ציינו מהו העיקרון המתאים לכרזה
העיקרון המתאים לכרזה זו היא תורת הגזע
ד. הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בכרזה
הוא בא לידי ביטוי בכך שהנאצי יותר יפה וחזק לעומת היהודי שמוצג בתור איש שמן וקירח ומכוער עם אף ענק

בחירת כרזה: 5
א. נמקו את בחירתכם .
בחרתי בתמונה זאת כי זה מציג את האחווה הגרמנית ושכולם צריכים לשרת את הצבא והמדינה
ב. תארו את הכרזה תוך הדגשת שימוש באלמנטים השונים כמו : צבעים, הסמלים, הדמויות או האובייקטים והשילוב ביניהם.
שני גרמנים לוחצים ידיים אחד אזרח ואחד חייל וזה מציג את הקשר בין הצבא לאזרחים ושכולם עובדים ביחד
ג. ציינו מהו העיקרון המתאים לכרזה.
עיקרון הלאומנות-העיקרון הרביעי
ד. הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בכרזה.
כי כולם עובדים ביחד במדינה בשביל המדינה

ג- הסבירו את משמעות הכרזה שיצרתם וכיצד הוא מהווה היפוך לעקרון
יצרנו כרזה שמראה שיוויון בין כל הגזעים , וכתבנו בגרמנית “כל הגזעים שווים”. זוהי אנטי – תזה וקונטרה לעיקרון הראשון של האידיאולוגיה הנאצית , שאומרת שיש שיוויון בין הגזעים. הכרזה מציגה את היטלר , מכיוון שאנו מתייחסים לכרזה כאילו היטלר הוא זה שקידם אותו , נגיד
והיה בעד שוויון וליברליות בין הגזעים . הרקע הוא כחול בגלל שכחול הוא הצבע של הים , והשמיים , ומציג שיוויון בין האדמה לשמיים.

עילאי ממן י’3
א תאר את שלבי העבודה כפי שחווית.
כל אחד מחברי הקבוצה בחר כרזה והיה צריך לכתוב עליה את החלק שלו וזה תרם יותר לעבודה הקבוצתית
ב. תאר כיצד התקיימה העבודה הקבוצתית.
כל אחד בתורו כדי שהעבודה תהיה יותר זריזה ומהירה
ד. הצג נקודות שהיה ניתן לשפר לפי דעתך.
אני חושב שכולם היו צריכים להשקיע זמן בעבודה ואולי לפרט יותר
ה. כיצד לדעתך העבודה תרמה להבנתך את הנושא.
. היא גרמה לי להבין את התקופה טוב יותר ואת הדברים שקרו בשואה
נועם אשטמקר י’3
א . תאר את שלבי העבודה כפי שחווית.
העבודה הייתה קבוצתית וכולם עזרו לכולם לעשות את מה שנדרש מאיתנו
ב. תאר כיצד התקיימה העבודה הקבוצתית.
כולם עזרו לכולם לחפש את הכרזות ולהבין לאיזה עקרון מתאים כל אחד ולעזור לנסח את התשובה בצורה הטובה ביותר
רוב הזמן לא כל כך עבדנו והפרענו
ה. כיצד לדעתך העבודה תרמה להבנתך את הנושא.
העבודה עזרה לי בכך שלמדתי איך כל עקרון עזר להיטלר לסחוף אחריו כל כך הרבה אנשים
מורן זך י’3
א . תאר את שלבי העבודה כפי שחווית.
אני למדתי מהעבודה דברים חדשים על השואה . על היטלר ועל השלטון שלו.
ב. תאר כיצד התקיימה העבודה הקבוצתית.
העבודה הקבוצתית התקיימה בכך שכל אחד בתורו רשם את דעתו ודנו יחד על הנושאים ופתרנו .
הנקודות שניתן לשפר הן שכולם יעבדו יותר יחד
ה. כיצד לדעתך העבודה תרמה להבנתך את הנושא.
העבודה תרמה להבנתי בנושא בכך שהתעמקתי בניסוח שרשמתי וזה תרם לי
גדעון אסנטי י’3
א . תאר את שלבי העבודה כפי שחווית
כל אחד היה צריך לבחור כרזה לפי העיקרון שבחר , והיה צריך להסביר את זה. אני מאוד נהנתי להסביר וזה גרם לי להבין טוב יותר את העקרונות , ולהבין את התקופה יותר טוב.
