האידאולוגיה הנאצית
Copyright © 2018
בחירת כרזה 1:
א. נמקו את בחירתכם .
בחרתי בכרזה זו כי היא מראה באופן הכי ברור, יש בכרזה שלושה סוגים של אנשים. יוצרי תרבות באמצע, נושא תרבות בצד שמאל ומחריבי תרבות בצד ימין.
ב. תארו את הכרזה תוך הדגשת שימוש באלמנטים השונים כמו : צבעים, הסמלים, הדמויות או האובייקטים והשילוב ביניהם.
בכרזה רואים שלושה סוגי אנשים המסמלים את תורת הגזע. בצד ימין האיש מייצג את מחריבי התרבות, שנראים קטנים, מלוכלכים, ומכוערים בדיוק כמו שאז תיארו את היהודים. באמצע נמצא איש המתאר את היוצרי תרבות, הוא נראה נאור, מפותח, חכם ובעל השיגים. באיש האחרון הוא נמצא בצד שמאל והוא מייצג את הנושאי תרבות, הוא נראה כמו חייל שעובד בשביל מישהו, אך לא נראה חכם כל כך.
ג. ציינו מהו העיקרון המתאים לכרזה.
העיקרון שמתאים לכרזה הוא תורת הגזע. העקרון של תורת הגזע הוא שבני האדם שטבעם הביולוגי אינם שווים. ישנם שלושה סוגי גזע שונים בין בני האדם. התפיסה שואבת את תורתו של דארווין שבה בני האדם כמו הטבע צריכים לשרוד. החזק שולט והנחות צריך באופן טבעי להיכחד.
ד. הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בכרזה.
העיקרון בא לידי ביטוי בכרזה בכך שהכרזה מדגימה איך נראים שלושה הסוגי של תורת הגזע, לפי לבוש, מראה חיצוני, והשגים.
בחירת כרזה 2:
א. נמקו את בחירתכם .
בחרתי בכרזה זו כי היא מסבירה את העיקרון של האנטישמיות כלפי היהודים.
ב. תארו את הכרזה תוך הדגשת שימוש באלמנטים השונים כמו : צבעים, הסמלים, הדמויות או האובייקטים והשילוב ביניהם.
בכרזה רואים בן אדם, יחסית מכוער, עם מגן דוד על המצח ועם אף גדול כמו שמתארים את היהודים. רואים את האדם הזה אוכל את כל הגרמנים וזה מתאר שהוא נצלן.
ג. ציינו מהו העיקרון המתאים לכרזה.
העיקרון שמתאים לכרזה הוא האנטישמיות (שנאת היהודים). עיקרון זה אומר שבהמשך לתורת הגזע ביקש היטלר להעמיק וליישם את השמדת הגזע הנחות ולכן יש להתמקד בהטמעת שנאת היהודים. היהודים הם חסרי יכולת לעבוד וליצור תכונות של טפיל בחברה האנושית. לכן יש צורך להשמיד באופן שיטתי את גזע הנחות. הסכנה הגדולה היא שהיהודים יחללו את טוהר האדם של הגזע הארי.
ד. הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בכרזה.
העיקרון מתאים לידי ביטוי בכרזה כי ככה הנראה מי שצייר את הכרזה הזו הוא אנטישמי כי רואים את כל התכונות הרעות של היהודים למשל: מכוער אף גדול, נצלנים ועוד.. בתמונה גם מראים שהיהודי אוכל את הגרמנים שפירושו הוא נצלן.
א. נמקו את בחירתכם–
בחרנו בעיקרון זה לכרזה משום שעיקרון זה אומר שיש אדם אחד ששולט בהכל, עומד בראש המדינה, אדם שנמצא מעל החוקים של המדינה, אסור להתנגד לדבריו, הוא מקור החוכמה.
ב. תארו את הכרזה תוך הדגשת שימוש באלמנטים השונים כמו : צבעים, הסמלים, הדמויות או האובייקטים והשילוב ביניהם.
הכרזה מתארת את היטלר עומד בראש השלטון ואלפי אנשים מסביבו מצדיעים לו, צועקים לו והולכים בדרכו.
ניתן לראות את מבטו של היטלר מופנה אל העתיד הכוונה שהוא מוביל את האנשים.
בנוסף ניתן להבחין בעמידתו של היטלר יד אחת מונחת על האדם ויד שנייה רפויה וכף ידו סגורה. עמידה שמאפיינת מנהיג אמיתי.
בכרזה כתוב בגרמנית “כן מנהיג אנו הולכים בעקבותך” עם סימן קריאה בצבע אדום צבע בולט.
ד. הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בכרזה.
עקרון המנהיג הוא עקרון שבא לידי ביטוי במדינה כמדינה דיקטטורית, בן אדם אחד ששולט בהכל ואף אחד לא מתנגד הוא לא מנסה לרצות אף אחד חוץ מאת עצמו וכל דבר שעושה כולם יצדיעו לו ולא יתווכחו כי אין להם את הזכות הזו.
בחירת כרזה 4:
א. נמקו את בחירתכם .
