האידאולוגיה הנאצית

בחירת כרזה 1:

• בחרנו בכרזה זו מכיוון שהתמונה מתארת את מציאות אותה התקופה של השלטון הנאצי, שבה היטלר הוא השליט הדיקטטורי ומאחוריו עמד עם שלם של גרמנים.

בכרזה זו אנו רואים את היטלר במרכז התמונה בגדול שמעליו יש אור גדול המאיר עליו ומתאר אותו כמושיע של העם הגרמני. בידו של היטלר מונח דגל אדום עם סמל של הצלב כרס והאדום מתאר סוג של אזהרה והרתעה. מנקודת האור יוצא נשר שמוכר כ”מלך העופות” כמו שהיטלר מציג את עצמו כ”מלך” ומסמל חוזק גאווה ועליונות.

• העיקרון המתאים לכרזה זו הוא: עקרון המנהיג ( “הפיהרר פרינציפ”) – כדי לממש את עקרונות האידיאולוגיה צריך בן אדם שמוביל אחריו עם שלם ונקרא “הפיהרר”.

הוא צריך לעמוד בראש המדינה ולהוביל אותה לניצחון במאבק, הוא אינו יכול להיות כפוף לחוקים ולכן הוא נמצא מעל כל חוק שנכתב על ידי בני האדם ואסור לערער עליו. הוא לא נבחר לתפקיד על ידי העם אלא נבחר על ידי האל. הוא נשלח לדאוג לעם הגרמני ולהוביל אותו לעתיד מפואר, כלומר לכונן את “הסדר החדש”. 

• עיקרון זה בא לידי ביטוי בכרזה בגלל שאנו רואים את היטלר עומד במרכז התמונה וכל הפוקוס עליו ומאחוריו כל העם, מכיוון שהיטלר הוא המנהיג והוא צריך לעמוד בראש המדינה ולהוביל אותה לניצחון במאבק.  

בחירת כרזה 2:  

א. בחרנו בכרזה זו מכיוון שמתואר פה הגרמני שהוא הגזע העליון עם יהודי שהוא מוגדר כתת גזע.

ב.

בכרזה אנו רואים את הגרמני עם כנפיים כמו של מלאך רזה גבוה וחסון שמחזיק בידו מין מקל שמראה שהוא המוביל ולידו הוא מוביל ומחזיק את היהודי שמתואר כשמן , נמוך , מכוער ועם אף גדול  . היהודי מחזיק שק כסף שמתאר את היהודים כקמצנים וחמדנים כפי שהגרמנים טוענים.

ברקע התמונה מפוזרים צלבי כרס שמסמלים את ה”חוזק” של הגרמנים.

ג.

העיקרון שמתאים לכרזה זו היא : “אנטישמיות-שנאת היהודים ”

עיקרון זה אומר שהיהודים הם מחרבי התרבות האנושית. לפי אידאולוגיה זו מטרתו של העם היהודי היא להשתלט על העולם ואז להחריבו, היהודים הם חסרי יכולת לעבוד וליצור אלא רק להרוס האנטישמיות הנאצית ראתה בגוף היהודי ההפך הגמור מהגוף הגרמני – בעוד כל הגרמנים יפים , חזקים ומוכשרים , כך כל היהודים רמאים ונצלנים.

ד.

עיקרון זה בא ליד ביטוי בכרזה זוכי על פי עיקרון זה הגוף הגרמני מתואר כרזה וגבוה כמו בכרזה לעומת הגוף היהודי שמתואר כשמן ומכוער . ובנוסף היהודים מתוארים כחמדנים מה שמסביר את השק כסף שהיהודי  מחזיק.

• .

א. בחרנו בכרזה כזו מכיוון שרואים פה את השאיפה של היטלר להשתלט על אירופה  ולכבוש את כולה.

ב.  בכרזה רואים שתי מפות של אירופה ,אחת לפני הכיבוש (1932) ואחת אחרי הכיבוש (1936)במפה של 1936 כל המפה צבועה באדום (צבע אזהרה) ועליו צלב כרס גדול של הנאצים במפה של 1932 כל המפה צבועה בצבעים שונים שמתאר שהאזור עדיין לא כבוש על ידי הנאצים.