ב. תאר כיצד התקיימה העבודה הקבוצתית.
כל אחד עשה משהו בתורו , כדי שהעבודה תהיה מהירה יותר , במקום שנריב מה לעשות ביחד על כל שאלה
ד. הצג נקודות שהיה ניתן לשפר לפי דעתך.
אני חושב שכולם היו צריכים לייצר כרזה ולא להעתיק אותה מהאינטרנט
ה. כיצד לדעתך העבודה תרמה להבנתך את הנושא.
הבנתי את כל העקרונות טוב יותרו והבנתי את התקופה יותר טוב
רואי לייזר י’3
א . תאר את שלבי העבודה כפי שחווית.
בהתחלה שבחרתי בתמונה הרגשתי שכאילו משתלטים גם על החיים שלי והרגתי עם זה קצת פחד
ב. תאר כיצד התקיימה העבודה הקבוצתית.
עזרנו לכל אחד ודיברנו על הנושא הקשה וה רגיש הזה ודיברנו על זה המון
ד. הצג נקודות שהיה ניתן לשפר לפי דעתך.
הייתי צריך להסביר יותר על הצבע שהיו על התמונה וגם לפרט יותר במה שהיה שם
ה. כיצד לדעתך העבודה תרמה להבנתך את הנושא.
זה עזר לי בהמון שהסבירו לי המון על השואה ופירטו לי יותר מידע

א. היעזרו באינטרנט או בספרי הלימוד – חקרו אודות הדמות שבחרתם. ספרו בקצרה, במילים שלכם את סיפור חייו של האיש
אדם צ’רניאקוב , נולד בפולין ב-30.11.1880 , כיהן כחבר מועצת העיר ורשה כחבר הסאנט הפולני וסגן יושב ראש הקהילה היהודית בוורשה. במלחמת העולם השנייה כיהן בראש היודנראט בגטו ורשה.
אדם צ’רניאקוב היה מהנדס במקצועו , ולימד בבית ספר מקצועי יהודי. כאשר נבחר לעמוד בראש היודנראט,
מילא את תפקידו בצורה טובה וניסה להקל על יושבי הגטו כמה שאפשר. הוא תקשר תמיד עם השלטונות
הגרמניים במטרה להקל על סבל הגטו ולהפעיל את כל קשריו כדי לשחרר אסירים יהודים שנאסרו על עבירות
שונות.
הוא ספג מהגרמנים עלבונות ומכות רבים, אך לא נרתע מלהביע עליהם ביקורת בחזרה. ב-1942 , 22 ביולי , הגרמנים החלו באקציות על הגטו , ושלחו יהודים למחנות השמדה. , צ’רניאקוב ידע מה יקרה שישלח לשם , אז יום למחרת , ב-23 ביולי , התאבד במשרדו ע”י בליעת ציאניד
ב. הציגו את הגטו שבו חיה ופעלה הדמות? כתוב על מספר מאפיינים של גטו זה
גטו ורשה היה הגדול שבגטאות היהודים בפולין, הוא מנה כ 450000 נפשות. כאשר פרצה המלחמה, ב-1 בספטמבר 1939, היו הפולנים והיהודים בלתי מוכנים לה. הכיבוש היה מהיר, ולא היה שהות ליהודי פולין להיערך להגירה או לבריחה.
בשבוע הראשון של המלחמה שברו הגרמנים את הצבא הפולני, והגיעו לשערי ורשה. ההגנה האנטי אווירית שותקה כליל, והגרמנים הפציצו את העיר ללא רחמים. החל ביום 8 בספטמבר, הופגזה העיר מתותחים שהגיעו לפרווריה. ראש השנה ת”ש היה אותה שנה ב-14 בספטמבר, ולפני התקדש החג הייתה התקפה אווירית קשה על הרובע הצפוני של העיר, המאוכלס יהודים.
ג. תארו את הקשיים של היהודים בגטאות, תחת הכיבוש הנאצי. בתושבתכם שימו דגש על השפעת הקשיים על הפקט, המשפחה והקהילה היהודית
החיים בגטו היו בלתי נסבלים. היהודים חיו בו בצפיפות נוראה, והפכו ברובם לחסרי כל רכוש שהוא בעל ערך – הקשיים של היהודים הפולנים הם שכבר בהתחלה היהודים הפסידו את כספם וגם גנבו להם הכל הגרמנים ולקחו להם כי הגרמנים לקחו מהם את החנויות . חוץ מהרוע הגרמני הרעב והצפיפות של היהודים הביאו עד מהרה מחלות רבות, בצד תשישות ומועקה נפשית קשה בחודשים הראשונים, גוויות החלו להצטבר ברחובות.