בחרנו את בעיקרון זה לכרזה משום שעיקרון זה אומר שהמדינה בראש וכולם חייבים להיות מחויבים אלייה ושהמדינה יותר חשובה מחיי הפרט. במדינה יחיה לאום אחד והוא הלאום הגרמני ולזרים אין מקום במדינה.
ב. תארו את הכרזה תוך הדגשת שימוש באלמנטים השונים כמו : צבעים, הסמלים, הדמויות או האובייקטים והשילוב ביניהם.
בכרזה מוצגים אנשים שמחזיקים בדגל הנאצי ועושים את התנועה הנאצית. כולם נראים מחויבים למדינה ודבקים בה ובחוקיה.
ג. ציינו מהו העיקרון המתאים לכרזה והסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בכרזה
העקרון המתאים לכרזה הוא עליונות המדינה שאומר שהעם הגרמני והמדינה הם בעלי ערך עליון, וכל פעולה או מעשה צריכים להבטיח את טובתם של המדינה ולשרת אותה. במדינה יחייה רק לאום אחד, הגרמנים. לזרים אין מקום במדינה. הלאום יקריב את חייו למען המדינה כי המדינה חשובה ולא חיי הפרט.
בחירת כרזה 5:
א. נמקו את בחירתכם .
בחרנו בכרזה זו כי היא הכי מתאימה לעיקרון מרחב המחייה בגלל שזה מראה מה הגרמנים כבשו וכמה שטח היה ברשותם.
ב. תארו את הכרזה תוך הדגשת שימוש באלמנטים השונים כמו : צבעים, הסמלים, הדמויות או האובייקטים והשילוב ביניהם.
הכרזה מוצגת בציור של מפה עם חצים אדומים שמראים מה הגרמנים עשו, איך הם התחילו ואיך הם סיימו. בסוף מסומן באדום כמה שטח הם כבשו.
ג. ציינו מהו העיקרון המתאים לכרזה.
העיקרון המתאים לכרזה הוא מרחב המחייה וזה אומר שהעם הגרמני הוא עליון והמשובח ולכן הוא זקוק למרחבים כדי להתפתח ולהשביח את עצמו. גבולות גרמניה הנוכחים לא מספקים מרחב מחייה שמאפשר את ההתפתחות הגזע העליון. חובתו וזכותו של העם הגרמני להרחיב את גבולות מדינתו כדי שיהיה לו מרחב מחייה עשיר וגדול כדי שיוכל להתפתח, ההתרחבות תהיה כיבוש אדמת הגזעים הנחותים, היכן שהנמצאים העמים הסלאבים החלשים שישרתו את עם האדונים.
א- בחרו עקרון אחד שבא לידי ביטוי בכרזות שניתחתם .
בחירת העיקרון : עיקרון המנהיג
ב- צרו/מצאו כרזה המבטאת עקרון המנוגד לרוח התקופה (דמוקרטיה, פלורליזם, ליברליזם). בעבודתכם השתמשו באלמנטים השונים לבניית כרזה, כמו: צבעים, סמלים, דמויות או אובייקטים והשילוב ביניהם .
הכרזה שנבחרה :
ג- הסבירו את משמעות הכרזה שיצרתם וכיצד הוא מהווה היפוך לעקרון.
משמעות הכרזה היא שיטת ממשל בה יש לאזרחים יכולת וזכות להשפיע על המדיניות הציבורית במדינתם, וכל זה נעשה באופן חוקי. לעומת זאת בתקופה של פעם תקופת השואה היה איש אחד בגרמניה ושמו היטלר והוא היווה שלטון יחיד שלטון דיקטטורי שהיא שיטת ממשל שנשלטת ע”י
אדם אחד ללא הפרדת רשויות והשליט שולט על שלושת רשויות השלטון שהם: הרשות המחוקקת הרשות השופטת והרשות המבצעת. אף אחד מהעם שלו לא יכל להתנגד לדבריו ואם יתנגד יהיו לכך השלכות.
רפלקציה אישית-רון:
-
התחלקנו לקבוצות וניגשנו לעבודה
-
קראנו את העבודה והתחלנו לעבוד עלייה
-
חיפשנו תמונות המסבירות את החומר הנלמד בכיתה באותו הזמן-תורת הגזע
-
הדבקנו את התמונות לעבודה והסברנו מה מסמלת כל תמונה ומאיזה עיקרון מבין חמשת העקרונות היא קשורה
בתחילת העבודה היה לנו קצת קשה להבין מה הולך ומה צריך לעשות בעבודה, קראנו למורה, הוא הסביר ואז הכל היה מובן.
העבודה הקבוצתית התקיימה בצורה נורא ברורה, היה שיתוף פעולה מכולנו, כל אחד נתן את החלק שלו לעבודה, כולם נתנו עצות לעבודה ולבסוף נתנו את ההכי טוב שלנו.
הנקודות שהיה אפשר לשפר הם:
- השאלות היו אותו דבר רק מנוסחות שונה כך שזה גרם בבעיה להבין את השאלה.
- השלבים היו מסובכים
העבודה תרמה לי להבין יותר את הנושא משום שכשאתה חוזר על החומר שיעור אחרי שיעור זה נטמע לך במוח.
