התקווה-אריאל קאמאלו וגיא ברק

הַתִּקְוָה” הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה היה המנונה של התנעה הציונית ההמנון כולל, בשינויים קלים, את שני הבתים הראשונים מהשיר “תִּקְוָתֵנוּ” של נפתלי הרץ אימבר, אשר חובר בשנת 1878. מקור הלחן כנראה ממקורות עממיים, אך חובר למלל על ידי שמואל כוהן. השיר שהתקבל כהמנון לאומי ביישוב ובתנעה הציונית משלהי המאה ה־19, נחשב להמנון מדינת ישראל מיום הקמתה, אך עוגן בחוק הישראלי רק כעבור 56 שנה, ב־10 בנובמבר 2004.

הַתִּקְוָה” הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה היה הִמְנוֹנהּ של התנועה הציונית. ההמנון כולל, בשינויים קלים, את שני הבתים הראשונים מהשיר “תִּקְוָתֵנוּ” של נפתלי הרץ אימבר, אשר חובר בשנת 1878. מקור הלחן כנראה ממקורות עממיים, אך חובר למלל על ידי שמואל כהן. השיר שהתקבל כהמנון לאומי ביישוב ובתנועה הציונית משלהי המאה ה־19, נחשב להמנון מדינת ישראל מיום הקמתה, אך עוגן בחוק הישראלי רק כעבור 56 שנה, ב־10 בנובמבר 2004.

כהן טען שאת המנגינה לשיר לקח משיר עם מולדבי והיא אכן נושאת דמיון ברור לשיר העם המולדבי והרומניעם שוורים”). המנגינה מוכרת ברומניה גם כמלווה בטקסטים אחרים – “שיר של חודש מאי” (Cantec de mai) או חלקית (בבית הראשון בלבד) ב- “תירס עם עלה זקוף” ( Cucuruz cu frunza-n sus). לפי גרדנוויץ, ייתכן כי שמואל כהן מצא את המנגינה הזאת בקובץ של שירים ליטורגיים יהודים שפרסם החזן הידוע ניסן ספיבק בלצער בקישינב.

מנגינות עם צלילים דומים, בהבדלים בעיקר בחלק השני, מוכרות גם בכמה תרבויות אחרות – לדוגמה, הריקוד האיטלקי מתקופת הרנסאנס “לה מנטובאנה”, שיר העם האוקראיני Kateryna Kucheryava או “קתרינה המתולתלת”), השיר השוודי “אוק, וורמלנד”, שירי עם בסקים והמנון דתי נוצרי מספרד, שיר העם הפולני“Pod Krakowem”, שיר עם הולנדי, אחת המנגינות שיהודי ספרד השתמשו בה לתפילת ה”הלל” ועוד. אחת ממנגינות דומות אלה שימשה גם את המלחין הצ’כי בדז’יך סמטנה בפואמה הסימפונית שלו מולדבה.