ד. עם אילו דילמות נאלצו להתמודד הדמויות שבחרתם? כיצד הדילמות הללו הוכרעו?
היו קשיים בגטו ואדם היה צריך ליצור קשר עם הגרמנים ולנסות לפתור את הבעיות אבל הוא קיבל מכות וחטף עלבונות אבל זה לא מנע ממנו להעביר ביקורת על הגרמנים.
הדילמה הנוספת שאדם צ’רניאקוב היה צריך לעשות זה לבחור מבין כל היהודים בגטו מי הולך למחנות השמדה ומי לא הולך למחנות אבל זה היה גדול עליו והוא לא רצה לעשות את זה אז הוא התאבד.







שם התלמיד: מורן זך כיתה :י3
מטלה 2 חלק ג’
דרכי ההתמודדות של היודנראט בגטאות במזרח אירופה -הדילמות איתן התמודדו
ג- רפלקציה: – עבודה אישית
א . תאר את שלבי העבודה כפי שחווייתה . 3 נקודות
קראנו באינטרנט והבנו וכתבנו במט
ב. תאר כיצד התקיימה העבודה הקבוצתית. 3 נקודות
כל אחד עזר לשני
ג. הציג נקודות שהיה ניתן לשפר לפי דעתך . 5 נקודות
ניתן לשפר את שיתוף הפעולה בקבוצה
ה. כיצד לדעתך העבודה תרמה להבנתך את הנושא . 4 נקודות
העבודה לא תרמה להבנתי
שם התלמיד: גדעון אסנטי כיתה :י3
מטלה 2 חלק ג’
דרכי ההתמודדות של היודנראט בגטאות במזרח אירופה -הדילמות איתן התמודדו
ג- רפלקציה – עבודה אישית
א . תאר את שלבי העבודה כפי שחווייתה
חיפשנו מידע על אדם , וכתבנו את מה שהבנו בעבודה
ב. תאר כיצד התקיימה העבודה הקבוצתית
כל אחד עשה שלב אחר בעבודה , אני את הראשון
ג. הציג נקודות שהיה ניתן לשפר לפי דעתך
אני חושב שהיה עדיף להתחיל אם המצגת במקום לעשות את זה פעמיים , הרגיש לא הכרחי.
ה. כיצד לדעתך העבודה תרמה להבנתך את הנושא .
לא תרמה , רק הכרתי עוד אדם שקשור לשואה ואני מכיר הרבה אנשים עם רקע דומה.
שם התלמיד: נועם אשטמקר כיתה :י3
מטלה 2 חלק ג’
דרכי ההתמודדות של היודנראט בגטאות במזרח אירופה -הדילמות איתן התמודדו
ג- רפלקציה – עבודה אישית
א . תאר את שלבי העבודה כפי שחווייתה
חיפשנו מידע אודות אדם ועל מה שקרה לו בשואה ועל איך נגמרו חייו
ב. תאר כיצד התקיימה העבודה הקבוצתית
כל אחד עשה משהו אחר בעבודה ובסוף חיברנו את הכל לעבודה הזאת
ג. הציג נקודות שהיה ניתן לשפר לפי דעתך
שכולם יעזרו לעשות את העבודה
ה. כיצד לדעתך העבודה תרמה להבנתך את הנושא
העבודה לא כל כך עזרה לי להבין למרות שזה עבודה חקר אבל זה רק חידש לי לגבי אדם שהיה בשואה ביודנראט
שם התלמיד: עילאי ממן כיתה :י3
מטלה 2 חלק ג’
דרכי ההתמודדות של היודנראט בגטאות במזרח אירופה -הדילמות איתן התמודדו
ג-רפלקציה – עבודה אישית
א . תאר את שלבי העבודה כפי שחווייתה .
כל אחד בעבודה עשה מה שהוא יכול, עשינו עבודה אחרי עבודה ולסוף רפלקציה
ב. תאר כיצד התקיימה העבודה הקבוצתית.
את העבודה עשינו בתורות ואז בסוף כל אחד הסביר על מה הוא עשה, ואז חיברנו הכל ביחד
ג. הציג נקודות שהיה ניתן לשפר לפי דעתך .