• העיקרון המתאים לכרזה זו הוא מרחב מחייה – הגזע הארי שנמצא בתהליך מתמיד של צמיחה והתפתחות צריך ” מרחב מחייה” . הוא צריך שתהיה לו קרקע נוספת ומשאבים נוספים שהם יכול להשתמש כדי להמשיך להתפתח.

ד. עיקרון זה בא לידי ביטוי בכרזה זו מכיוון שרואים במפה השנייה שהנאצים לקחו את כל מרחב המחייה של האחרים כדי שהם יוכלו להתפתח ולהרחיב את גודל השטחים שלהם

א.

בחרנו בכרזה זו מכיוון שמתואר פה נקודת מבט של הגרמנים שמציגים את שאר המדינות כאויבים שמאיימים להרוס את השלטון.

ב.

בכרזה זו  רואים ארבע ידיים שעל כל יד יש ציור של דגל של מדינה (רוסיה, ארצות הברית, סין ובריטניה ) .כל יד מחזיקה חלק מהצלב כרס וביחד הם הורסים אותו. הצלב כרס התפרק.

ג.

עקרון שמתאים לכרזה זו הוא – ” לאומנות- עליונות המדינה” . לפי עיקרון זה התכלית העליונה של המדינה היא לשמור על אחדותו וטוהרו של הגזע הארי ולהמשיך לקדמו כיוצר התרבות האנושית. אחדות הגרמנים תבטיח את אחריות המדינה ואת חוסנה הנדרשים כדי לנצח את במלחמת הגזעים.

ד.

עיקרון זה בא ליד ביטוי בכרזה זו בכך שעל פי העיקרון רשום שבמדינה יחיה רק עם אחד ולזרים אין מקום במדינה כמו שבתמונה הזרים “משתלטים” על הצלב כרס שמסמל את הגרמנים, כרזה זו נותנת מוטיבציה לגרמנים להישאר מאוחדים ולא להישבר .

בחירת כרזה 5:

א. בחרנו בכרזה זו מכיוון שזה מתאר במדויק את תורת הגזע ואיך הגרמנים מתארים אותנו.

ב. בכרזה אנחנו רואים אישה יפת תואר ואיש מכוער עם אף גדול שמתאר אותנו כיהודים .

ג . העיקרון שמתאים לכרזה הוא תורת הגזע שעל פייה יש אי שיוון בין בני האדם והאנושות מחולקת לגזעים שאינם שווים מטבעים – ישנם גזעים עליונים וגזעים נחותים .

תורת הגזע מחולקת לשלושה קטגוריות : יוצרי תרבות,  נשאי תרבות ומחרבי תרבות .

• עיקרון זה בא לידי ביטוי בכרזה זו בכך שאנחנו רואים את מחרבי התרבות כאנשים מכוערים ולידו אתת יוצרי התרבות כאנשים יפים .

חלק ב : עבודה אישית שם התלמיד : רוברטה גלזרמן כיתה : י3
א .
בהתחלה היינו ארבע בנות בקבוצה ואז ראינו שזה לא הולך אז החלטנו להתפצל, לאחר מכן התחלנו להכין את הכרזות ולחפש עזרה באינטרנט ובדף עזר הזה ואז התחלנו לעשות את הספר הדיגיטלי .
ב.
העבודה הקבוצתית התנהלה בכך שאת המידע חיפשנו יחד ואז את סידור המשפטים נאורה סידרה יותר ואני הייתי אחראית על הסימני פיסוק.
ד.

הנקודה שלפי דעתי אפשר לשפר היא שיהיה יותר טוב אם לא נתקע על דברים שטותיים ונעבוד יותר מהר ונזרז תהליכים.

ה.
העבודה עזרה לי יותר להבין את הנושא בכך שנתנו דוגמאות לכל ההגדרות וכך זה עזר בלהתעמק בנושא .