המורה מסביר, אתה עושה את העבודה, מעתיק, מתרגל ולבסוף זה גורם להבנה.
רפליקציה אישית:דקל
את העבודה התחלנו במחשבים, היינו צריכים לחפש תמונות ולקשר אותם לעקרונות שלמדנו בכיתה להסביר איך ולמה זה קשור, בהתחלה זה היה קצת קשה ולא הבנתי אבל ככל שהקשבתי למורה יותר ויותר הבנתי.
בהתחלה העבודה הקבוצתית הייתה קשה. אני לא הסכמתי על דברים והיה קטע שהחלטתי לעשות לבד את העבודה. אחרי שדיברתי עם חברי בקבוצה והסכמנו על דברים חזרתי לעבוד איתם ומאז העבודה הייתה משותפת והסכמנו על הכל.
לפי דעתי השלבים היו מאוד מסובכים. היה מאוד קשה להבין מה עושים לפני מה, ואת השאלות היו צריכים לשנות.
לפי דעתי העבודה תרמה מאוד להבנתי את הנושא מכיוון שממש חקרנו את סיפור השואה, איך היטלר לאט לאט השפיע על כולם, איך הוא גרם להם לבחור בו להיות ראש ממשלה, מה הוא הבטיח להם, מה הוא עשה ליהודים ואיך הכל היה מחושב. אלה הדברים שלא ידעתי לפני וזה תרם לידע שלי.
רפלקציה אישית-עילי:
שלבי העבודה היו לבחור כרזות שקשורות לאידיאולגיה הנאצית ולתאר את הכרזות בעזרת צבעים וסמלים.
לאחר מכן בנינו ספר דגיטלי שהיה מאוד מעניין וכיף לבנות אותו לבד וככקבוצה.
העבודה הקבוצתית התקיימה ביחד, כל פעם מישהו אחר כתב והשניים נתנו רעיונות לכתוב אבל כולם עבדו ביחד וזה היה מאוד כיף לעשות שיתוף פעולה אחד עם השנייה.
הנקודות שהיה ניתן לשפר הן לפרט יותר בכל נושא כדי שיהיה מעניין לקרוא.
לדעתי העבודה תרמה להבנת הנושא טוב מאוד מכיוון שאני מעדיף יותר ללמוד את החומר לא בכתיבה אלא בעבודות יצירתיות כמו מצגות ועכשיו למשל איך עושים את הספר הדיגיטלי אז זה עוד יותר מעניין.
דרכי ההתמודדות של היודנראט בגטאות במזרח אירופה -הדילמות איתן התמודדו
בחירת דמות והצגת הדילמה
א. היעזרו באינטרנט או בספרי הלימוד – חקרו אודות הדמות שבחרתם. ספרו בקצרה, במילים שלכם את סיפור חייו של האיש. (1)
קורצאק היה במשך שנים רבות מנהלו של בית היתומים בורשה (בירת פולין).
קורצאק ביסס את בית היתומים על הבנה של חברה הדדית בין מבוגרים לילדים ועל כבוד והערכה לילדים.
הבעיה בגטו הייתה הבאת אוכל לילדים רעבים, קורצאק עשה המון מאמצים רבים להציל את “ילדיו” מרעב וממוות.
סופם של כל ילדי הגטו בבית היתומים ושל כל העובדים בו היה לעלות לרכבות למחנות ההשמדה בטרבלינקה.
הגרמנים אפשרו ליאנוש קורצאק חנינה ואפשרו לו להישאר בגטו אבל קורצאק דחה הזדמנות זו והעדיף להישאר עם ילדיו ברגעים האחרונים.
כמה ימים לפני הפינוי של בית היתומים קורצאק כבר ידע על זה ולכן ציווה על כל הילדים להתקלח מראש
וללבוש חולצות נקיות. לכל ילד ניתנה שקית עם לחם ובקבוק מים.
אף אחד לא יודע אם אמר לילדים לאן מובילים אותם.
הגרמנים פרצו לבית היתומים ביריות והילדים נראו כ”כ מפוחדים אבל מסופר כי אף ילד לא צעק לא ברח ולא הסתתר. יאנוש עמד ראשון ושמר עליהם בגופו.
יאנוש קורצאק צעד אל המוות ראשון ואחריו הילדים והעובדים בבית היתומים. כל מי ששמע את זה ביקש להציל את קורצאק ולא את הילדים אך יאנוש הודה יפה לכל אנשי הקהילה והלך עם ילדיו למוות.
בבית היתומים הייתה קבלה נורא ברורה של ילדים:
הילדים היו צריכים להיות בני 7 וללא פיגור שכלי או כל מחלה.
כל ילד שהתקבל היה בתקופת ניסיון של כשלושה חודשים, בתקופת הניסיון לכל אחד הוצמד מישהו שיעזור לו ייעץ לו ויכיר לו את המקום.
החיים בבית היתומים היו נורא מאורגנים, זו מסגרת שהעניקה לילדים חופש ושוויון.
בבית היתומים הייתה תלבושת אחידה.
קורצאק היה מטפל בעצמו בילדים: מספר אותם ובודק את מצבם הגופני.
קורצאק דאג להכניס הזדמנויות רבות ככל האפשר לשמחה ולהתפרקות.