הייתי שמח אם בעבודה היינו עובדים ביותר מריצות ואז היינו מסיימים את העבודה יותר מוקדם, אבל בסה”כ היה טוב בעבודה
ה. כיצד לדעתך העבודה תרמה להבנתך את הנושא
היא תרמה לי להבנה על היודנראט ועל הדילמות שאיתם התמודדו
שם התלמיד: רואי לייזר כיתה :י3
מטלה 2 חלק ג’-
דרכי ההתמודדות של היודנראט בגטאות במזרח אירופה -הדילמות איתן התמודדו
ג- רפלקציה (15 נקודות): – עבודה אישית
א . תאר את שלבי העבודה כפי שחווייתה .
את העבודה עשינו בשלבים כלומר עשינו תורות מי עושה
ב. תאר כיצד התקיימה העבודה הקבוצתית
עשינו בתורות לפעמים עשינו שטויות אבל לבסוף כמו שרואים סיימנו הכל
ג. הציג נקודות שהיה ניתן לשפר לפי דעתך
אם הייתי עושה גם בכתב ידי הייתי מבין יותר
ה. כיצד לדעתך העבודה תרמה להבנתך את הנושא
כיום אני יודע יותר מה קרה שם באמת וממה הכל נבע ולמה

חלק א : עבודה קבוצתית
. איתור מידע חיוני / הסרט “שני אסמים” של חיים הכט
א. היכנסו למנועי החיפוש ברשת המקוונת/ ציינו את שם האתר וכתובתו
https://www.the7eye.org.il/106231 – “העין השביעית”
https://www.mako.co.il/tv-new-day/selected_scenes/Article-80631ea337d8541006.htm – Mako
https://elicohenator.wordpress.com/2014/09/15/shnei-asamim/ – ההיסטוריה החדשה
http://www.habama.co.il/Pages/Event.aspx?Subj=1&Area=6&EventID=26582 – תיאטרון.
ג. ציינו היכן מתרחשת עלילת הסרט והסבירו מה מאפיין את המקום מבחינה
היסטורית יהודית. ( 5 נקודות ).
עלילת הסרט התרחשה בידוובנה אפיון המקום מבחינה היסטורית יהודית.
דוובנה מוזכרת לראשונה במסמכים היסטוריים בשנת 1455. היישוב קיבל זכויות עיר בשנת 1736 וכן את הזכות לקיים ירידי מסחר שבועיים ושנתיים. בשנים שלאחר מכן נבנתה בעיר כנסיית עץ קתולית, ובשנת 1770 נבנה בעיר בית כנסת, גם הוא מעץ. ב-1913 נשרף בית הכנסת העתיק של ידוובנה. מהגרים יהודים שהגיעו לארצות הברית בנו העתק של בית הכנסת הזה בלואר איסט סייד בניו יורק.
בסוף המאה ה-18 נפתח בעיר מפעל טקסטיל, וב-1851 היו בה 17 מטוויות, וידוובנה הייתה יצרנית הטקסטיל מספר 11 בגודלה בפולין. לאחר התקוממות ינואר 1863 נגד הרוסים, דיכאו הרוסים את תעשיית הטקסטיל הפולנית והיהודית בפולין, ובידוובנה בפרט.
ערב מלחמת העולם השנייה היו בעיר כ-2,500 תושבים.
עלילת הסרט
א. צפו בסרט וסכמו את הצפייה.
* כתבו סיכום קצר על עלילת הסרט (האירועים המרכזיים).
הסיכום לא יעלה על עמוד אחד.
סיכום הסרט : “שני אסמים”
סרטו של חיים הכט “שני אסמים”, על טבח יהודי ידוובנה בידי שכניהם הפולנים, מציג שלב מתקדם בעיבוד הזוועות שעברו יהודי אירופה. לצד אסמים שהוצתו על היהודים שבהם, מוצגים פולנים שסיכנו הכל בהסתרת יהודים אצלם באסם
סרטו של חיים הכט “שני אסמים”, על טבח יהודי ידוובנה בידי שכניהם הפולנים, מציג שלב מתקדם בעיבוד הזוועות שעברו יהודי אירופה. לצד אסמים שהוצתו על היהודים שבהם, מוצגים פולנים שסיכנו הכל בהסתרת יהודים אצלם באסם.