 חלק ב : עבודה אישית שם התלמיד : כיתה :י 3 
.  רפלקציה ביזאוי נאורה
א .
בהתחלה היינו קבוצה של ארבעה בנות אני רוברטה הילה ועדן אחרך הבנו שזה לא מתאיים להיות ארבעה בקבוצה וקשה להתרכז אז התחלקנו ל2קבוצות ואני ורוברטה ועדן  נהייינו ביחד .
בהתחלה שהתחלנו את המטלה הראשונה זה לא היה כזה קשה ואפילו קל .
ב.
העבודה הקבוצתית התנהלה בכך שאת המידע חיפשנו יחד ואז את סידור המשפטים אני סידרתי יותר  ועדן שהצטרפה מאוחר יותר סידרה את העבודה ורוברטה הייתה אחראית על הסימני פיסוק.
ד.
היינו צריכות להתרכז יותר בעבודה ולסיים את זה כמה שיותר מהר מאשר להתקע ולא לעשות את העבודה כמו שצריך.

ה.
התעמקנו יותר בנושאים וכך זה עזר לי להבין יותר מה אנחנו לומדים ועל מה אנחנו עושים עבודה .

 הריפלקציה של עדן פאלי

 א.  בהתחלה הם היו ארבע ואז הםן התפלו לשתי קבוצות ואז אני הצטרפתי לקבוצה של נאורה ורוברטה

ב. התנהלנו בלקחת חלק כל אחת בעבודה כל אחת תפסה משהו וחיפשנו.

ד התרכזנו יותר בעבודה אבל עשינו אותה בשנייה האחרונה

.ה חיפשנו יותר את הנושאים וכך הבנו יותר על כל נושא.

פאוול פראנקל נולד ב1920 בוורשה פולין ונהרג בשנת ממפקדיו הבכירים של הארגון הצבאי היהודי במרד גטו ורשה
בשנת 1938 בערב פרוץ מלחמת העולם השנייה הצטרף לבית”ר (ברית יוסף תרומפלדור) . בהמשך הצטרף אל “ברית החייל”. הוא חונך וחינך את ההתיישבות היהודית בארץ ישראל .עם פרוץ המלחמה נמצא פראנקל בגטו ורשה .
ב1942 התחיל לגייס פראנקל את חבריו ואנשים בעלי ניסיון צבאי וקח צירף פראנקל את אצ”י (ארגון צבאי יהודי) פראנקל מזהה את הסכנה בחיי המום . שלושה חודשים לאחר מכן יוצא פראנקל עם פלוגתו למרד כנגד הגרמניים ושם מוצא את מותו. אין עדות ממקור ראשון על נסיבות מותו של פרנקל.
כך או כך, ניתן להסיק כי עלה בידיו של פרנקל לצאת מן הגטו עם לוחמי אצ”י נוספים, וכי נהרג בסופו של דבר במהלך קרב יריות מול כוחות הנאצים. 1943 . ממפקדיו הבכירים של הארגון הצבאי היהודי במרד גטו ורשה.
בשנת 1938 בערב פרוץ מלחמת העולם השנייה הצטרף לבית”ר (ברית יוסף תרומפלדור) . בהמשך הצטרף אל “ברית החייל”. הוא חונך וחינך את ההתיישבות היהודית בארץ ישראל .עם פרוץ המלחמה נמצא פראנקל בגטו ורשה .
ב1942 התחיל לגייס פראנקל את חבריו ואנשים בעלי ניסיון צבאי וקח צירף פראנקל את אצ”י (ארגון צבאי יהודי) פראנקל מזהה את הסכנה בחיי המום . שלושה חודשים לאחר מכן יוצא פראנקל עם פלוגתו למרד כנגד הגרמניים ושם מוצא את מותו. אין עדות ממקור ראשון על נסיבות מותו של פרנקל.
כך או כך, ניתן להסיק כי עלה בידיו של פרנקל לצאת מן הגטו עם לוחמי אצ”י נוספים, וכי נהרג בסופו של דבר במהלך קרב יריות מול כוחות הנאצים.