קורצ’אק נולד בוורשה במשפחה יהודית מתבוללת בתרבות הפולנית.
ב-23 במרץ 1905 קיבל קורצ’אק הסמכה לרפואה. כרופא, הוא גויס ביוני באותה שנה לצבאו של הצאר, והשתתף במלחמת רוסיה-יפן. באותה תקופה, פולין הייתה מחולקת תחת שלטונן של שלוש מעצמות: רוסיה גרמניה ואוסטרו-הונגריה.
תאריך לידתו: 22 ביולי 1878 ( ורשה שבפולין).
תאריך פטירתו ומקום מותו: 7 באוגוסט 1942 (טרבלינקה).
קורצאק קיבל את פרס השלום של התאחדות הספרים הגרמנית.
(ב. הציגו את הגטו שבו חיה ופעלה הדמות? כתוב על מספר מאפיינים של גטו זה (לצורך כך יש להיעזר באינטרנט או בספר הלימוד.
יאנוש קורצאק חי ופעל בגטו ורשה.
גטו ורשה היה הגדול בגטאות היהודיים בפולין בתקופת השואה מסתיו 1940 עד אביב 1943. בשיאו מנה הגטו כ-450,000 נפש. מרד גטו ורשה היה הגדול מבין מרידות היהודים בתקופת השואה.
בתחילה היו היהודים יכולים לנוע בחופשיות אל מחוץ לגטו, והגסטאפו הבטיח ליודנראט כי כך יימשך המצב וכי היהודים אינם צריכים להעביר את עסקיהם לגטו. ב-16 בנובמבר 1940 נחסמו כל המעברים בחומה שהלכה ונבנתה סביב הגטו. רק לבודדים, שעבודתם הייתה חיונית לשלטונות הכיבוש או שהחזיקו צו מיוחד, הותר לצאת את חומות הגטו. בתי העסק של היהודים בחלקים האחרים של וורשה נאטמו, ולאחר זמן מה עברו לידיים אחרות. נגזלו מן היהודים 1,700 חנויות מזון ובהן סחורות, וכן 2,500 חנויות אחרות על תכולתן.
החיים בגטו היו בלתי נסבלים. היהודים חיו בו בצפיפות נוראה, והפכו ברובם לחסרי כל רכוש שהוא בעל ערך. הרעב הביא ילדים ונערים צעירים – אשר גופם היה קטן מספיק כדי לעבור במחילות ובסדקים – להתגנב אל ורשה ה”ארית” ולהשיג מזון דל בעד רכוש או כסף. הרעב והצפיפות הביאו עד מהרה מחלות רבות, בצד תשישות ומועקה נפשית קשה בחודשים הראשונים. הקצאת המזון ליהודי הגטו עמדה על 184 קלוריות ליום לאדם; כ-15% מהכמות הנדרשת לאדם עובד או לנער. גוויות החלו להצטבר ברחובות. בשנה הראשונה אירעו 43,258 מקרי מוות, מתוכם שליש בשל תת-תזונה.
ג. תארו את הקשיים של היהודים בגטאות, תחת הכיבוש הנאצי. בתושבתכם שימו דגש על השפעת הקשיים על הפקט, המשפחה והקהילה היהודית.
החיים של היהודים בגטאות במהלך מלחמת העולם השנייה היו מלאים בקשיי קיום רבים ומורכבים.
הקושי הראשון של היהודים בגטאות –צפיפות – בדרך כלל גטאות הוקמו בפולין ברובעי העוני היהודים –תמיד זאת שכונה יהודית מסוימת ענייה ,כאשר מימד הצפיפות בתוך הגטו הוא המימד הבולט מדובר במס’ רחובות מצומצם לדוגמא -400 אלף יהודי גטו ורשה שהיו בסביבות ארבעים אחוז מאוכלוסיית העיר והתוצאה היא שאותם 40 אחוז מאוכלוסיית העיר מצטופפת בפחות מ2 וחצי אחוז משטח העיר והמגורים הם בדרך כלל בדירות קטנות שלכול דירה מצוותות מופנות כמה משפחות בין 6 ל12 משפחות אין פרטיות אין משפחתיות וזאת בהתאם לגודל הדירה ולכמות החלונות שפונה לחזית במטרה שתהיה אפשרות לדחוס כמות גדולה של אנשים בשל הסירקולציה כביכול בגלל החלונות .
הקושי השני של היהודים בגטאות – רעב –הרי שרשמית הקצאת הקלוריות נעה בין 180 ל200 קלוריות ליום לאדם שהממוצע של קלוריות שדורש אדם בתנאים של עבודה קשה ובתנאים של קור אירופאי נעה סביב ה3000 ולכן המוות מרעב עושה שמות באולכסייה היהודית –מפיל המון חללים לעתים גוועות משפחות שלמות עד שהריח מסגיר את גורל המשפחה ,גנבות מזון והסתרת גוויות שכן בני המשפחה ניזונו מתעודת האוכל של הגווע .