ידוובנה נכבשה ב23 ביוני, 1941 ע”י הגרמנים. ערב המלחמה שכנו בה 2,500 תושבים, מתוכם 1,600 יהודים. בין 1939-1941, לא התרחשו אירועים משמעותיים בעיירה לסיפורנו, אולם עם הגעתם לעיירה, החלו הגרמנים מתעללים באוכלוסייה היהודית המקומית. בבוקרו של ה10 ביולי 1941, כינסו הגרמנים ישיבה עם ראש העיר מריאן קרולאק, בה הגיעו שני הצדדים להסכמה – הגרמנים ‘העניקו’ לפולנים המקומיים ארכת זמן של 8 שעות לעשות עם יהודי העיירה ככל העולה על רוחם. תושבי העיירה אספו את יהודי ידוובנה מבתיהם אל כיכר השוק, שם הכו אותם ורגמו אותם באבנים. לאחר מכן הובלו תושביה היהודיים של העיירה אל אסם גדול בפאתיה, כונסו לתוכו והועלו חיים באש. בטבח השתתפו 90 גברים פולנים, מחצית מאוכלוסיית הגברים הבוגרים בכפר. (ע”פ ספרו של יאן טומאש גרוס “שכנים” העוסק בידוובנה באריכות

הציגו מידע רלוונטי אודות בימאי הסרט חיים הכט
חיים הכט, בנם של ניצולי שואה, גדל בשיכון בחולון. אביו היה פועל בניין ממוצא פולני. הכט היה חבר קיבוץ גלעד, שם עבד כרפתן במסגרת גרעין נח”ל. לאחר תאונת דרכים קשה שעבר בדצמבר 1972, שינה את מקצועו והפך לכתב ספורט בערוץ הראשון. הכט למד עיתונות באוניברסיטת לונדון, ולאחר מכן חזר ארצה ועבד כמנהל פרויקט רווחה ושיקום שכונות בעיר טבריה.
בשנים 1992-1980 היה הכט כתב קול ישראל בצפון, וב-1992 עבר לירושלים, שם הנחה את תוכנית הרדיו “כתבנו בכנסת”. בשידוריו נוטה הכט לעסוק בתכנים חברתיים ופוליטיים.
ב-1996 זכה הכט במכרז על הקמת תחנת רדיו בגליל ובעמקים (רדיו קול רגע), ומאז הוא מחזיק במניות ברדיו ומשמש כמנהל התחנה.
בשנת 2003 זכתה “רישיון להרוג”, תוכניתו של הכט, בפרס מסך הזהב בקטגוריית “תוכנית תעודה ותחקיר”.[1]
בשנת 2010 נפגע באורח קל-בינוני בתאונת דרכים. באותה שנה שודר בערוץ 2 סרטו “יש לנו עבודה בשבילכם”, שעסק בתופעת החיילים המשוחררים שנוסעים לעבוד בחוץ לארץ.
בין תוכניות הטלוויזיה שהנחה הכט: “הכיסאות”, “יצאת צדיק”, “בין כרכור לסינגפור”, “מה אתם הייתם עושים”, “הקרב על הבית”, “התקף לב”, “רישיון להרוג”, ששודרו כולן בערוץ 2. כנגד הכט נטען שסדרות הטלוויזיה שלו (בעיקר “רישיון להרוג”, “בין כרכור לסינגפור” ו-“מה אתם הייתם עושים”) נגועות בפופוליזם ודמגוגיה.[2]
לקראת יום השואה 2012 שודר סרטו זוכה השבחים “הכינור שחזר”, שהציג את סיפורו של “ילד הפלא” ברוניסלב הוברמן, מייסד התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
כיום מתגורר הכט במושבה מגדל הסמוכה לטבריה.
-
יישום החומר הנלמד .3
א. הציגו שני דפוסי התייחסות כלפי היהודים כפי שמופיעים בסרט (חסידי אומות עולם, משתפי פעולה,
עומדים מן הצד/הרוב הדומם) ושערו מה היו המניעים שלהם לפי הסרט.
ב. הסבירו כיצד בא לידי ביטוי עיקרון האנטישמיות.
בין 1939-1941, לא התרחשו אירועים משמעותיים בעיירה לסיפורנו, אולם עם הגעתם לעיירה, החלו הגרמנים מתעללים באוכלוסייה היהודית המקומית. תושבי העיירה אספו את יהודי ידוובנה מבתיהם אל כיכר השוק, שם הכו אותם ורגמו אותם באבנים. לאחר מכן הובלו תושביה היהודיים של העיירה אל אסם גדול בפאתיה, כונסו לתוכו והועלו חיים באש. בטבח השתתפו 90 גברים פולנים, מחצית מאוכלוסיית הגברים הבוגרים בכפר
ג. הסבירו האם לדעתכם כל בני האדם יכולים לבצע רצח בתנאים מסוימים?