ב.
הדמות הייתה בגטו ורשה . גטו ורשה היה הגדול בגטאות היהודיים בפולין בתקופת השואה. הגטו הוקם על ידי הנאצים ב-12 באוקטובר 1940 ובשיאו מנה כ-450,000 נפש.
הגטו נחרב במאי 1943 בתום מרד גטו ורשה, שהיה הגדול מבין מרידות היהודים בתקופת השואה.
הגטו הוקם בערים גדולות – באזורים פולנים אנטישמים, בערים בהן היה ריכוז גבוה של
יהודים. האזור בדרך-כלל שנבחר היה אזור של עוני ומצוקה .
מיקום הגטו – בערים גדולות ליד מסילות ברזל או צמתי רכבות, שהיוו אמצעי לניידות .

ג.
בגטו הצפיפות הייתה נוראה, הוטל עוצר על תנועה משעה 9 בערב ועד הבוקר.
הרעב שלט בגטו. פלוגות העבודה יצאו לעבודות הכפייה קיבלו ארוחה דלה, אך לא יכלו להביא אוכל למשפחותיהם.
יהודי הגטו מכרו את רכושם, השתמשו בחסכונותיהם, והתרוששו באופן מתמיד. מספר האנשים שנותר ללא אמצעי מחיה – גדל והלך.

ד. הדמות נאלצה להתמודד עם צפיפות קשה ,רעב מוגבר ,חוסר שוויון לחלוטין .
פראנקל פאוול התמודד עם דילמות רבות וזה הוביל לכך שהקים מרד נגד הגטו .

חלק א : עבודה קבוצתית (30 נקודות )רוברטה, נאורה,עדן

1).

https://www.the7eye.org.il/106231   שם האתר – העין השביעית .

ויקיפדיה – הטבח ביוודבנה .

חיים הכט, בנם של ניצולי שואה, גדל בשיכון בחולון. הכט היה חי קיבוץ גלעד, שם עבד כרפתן. חיים עבר תאונת דרכים בדצמבר 1972, ושינה את מקצועו והפך לכתב ספורט בערוץ ראשון. בשנים 1992-1980 היה הכט כתב קול ישראל בצפון, וב-1992 עבר לירושלים, שם הנחה את תוכנית הרדיו “כתבנו בכנסת”. בשידוריו נוטה הכט לעסוק בתכנים חברתיים ופוליטיים. בשנת 2010 נפגע באורח קל-בינוני בתאונת דרכים. באותה שנה שודר בערוץ 2 סרטו “יש לנו עבודה בשבילכם”, שעסק בתופעת החיילים המשוחררים שנוסעים לעבוד בחוץ לארץ.

בין תוכניות הטלוויזיה שהנחה הכט: “הכיסאות”, “יצאת צדיק”, “בין כרכור לסינגפור”, “מה אתם הייתם עושים”, “הקרב על הבית”, “התקף לב”, “רישיון להרוג”, ששודרו כולן בערוץ 2. כנגד הכט נטען שסדרות הטלוויזיה שלו (בעיקר “רישיון להרוג”, “בין כרכור לסינגפור” ו-“מה אתם הייתם עושים”) נגועות בפופוליזם ודמגוגיה. לקראת יום השואה 2012 שודר סרטו זוכה השבחים “הכינור שחזר”, שהציג את סיפורו של “ילד הפלא” ברוניסלב הוברמן, מייסד התזמורת הפילהרמונית הישראלית.

כיום מתגורר הכט במושבה מגדל הסמוכה לטבריה.