הקושי השלישי של היהודים בגטאות- מחלות – גטו קטן צפוף עם תנאי סניטציה ירודים מהווה כר נרחב להתפרצות ולהפצת מחלות שתי מחלות עיקריות בחיי היהודים בגטאות טיפוס הבטן וטיפוס הבהרות שתפוצת המחלה בדרכ קשורה לתנאי היגיינה ירודים אין שירותים מסודרים אין רחיצת ידיים ותופעת כינים בגטאות ומחלות אלה הביאו לאחוזים גבוהים מאוד של מוות.
הקושי הרביעי- דיכוי תרבותי דתי- מכיון שהגרמנים ראו בדת ותרבות כמכשיר לחיזוק פסיכולוגי לכן הגרמנים אסרו על פעילות דתית ותרבותית איסורים שכללו איסור תפילה איסור לימוד תורה הפיכת ימי שבת חג ומועד לימי עבודה רגילים סילוק ילדים מבתי ספר.
הקושי החמישי- עבודות כפייה אחת הקשיים הדומיננטיים של היהודים בגטאות היה קשור לעבודות הכפייה וזאת בהתחשב במזון ובקור הפולני יהודים גויסו בכוח למשימות כמו חפירת ביצורים סלילת כבישים מסילות ברזל הכשרת שדות תעופה.
ד. עם אילו דילמות נאלצו להתמודד הדמויות שבחרתם? כיצד הדילמות הללו הוכרעו
בית היתומים של יאנוש הגיעה לסופו כשהילדים וסגל העובדים היו צריכים לעלות לרכבת למחנה ההשמדה טרבלינקה באוגוסט 1942. הגרמנים הציעו ליאנוש קורצ’אק חנינה ואפשרו לו להישאר בגטו, אבל קורצ’אק דחה הזדמנות זו והעדיף להישאר עם ילדיו ברגעיהם האחרונים. קורצ’אק העדיף להסתיר מהילדים את המקום אליו מועדות פניהם, ויש האומרים כי זהו השקר היחיד אשר סיפר קורצ’אק לילדיו. הילדים צעדו בטור בגאווה ממבנה בית היתומים האחרון שברחוב שיינה בדרום הגטו הקטן בורשה, אל האומשלגפלץ שבצפון הגטו הגדול, ומשם למחנה המוות טרבלינקה, כאשר קורצ’אק הוביל בראש זקוף ובגאון בעודו מחזיק בדגל בית היתומים הירוק. דגל זה שרד את המחנה, וניתן לראותו בבית קורצ’אק כיום.
ג- רפלקציה דקל כליפה
א . תאר את שלבי העבודה כפי שחווייתה .
תחילה היינו צריכים לבחור בן אדם שהיה חשוב בזמן השואה. לאחר מכן היינו צריכים לפתוח את האינטרנט ולחפש עליו מידע. אנחנו בחרנו ביאנוש קורצאק, הוא היה מנהל של בית יתומים שהציל ילדים יהודים מפני הנאצים. בסופו של דבר תפסו אותו ואת הילדים, נתנו לו חנינה אך הוא ויתר עלייה והחליט ללכת עם הילדים שלו. אחרי זה היינו צריכים להעביר את הכל למצגת ובמצגת היינו צריכים להציג על הגטו שבו הוא חי ופעל ולכתוב מספר מאפיינים על גטו זה. היינו צריכים להציג עם אלו דילמות הוא נאלץ להתמודד וכיצד הוא התמודד איתם.
ב. תאר כיצד התקיימה העבודה הקבוצתית.
העבודה הקבוצתית הייתה מאוד מהנה, עם שיתוף פעולה של כולם. כולם עשו וחיפשו מידע על יאנוש. ברגע שמישהו לא הגיע האחרים עשו והמשיכו את העבודה גם בשבילו. לא היה שום ויכוחים וחילוקי דעות בינינו.
ג. הציג נקודות שהיה ניתן לשפר לפי דעתך .
לדעתי לא היה שום דבר לשפר כי כולם השקיעו בשביל שהציון יהיה הכי גבוה שאפשר.
ה. כיצד לדעתך העבודה תרמה להבנתך את הנושא .
העבודה תרמה לי להבין יותר על יאנוש כי ככל שחקרנו עליו יותר הבנו עד כמה הוא היה בן אדם טוב וכמה ילדים הוא הציל. זה מאוד עזר לי להבין שבשואה לא היו רק אנשים רעים אלה גם אנשים שעזרו והיו טובים.
ג- רפלקציה רון אלימלח
א . תאר את שלבי העבודה כפי שחווייתה .
תחילה היינו צריכים לבחור דמות ולהציג סוג של דילמה העולה במהלך שנות חיוו.
לאחר מכן היינו צריכים להציג את הגטו בו חי ופעל הדמות שבחרנו ולספר כל מיני מאפיינים על אותו גטו.
בנוסף, היינו צריכים להציג עם אילו דילמות נאלץ להתמודד הדמות שבחרנו וכיצד הדילמות האלו הוכרעו בסופו של דבר.
ב. תאר כיצד התקיימה העבודה הקבוצתית.
העבודה הקבוצתית התנהלה כמו שצריך עם המון שיתוף פעולה הקשבה ורצון להשיג את הציון הגבוהה ביותר.
כל אחד נתן רעיונות ומצד כל אחד היה משהו שהיה צריך לעשות למען העבודה .