על פי דעתנו כל בני האדם יכולים לבצע רצח אבל בתנאים ממש קיצוניים כלומר אם יאיימו עליהם או על משפחותיהם ובנוסף אם יאיימו עליכם בהשחתת רכושכם או שריפת ביתכם אם לא תעשו מה שהם יאמרו לכם לעשות
ד. הסבירו מהו לדעתכם המסר שרוצים להעביר בסרט דוקומנטרי אודות התקופה בכלל ובסרט זה בפרט.
לדעתי רוצים להעביר את זה שבני אדם יכולים להיות לפעמים ללא רחמים ושעלינו לא לסמוך על אף אחד. הסכנה תמיד עורבת ועלינו כעם יהודי לצפות לה.
ה. הציעו כיצד לדעתכם ניתן למנוע בעתיד פשעי שנאה, ליבוי שנאה, הסטה, רצח עם וכדומה. אי אפשר. תמיד יהיו אנשים כאלה בחוץ , לא משנה מה נעשה.
4). זרקור על המסרים בסרט/ ההבדלים בין הצלה לבין הכחשה והסתה
א. האם לדעתכם מצילו של שבח וייס נחשב לחסיד אומות עולם? הסבירו בהתאם לחומר הנלמד בכיתה או
בהתאם לחוק הקיים.
לדעתנו מצילו של שבח וייס נחשב לחסיד אומות עולם ובגלל זה הוא גם קיבל את התואר חסיד אומות עולם
ובגלל החוק שאומר שמי שלא יהודי ועזר ליהודים בתקופת השואה למרות שזה סיכן את חייהם ואת חיי המשפחה שלהם
ב. הסבירו במה הסתכן המציל? מה עלול היה לקרות לו?.
ג. הציגו כיצד מגיבים בפולין לחושף האירועים – גרוס. כיצד מגיב ההמון? כיצד מגיבה התקשורת?
כיצד מגיב נשיא הרפובליקה? מה מלמדים אותנו ההבדלים בתגובות?.

אירנה סנדלר– אירנה סנדלר הייתה אחות קתולית ועובדת סוציאלית פולנייה וחברת מחתרת שהתנגדה לנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה. על פעולותיה להצלת ילדים יהודים הוענקו לה תואר חסידת אומות העולם ואזרחות כבוד של מדינת ישראל. היא הצטרפה לארגון “ז’גוטה”, שפעל מטעם הממשלה הפולנית הגולה בלונדון בסיוע ליהודים. כינוייה במחתרת הפולנית היה יולנטה ועיסוקה העיקרי שם היה בהצלת ילדים יהודים.
היא סיכנה את חייה בפעולות חילוץ והצלה בעזרת אנשים שגייסה לעזרה, עסקה בזיוף מסמכים שהקנו ליהודים שמות נוצריים והשיגה אישורי מחלה, שנועדו להרתיע את הנאצים מהתפשטות מחלות מידבקות.
יחד עם העוזרת שלה, אירנה שולץ, נכנסה לגטו בעילה של טיפול בחולים וכך הבריחה לשם כסף, מזון, תרופות ובגדים.
בהמשך התחילה להבריח ילדים מן הגטו למנזרים או אל משפחות נוצריות, באמצעות ניירות מזויפים שהסדירו להם במחתרת. לחלק מהילדים סיפרו שהוריהם היהודים הם מאמצים, כדי להקל עליהם את הפרידה מהוריהם. חלק מהילדים הוברחו בשעות הבוקר המוקדמות מתחת למושבי הנוסעים בחשמלית שחצתה את הגטו.
ב. הסבירו כיצד בא לידי ביטוי עיקרון האנטישמיות.
בין 1939-1941, לא התרחשו אירועים משמעותיים בעיירה לסיפורנו, אולם עם הגעתם לעיירה, החלו הגרמנים מתעללים באוכלוסייה היהודית המקומית. תושבי העיירה אספו את יהודי ידוובנה מבתיהם אל כיכר השוק, שם הכו אותם ורגמו אותם באבנים. לאחר מכן הובלו תושביה היהודיים של העיירה אל אסם גדול בפאתיה, כונסו לתוכו והועלו חיים באש. בטבח השתתפו 90 גברים פולנים, מחצית מאוכלוסיית הגברים הבוגרים בכפר.