2)

סיפור האסם בעיירה ידוובנה שבמזרח פולין שם שרפו הנוצרים תושבי המקום את כל 1600 שכניהם היהודים, הסרט “שני אסמים” מלמד במפגיע שמה שקרה בידוובנה לא היה יוצא מן הכלל,

זה היה הכלל. עוד קודם שהנאצים החליטו על ‘הפתרון הסופי’ רבבות יהודים נרצחו בידי שכניהם בכפרים ועיירות בפולין ברוסיה ובאוקראינה

סיכום הסרט : “שני אסמים”

“בין לילה החליטו הנוצרים לשרוף 1600 יהודים בעודם בחיים“

ברגע אחד החליטו תושביה הנוצרים של העיירה יודוובנה להרוג את שכניהם היהודים. בסרט “שני אסמים” שישודר הערב (22:00), מביא חיים הכט את סיפור הטבח ואת העדויות של תושבי המקום, שעדיין זוכרים את זעקות הכאב והמראות הקשים: “דמם של היהודים הותר – אתה יכול להרוג ואתה יכול גם לא, הבחירה הייתה בידך“

עדויות של חברי העיירה הנוצרים חושפות את הזוועה שהתרחשה במקום: הזעקות של האנשים תוך כדי שהם עולים באש, הילדים הקטנים שהובלו למותם, הריח הנוראי שפקד את העיירה והמוזיקה שנשמעה ברקע כדי לרכך את האווירה. הכט בודק איך דבר כזה יכול היה להתרחש עוד לפני שהכריזו הגרמנים על “הפתרון הסופי” ומסביר שלא מדובר במקרה יוצא דופן: “באותה התקופה הייתה תחושה שדמם של היהודים הותר – אתה יכול להרוג ואתה יכול גם לא, הבחירה בידך”.

“יש לנו את היכולת למעשי חסד מופלאים אבל גם את היכולת המפלצתית להרוג”

בשנה שעברה פרסמו חוקרי “יד ושם” עשרות סיפורים דומים שהתרחשו בעיירות אחרות, מה שהזכיר לנו פעם נוספת את רוח התקופה: “מה שקרה ביודוובנה לא היה מקרה יוצא מהכלל – זה היה הכלל”, אומר הכט. מבין יהודי המקום היו רק ניצולים בודדים: “הם הצליחו לברוח כי פולנים שאלוהים היה בליבם, ולא שטן, הזהירו אותם והודיעו להם שמחר הולך להתרחש משהו נורא”, הוא אומר, “בתור בני אדם יש לנו את היכולת למעשי חסד מופלאים ויש לנו גם את היכולת המפלצתית להרוג”.

אחד המשתתפים בסרט הוא פרופסור שבח וייס, יו”ר הכנסת לשעבר שלימים מונה גם לשגריר ישראל בפולין. וייס מכיר את הסיפור מקרוב: הוא ובני משפחתו הוחבאו על ידי פולנייה מקומית באורווה שבחצר ביתה. במהלך כהונתו הוא הופתע לקבל מכתב מבחור בשם יאן גורל מבוריסלאב, שהתגלה כנכד של האישה שהצילה את חייו. וייס זכה לסגור מעגל ולהעניק לנכד שלה תעודה המכריזה על סבתו המנוחה כחסידת אומות עולם.

ג- רפלקציה (15 נקודות): – עבודה אישית

נאורה ביזאוי

א . בהתחלה היה לנו קושי בלמצוא מקום לעשות בו את העבודה ובסופו של דבר מצאנו .אחרכך עשינו את העבודה מהר והיה לנו קל

.ב.. בקלות כל אחת עשתה מה שצריך וסיימנו את זה מהר

ג. למצוא מקום לפני ולא ברגע האחרון ולתאם את הדברים טוב יותר.

ה. הבנתי יותר את הנושא והשכלתי הרבה יותר , למדתי יותר על פוואל .

רוברטה:

א.בהתחלה היה לנו קשה למצוא את הזמן לסיים את העבודה כי תמיד מישהי לא יכלה או לא באה אז זה יצר קצת בעיה.

ב. בהתחלה ניסינו לחלק את העבודה בינינו אבל זה לא הצליח אז עשינו את העבודה ביחד והצלחנו.

ג.לפי דעתי צריך להתחיל לעשות יותר מהר ופחות להתקע על שטויות

ד.העבודה עזרה לנו להבין יותר לעומק ולמדתי על פאוול שלפני זה בכלל לא שמעתי עליו.