ג. הציג נקודות שהיה ניתן לשפר לפי דעתך
לדעתי אין נקודות שבהן צריך לשפר את העבודה משום שהשקענו נורא בעבודה ובמחשבה ואין שום סיבה להורדת ציון.
ה. כיצד לדעתך העבודה תרמה להבנתך את הנושא .
העבודה תרמה לי בהבנת הנושא לגמרי משום שכשאתה קורא על מישהו ורושם דברים כ”כ עמוקים על אדם חשוב זה נטמע לך בראש וגורם לך להבין המון על הנושא.
ג- רפלקציה עילי ברקי
א . תאר את שלבי העבודה כפי שחווייתה
בהתחלה התבקשנו לבחור דמות הקשורה לחיים בשואה בחרנו את הדמות של יאנוש קורצאק לאחר מכן כתבנו את הדילמות והקשיים אשר עלו בזמן השואה וכיצד הוא התמודד איתם ואיך פעל.
לאחר מכן העלנו את תולדות חייו והדילמות שהיו לו במצגת ופירטנו על הכל
לאחר שסיימנו את המצגת העלנו את המצגת לספר.
ב. תאר כיצד התקיימה העבודה הקבוצתית.
העבודה הקבוצתית התקיימה כך שכולנו חיפשנו דברים על הדמות שבחרנו והעלנו את זה לעבודה לאחר מכן העלנו ביחד הכל למצגת ובסוף לספר
ג. הציג נקודות שהיה ניתן לשפר לפי דעתך .
לדעתי לא היה ניתן לשפר כלום בעבודה בגלל שפירטנו והסברנו הכל.
ה. כיצד לדעתך העבודה תרמה להבנתך את הנושא .
בהתחלה לא הבנתי כל כך מה הדמות עשתה בשואה ולאחר שחיפשנו פירטנו וחקרנו הבנתי יותר כיצד הוא פעל מה עשה ואיפה היה .
חלק א : עבודה קבוצתית
. איתור מידע חיוני / הסרט “שני אסמים” של חיים הכט
א. היכנסו למנועי החיפוש ברשת המקוונת/ ציינו את שם האתר וכתובתו
סרט הטלוויזיה “שני אסמים” פותח בציטוט משירה של ויסלבה שימבורסקה ומציג בפשטות את הדואליות שתלווה את הסרט מתחילתו ועד סופו. כל מעשה אנושי הוא פרי בחירה מודעת. יש מי שיפתח את ידו ומי שיקמוץ אותה, יש מי שיבחר להרוג – ויש מי שיבחר להציל. חיים הכט, במאי הסרט חבר לרועי מנדל ויחד יצרו סרט דוקומנטרי איכותי ומורכב, הנותן במה לבחירות ההצלה והרצח גם יחד, סביב סיפור הטבח בידוובנה מצד אחד וסיפורו האישי של שבח וייס (לשעבר שגריר ישראל בפולין) מצד שני
ב. הציגו מידע רלוונטי אודות בימאי הסרט חיים הכט.
חיים הכט, בנם של ניצולי שואה, גדל בשיכון בחולון. אביו היה פועל בניין ממוצא פולני. הכט היה חבר קיבוץ גלעד, שם עבד כרפתן במסגרת גרעין נח”ל.הכט למד עיתונות באוניברסיטת לונדון, ולאחר מכן חזר ארצה ועבד כמנהל פרויקט רווחה ושיקום שכונות בעיר טבריה.
בשנים 1992-1980 היה הכט כתב קול ישראל בצפון, וב-1992 עבר לירושלים, שם הנחה את תוכנית הרדיו “כתבנו בכנסת”. בשידוריו נוטה הכט לעסוק בתכנים חברתיים ופוליטיים.
ב-1996 זכה הכט במכרז על הקמת תחנת רדיו בגליל ובעמקים (רדיו קול רגע), ומאז הוא מחזיק במניות ברדיו ומשמש כמנהל התחנה.
בשנת 2003 זכתה “רישיון להרוג”, תוכניתו של הכט, בפרס מסך הזהב בקטגוריית “תוכנית תעודה ותחקיר”.[1]
בשנת 2010 נפגע באורח קל-בינוני בתאונת דרכים. באותה שנה שודר בערוץ 2 סרטו “יש לנו עבודה בשבילכם”, שעסק בתופעת החיילים המשוחררים שנוסעים לעבוד בחוץ לארץ.
בין תוכניות הטלוויזיה שהנחה הכט: “הכיסאות”, “יצאת צדיק”, “בין כרכור לסינגפור”, “מה אתם הייתם עושים”, “הקרב על הבית”, “התקף לב”, “רישיון להרוג”, ששודרו כולן בערוץ 2. כנגד הכט נטען שסדרות הטלוויזיה שלו (בעיקר “רישיון להרוג”, “בין כרכור לסינגפור” ו-“מה אתם הייתם עושים”) נגועות בפופוליזם ודמגוגיה.[2] לקראת יום השואה 2012 שודר סרטו זוכה השבחים “הכינור שחזר”, שהציג את סיפורו של “ילד הפלא” ברוניסלב הוברמן, מייסד התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
כיום מתגורר הכט במושבה מגדל הסמוכה לטבריה.