ג. הסבירו האם לדעתכם כל בני האדם יכולים לבצע רצח בתנאים מסוימים?
על פי דעתנו כל בני האדם יכולים לבצע רצח אבל בתנאים ממש קיצוניים כלומר אם יאיימו עליהם או על משפחותיהם ובנוסף אם יאיימו עליכם בהשחתת רכושכם או שריפת ביתכם אם לא תעשו מה שהם יאמרו לכם לעשות
ד. הסבירו מהו לדעתכם המסר שרוצים להעביר בסרט דוקומנטרי אודות התקופה בכלל ובסרט זה בפרט.
לדעתי רוצים להעביר את זה שבני אדם יכולים להיות לפעמים ללא רחמים ושעלינו לא לסמוך על אף אחד. הסכנה תמיד עורבת ועלינו כעם יהודי לצפות לה.
ה. הציעו כיצד לדעתכם ניתן למנוע בעתיד פשעי שנאה, ליבוי שנאה, הסטה, רצח עם וכדומה.
אי אפשר. תמיד יהיו אנשים כאלה בחוץ , לא משנה מה נעשה.
4). זרקור על המסרים בסרט/ ההבדלים בין הצלה לבין הכחשה והסתה
א. האם לדעתכם מצילו של שבח וייס נחשב לחסיד אומות עולם? הסבירו בהתאם לחומר הנלמד בכיתה או
בהתאם לחוק הקיים.
לדעתנו מצילו של שבח וייס נחשב לחסיד אומות עולם ובגלל זה הוא גם קיבל את התואר חסיד אומות עולם
ובגלל החוק שאומר שמי שלא יהודי ועזר ליהודים בתקופת השואה למרות שזה סיכן את חייהם ואת חיי המשפחה שלהם
ב. הסבירו במה הסתכן המציל? מה עלול היה לקרות לו?.
המציל הסתכן בכך שהוא הציל את שבח וייס ושזה עלול היה לעלות לו בחייו ובחיי משפחתו
ג. הציגו כיצד מגיבים בפולין לחושף האירועים – גרוס. כיצד מגיב ההמון? כיצד מגיבה התקשורת?
כיצד מגיב נשיא הרפובליקה? מה מלמדים אותנו ההבדלים בתגובות?.
פרסום הספר של גרוס עורר סערה בפולין. רבים חלקו על מסקנותיו שקבע כי אף על פי שמספר פולנים היו מעורבים, היוזמה לטבח, ואף רוב ביצועו, היו בידי הגרמנים. לאחר חקירה מקיפה פרסם המכון הפולני לחקר ההיסטוריה דין וחשבון שבו תמך ברוב מממצאיו של גרוס, אם כי קבע כי באירוע נרצחו 380 אנשים, ולא 1,600, כטענת גרוס. כן טענו כי במקום נכחו אנשי משטרה גרמנים, וכי עדים מאשרים נוכחות חיילים גרמנים במקום, בעוד עדים אחרים טוענים כי במקום לא היו כלל גרמנים.
כיום אין המטילים ספק במעורבות פולנים לא-יהודים ברצח בידוובנה, אך שאלת המעורבות הגרמנית נותרה פתוחה. תושבי העיירה עצמם מכחישים את מעורבותם, אך מרבית הציבור הפולני מקבל את גרסתו של גרוס.
מטלה 3 : רפלקציה אישית
-
רפלקציה: עבודה אישית –גדעון אסנטי
א. כל תלמיד מוסיף לעבודה דף רפלקציה משלו.
ב. התלמיד יתאר את שלבי העבודה כפי שחווה אותה.
העבודה נתקעה תמיד , לא הייתה עבודה קבוצתית , תלמידים נשענו על ה”אחר” רוב הזמן , ולפעמים היו תלמידים שפשוט לא עשו כלום , אבל ידעו טוב מאוד להגיד לאחרים מה לעשות.
ג. התלמיד יתאר כיצד התקיימה העבודה הקבוצתית.
לא הייתה עבודה קבוצתית. כל אחד עבד לבד וחיברנו ביחד.
ד. התלמיד יציג נקודות שהיה ניתן לשפר.
את הקבוצה שלי.
ה. התלמיד יסביר כיצד העבודה תרמה להבנה שלו.