עדן פאליי

בהתחלה עשיתילבד את העבודה ואז כשהצטרפתי אליהן ראיתי שזה הרבה יותר קל ונוח

כולנו עשינו את העבודה וכך זה נגמר מהר

צריך לא לחכות לרגע האחרון ולנסות לסיים אותה כמה שיותר מהר

העבודה למדה אותי יותר על הנושא

אוסקר שינדלר (חסיד אומות העולם ) והקשר היהודי אוסקר שינדלר נולד ב- 1908 בחבל הסודטים (היום: צ’כיה) והיה במשך שנים לאיש עסקים כושל. בסופה של שנת 1939, עם כיבוש הגרמנים את שטחיה הנרחבים של פולין, הגיע שינדלר לעיר קרקוב, שם קיבל מן הרשויות הגרמניות את הבעלות על שתי חברות, שהיו טרם המלחמה בידיים יהודיות. במפעלים אלו, עסקו בייצור כלי מטבח מאמייל ובמכירה סיטונית שלהם. בתמורה למחווה הנאצית, התחייב שינדלר לספק את כל דרישותיו של הצבא הגרמני הקשורות בייצור מוצרים מאמייל. הצלחתו העסקית האדירה מתוך אותם מפעלים, אפשרה לו להקים ברבות הזמן מפעל אמייל נוסף שהיה בבעלותו הפרטית ועבד ללא קשר עם הרשויות הגרמניות. במפעל זה, הסמוך לעיר קרקוב, עבדו בעיקר יהודים רבים שבאמצעות העבודה ניצלו חייהם בתקופת הגטו החשוכה. כך, אט-אט נקשר שינדלר ליהודים שעבדו תחתיו ועתה לא ראה בהם עוד כ”יהודים”, אלא בני אדם.

פעולות ההצלה

בתחילת 1943 החליטו הגרמנים, כי הם מעוניינים לחסל את גטו קרקוב על כל יושביו ולהעבירם אל מחנה העבודה הקרוב, פלאשוב. החלטה זו עתידה הייתה להשפיעה עד מאוד גם על העולם העסקי של שינדלר, וגם על עולמו האישי. שינדלר ניצל את קשריו הרבים עם פקידים בכירים במשטר הנאצי, בעיקר אלו האמונים על אספקה ועל ייצור כלי נשק, שכדאי להם להקים סניף של מחנה העבודה בתוך שטח המפעל הפרטי שלו. על מנת “לשכנע” את הפקידים הגרמנים, שיחד אותם שינדלר בכסף רב ובדברי טובין שסיפק להם. כך התאפשר לשינדלר “לקנות” למפעלו 900 יהודים, ובכללם כאלו שלא היו מתאימים כלל לעבודת הייצור במפעל, ולמעשה הציל אותם בדרך זו מזוועות המחנה.

באוקטובר 1944, עם התקרבותו של הצבא האדום לשטחיה של גרמניה הכבושה קיבל שינדלר אישור לפתוח מפעל נוסף לייצור תחמושת, וכן הקצאה נוספת של יהודים. למפעל החדש שהוקם במחוז ברינליץ שבסודטים הביא את כל “יהודיו” מן המפעלים הקודמים שניהל ובמבצע יחיד בתולדות השואה הצליח להעביר אל המפעל כמעט 800 יהודים דרך מחנה הריכוז גרוס רוזן וכ-300 יהודיות דרך מחנה העבודה וההשמדה אושוויץ. בברניליץ, זכו היהודים, לאחר שנים של יחס מחפיר ולא אנושי, במזון, בטיפול רפואי ובמענה לכל צורכיהם הדתיים והרוחניים. במקביל להטבת תנאיהם של העובדים היהודים, הצליח שינדלר גם למתן את העונשים שקיבלו מאנשי האס-אס. וזאת על בסיס הטענה כי עונשים אלו מזיקים לתפוקות העבודה ולמעשה פוגעים בסופו של דבר במאמץ המלחמתי הגרמני.