ג. ציינו היכן מתרחשת עלילת הסרט והסבירו מה מאפיין את המקום מבחינה
עלילת הסט מתרחשת בידוונה.
היא עיר במחוז לומז’ה בפולין, מרכז כלכלי ומנהלי של אזור שרובו חקלאי, ובו שירותי בריאות, עסקים ופיננסים. באזור פארק לאומי ובו ביצות בהן שוכנת אוכלוסיית בר של אייל קורא. האתר משמש לספורט נופש ובכלל זה דיג, טיולים ורכיבת אופניים.
2). עלילת הסרט
א. צפו בסרט וסכמו את הצפייה.
* כתבו סיכום קצר על עלילת הסרט (האירועים המרכזיים).
הסיכום לא יעלה על עמוד אחד.
סיכום הסרט : “שני אסמים”
הסרט “שני אסמים” הוא סיפור הטבח שנערך ביהודי ידוובנה ב10/7/1941, עם פלישתם של הנאצים מזרחה אל שטחה המזרחי של פולין המוחזק בידיים רוסיות. סרטו של חיים הכט מציג אמינות היסטורית גבוהה, המבקשת מהצופה להתאזר בסבלנות ולראות בצורה מורכבת את שני הסיפורים של הסרט – למעשה שני האסמים. באסם אחד שרפו יהודים ובאסם שני החביאו יהודים במטרה להציל אותם.
בסרט, עוסק חיים הכט בשאלת המניעים לרצח של תושבי העיירה. לטבח בידוובנה קדם כמה ימים קודם לכן מעשה דומה בעיירה הסמוכה ראדזילוב, בו רצחו תושבי הכפר את שכניהם היהודים בפוגרום סדיסטי, ולאחר שהרגו כמה מאות בחרב, חרמש ומקל נדחסו יהודי העיירה לאסם מקומי והועלו באש. בסרט מגיע הכט לידוובנה ומראיין כמעט את כל מי שאפשר. תושבי העיירה היהודים מאז והפולנים שחיים בה היום. מפגיש את יאן טומאש גרוס ואת שבח וייס. הכט מקרין קטעים מ Poklosie “אחרי הקציר” ולא מהסס להעלות כמה שאלות נוקבות לקראת הסוף:
מה מבדיל בין בחירה להציל ובחירה להרוג? כיצד יצרה מלחמת העולם השנייה סביבה שעודדה בחירות כאלה וכאלה? ומה הלקח שאנחנו בוחרים לאמץ מסיפורי “שני האסמים”?
-
יישום החומר הנלמד
א. הציגו שני דפוסי התייחסות כלפי היהודים כפי שמופיעים בסרט (חסידי אומות עולם, משתפי פעולה,
עומדים מן הצד/הרוב הדומם) ושערו מה היו המניעים שלהם לפי הסרט.
בסרט מצויים כמה אנשים אשר משתפים פעולה ועוזרים לגרמנים לשרוף/להציל יהודים
ובסרט יש כאלה שפשוט עמדו מן הצד והם ידעו שהולכים להרוג יהודים וזה פשוט לא עניין אותם
ב. הסבירו כיצד בא לידי ביטוי עיקרון האנטישמיות
עיקרון האנטישמיות הוא אחד המרכיבים המרכזיים של האידיולוגיה הנאצית.
על פי תורת הגזע, בתפיסה הנאצית היהודים הם מחריבי התרבות האנושית ולפי כך מטרתו של העם היהודי היא להרוס כל עם שבקרבתו הוא יושב כדי להשתלט על העולם כולו ואז להחריבו. היהודים הם חסרי יכולת לעבוד וליצור אלא רק בעלי יכולת להרוס, לרמות ולנצל את סביבתם. זה הופך אותם לטפילים בחברה שבהם חיים.
הגרמנים ראו בגוף היהודי את ההפך הגמור מהגוף הגרמני- הגרמנים יפים, חזקים, חרוצים ומוכשרים ובניגוד לכך היהודים הם מכוערים, עצלנים, רמאים ונצלנים. הסכנה הגדולה ביותר היא שהיהודים יחללו את טוהר הדם של הגזע ההארי.
זה מתבטא בסרט בכך שיש כאלה שבוחרים לרצוח, לאנוס ולשרוף את היהודים שבעצם הדבר היחיד שהם רוצים זה לחיות.
ג. הסבירו האם לדעתכם כל בני האדם יכולים לבצע רצח בתנאים מסוימים
לדעתנו, כולם צריכים להיות עם ערכים וכבוד ומי שבא לידיו מקום לרצוח, לאנוס ולשרוף, זה אומר שזה אדם ללא ערכים וכבוד, לא לסביבה שלו ולא לעצמו.
ד. הסבירו מהו לדעתכם המסר שרוצים להעביר בסרט דוקומנטרי אודות התקופה בכלל ובסרט זה בפרט.