לא הבנתי כלום כי הכל היה מסובך
ו. התלמיד יכתוב האם הקבוצה עמדה ביעדים ובזמנים.
לא.
נועם אשטמקר
א. כל תלמיד מוסיף לעבודה דף רפלקציה משלו.
ב. התלמיד יתאר את שלבי העבודה כפי שחווה אותה.
כל שלבי העבודה היו קשים ומסובכים אך הצלחנו להתגבר על הקשיים וסיימנו את הכל
ג. התלמיד יתאר כיצד התקיימה העבודה הקבוצתית.
העבודה הקבוצתית הייתה סבירה למרות שרוב הפעמים לא התייחסנו לעבודה ברצינות וברוב הפעמים לא עבדנו
ד. התלמיד יציג נקודות שהיה ניתן לשפר.
את העבודה הקבוצתית
ה. התלמיד יסביר כיצד העבודה תרמה להבנה שלו.
העבודה תרמה להבנה שלי לגבי הנושא בכך שבאמצעות המחקר שעשינו הבנתי יותר את הנושאים
ו. התלמיד יכתוב האם הקבוצה עמדה ביעדים ובזמנים.
הקבוצה לפי דעתי עמדה בזמנים וביעדים שהוצבו לנו
עילאי ממן
א. כל תלמיד מוסיף לעבודה דף רפלקציה משלו.
ב. התלמיד יתאר את שלבי העבודה כפי שחווה אותה.
ג. התלמיד יתאר כיצד התקיימה העבודה הקבוצתית.
העבודה הקבוציתית הייתה מהנה כולנו עבדנו בעבודת צוות, תחילה היה קצת בלאגן בעבודה ואז הכל הסתדר
ד. התלמיד יציג נקודות שהיה ניתן לשפר.
הייתי שמח אם בעבודה היינו עובדים ביותר מריצות ואז היינו מסיימים את העבודה יותר מוקדם
ה. התלמיד יסביר כיצד העבודה תרמה להבנה שלו.
היא תרמה לי מאוד בהבנה במיוחד בזה שאני מעריך יותר את החיים שלי ואת החיים של שבח וייס..
ו. התלמיד יכתוב האם הקבוצה עמדה ביעדים ובזמנים.
הקבוצה עמדה בזמנים חוץ מחלק אחד- מטלה 2 הרפלקציה.
רואי לייזר
א. כל תלמיד מוסיף לעבודה דף רפלקציה משלו.
ב. התלמיד יתאר את שלבי העבודה כפי שחווה אותה.
עשינו עבודה אחרי עבודה ולבסוף עשינו רפלקציה
ג. התלמיד יתאר כיצד התקיימה העבודה הקבוצתי
את העבודה עשינו בתורות וכל אחד כתב והרחיב את העבודה אם היה חסר איזה משהו
ד. התלמיד יציג נקודות שהיה ניתן לשפר.
אם הייתי כותב את הרפלקציה במילים שלי הייתי מבין יותר.
ה. התלמיד יסביר כיצד העבודה תרמה להבנה שלו.
עכשיו אני מכיר יותר סיפורים כמו הטבח ביודובנה וממה זה התחיל
ו. התלמיד יכתוב האם הקבוצה עמדה ביעדים ובזמנים.
אני לא חושב שעמדנו בזמנים כי לפעמים עשינו שטויות ולא באמת עשינו אבל אז התחלנו להיות רציניים ועשינו את העבודה.
מורן זך
א. כל תלמיד מוסיף לעבודה דף רפלקציה משלו.
ב. התלמיד יתאר את שלבי העבודה כפי שחווה אותה.
שלבי העבודה היו קשים אך לבסוף התגברנו וסיימנו .
ג. התלמיד יתאר כיצד התקיימה העבודה הקבוצתי
העבודה הקבוצתית הייתה מהנה
ד. התלמיד יציג נקודות שהיה ניתן לשפר.
היה ניתן לשפר את שיתוף הפעולה בקבוצה
ה. התלמיד יסביר כיצד העבודה תרמה להבנה שלו.
העבודה תרמה להבנה שלי בכך שלימדה אותי איך הפולנים התייחסו אל היהודים .
ו. התלמיד יכתוב האם הקבוצה עמדה ביעדים ובזמנים.
כן הקבוצה עמדה ביעדים וזמנים לפי דעתי .
Published: Mar 7, 2018
Latest Revision: Mar 7, 2018
Ourboox Unique Identifier: OB-442613
Copyright © 2018