הסרט שני אסמים פותח בציטוט שילווה את הסרט מתחילתו על סופו, יש מי שיבחר להרוג ויש מי שיבחר ולהציל חיים. חיים הכט במאי הסרט חבר לרועי מנדל ויחד יצרו סרט תדמית על החיים, איכותי ומורכב הנותן במה לבחירות ההצלה והרצח גם יחד. סביב סיפור הטבח מצד אחד וסיפורו האישי של שבח וייס מצד שני.
בסרט עוסק חיים הכט בשאלת המניעים לרצח של תושבי העיירה. לטבח בידוובנה קדם כמה ימים קודם לכן מעשה דומה בעיירה סמוכה בו רצחו תושבי הכפר את שכניהם היהודים בפוגרום סדיסטי. ולאחר שהרגו
ה. הציעו כיצד לדעתכם ניתן למנוע בעתיד פשעי שנאה, ליבוי שנאה, הסטה, רצח עם וכדומה.
לא לשנוא אנשים סתם ככה בלי לדעת עליהם כלום.
4). זרקור על המסרים בסרט/ ההבדלים בין הצלה לבין הכחשה והסתה
א. האם לדעתכם מצילו של שבח וייס נחשב לחסיד אומות עולם? הסבירו בהתאם לחומר הנלמד בכיתה או
בהתאם לחוק הקיים. )
כן. מכיוון שהחוק אומר שמי שאינו יהודי, ופעל למען הצלת היהודים בתקופת השואה תוך סיכון חייו צריך לקבל תואר חסידות עולם.
ב. הסבירו במה הסתכן המציל? מה עלול היה לקרות ל
הגרמים היו תופסים אותו והורגים אותו.
ג. הציגו כיצד מגיבים בפולין לחושף האירועים – גרוס. כיצד מגיב ההמון? כיצד מגיבה התקשור
כיצד מגיב נשיא הרפובליקה? מה מלמדים אותנו ההבדלים בתגובות?.
כולם מגיבים כמו שהישראלים מגיבים. הם בשוק ממה שקרה ומזועזעים מהאירועים שהעם שלהם עשה.
מטלה 3 : רפלקציה אישית –עילי ברקי
א. כל תלמיד מוסיף לעבודה דף רפלקציה משלו.
ב. התלמיד יתאר את שלבי העבודה כפי שחווה אותה.
בהתחלה ראינו את הסרט בכיתה ולאחר מכן עבדנו במחשב והעמקנו את הידע שלנו לגבי הסרט
ג. התלמיד יתאר כיצד התקיימה העבודה הקבוצתית.
העבודה בקבוצות הייתה טובה כל אחד עשה חלק מהעבודה וכשחיברנו הכל היה בשלמות
ד. התלמיד יציג נקודות שהיה ניתן לשפר.
העבודה הייתה ארוכה מידי ומלאה שלבים
ה. התלמיד יסביר כיצד העבודה תרמה להבנה שלו.
הבנתי יותר מה קרה שם בזמן הזה
ו. התלמיד יכתוב האם הקבוצה עמדה ביעדים ובזמנים.
כל הקבוצה עמדה בזמן
מטלה 3 : רפלקציה אישית-רון אלמלח
- רפלקציה עבודה אישית
א. כל תלמיד מוסיף לעבודה דף רפלקציה משלו.
ב. התלמיד יתאר את שלבי העבודה כפי שחווה אותה.
בהתחלה ראינו את הסרט בכיתה ולאחר מכן עבדנו במחשב והעמקנו את הידע שלנו לגבי הסרט
ג. התלמיד יתאר כיצד התקיימה העבודה הקבוצתית.
העבודה בקבוצות הייתה טובה כל אחד עשה חלק מהעבודה וכשחיברנו הכל היה בשלמות
ד. התלמיד יציג נקודות שהיה ניתן לשפר.
העבודה הייתה ארוכה מידי ומלאה שלבים
ה. התלמיד יסביר כיצד העבודה תרמה להבנה שלו.
הבנתי יותר מה קרה שם בזמן הזה
ו. התלמיד יכתוב האם הקבוצה עמדה ביעדים ובזמנים.
כל הקבוצה עמדה בזמן
מטלה 3 : רפלקציה אישית דקל כליפה
- רפלקציה עבודה אישית
א. כל תלמיד מוסיף לעבודה דף רפלקציה משלו.
ב. התלמיד יתאר את שלבי העבודה כפי שחווה אותה.
בהתחלה ראינו את הסרט בכיתה ולאחר מכן עבדנו במחשב והעמקנו את הידע שלנו לגבי הסרט
ג. התלמיד יתאר כיצד התקיימה העבודה הקבוצתית.
העבודה בקבוצות הייתה טובה כל אחד עשה חלק מהעבודה וכשחיברנו הכל היה בשלמות
ד. התלמיד יציג נקודות שהיה ניתן לשפר.
העבודה הייתה ארוכה מידי ומלאה שלבים
ה. התלמיד יסביר כיצד העבודה תרמה להבנה שלו.
הבנתי יותר מה קרה שם בזמן הזה
ו. התלמיד יכתוב האם הקבוצה עמדה ביעדים ובזמנים.
כל הקבוצה עמדה בזמן
Published: Mar 7, 2018
Latest Revision: Mar 7, 2018
Ourboox Unique Identifier: OB-442619
Copyright © 2018
Skip to content