אליעזר בן יהודה

אליעזר בן יהודה מחייה השפה העברי.

נולד ברוסיה ב7 בינואר 1858 להורים ששמותיהם היו:יהודה לייב פרלמן וצפורה אמו נולדה במיטאו שבקורלנד לא ידעה קרוא וכתוב.

 הוריו קיימו בית חרידי חסידי. ב-1863, בהיותו בן חמש, התייתם אליעזר מאביו, ונשלח על ידי אמו ללמוד ב”חדר”. עם הגיעו למצוות בשנת 1871 נשלח לבית דודו שבעיר פולוצק ללמוד בישיבה.

לאחר זמן קצר בישיבה עבר אליעזר לעיירה גלובוק והתגורר בבית דודו אליעזר וולפסון האדוק שהתנגד להשכלה. וולפסון ניסה לעצור את משיכתו של הנער להשכלה וללימוד הדקדוק העברי שהיה מזוהה עם ההשכלה, אבל בן יהודה הצעיר כבר נשבה בקסמי ההשכלה והעברית ואף הפגין זאת בכך שהתפלל בקול רם לא בהברה אשכנזית כמקובל בסביבתו בזמנו, אלא בהטעמות הדקדוקיות המתוקנות.

באותה תקופה הכיר אליעזר הצעיר את שלמה-נפתלי יונאס, יהודי אמיד, שהיה שומר מצוות אך גם היה מעורה בתרבות הכללית ובהשכלה. אליעזר התחבב על יונאס ושהה לעיתים קרובות בביתו, שם הכיר ספרות כללית ולמד רוסית בעזרת בתו של יונאס, דבורה. בתקופה זו החליט סופית לעזוב את בית המדרש ולחבור להשכלה ולחילוניות.

עם עלייתו ארצה, התיישב בן-יהודה בירושלים ושכר למגוריו שני חדרים דלים מעל שוק עושי כותנה, בעיר העתיקה. בתחילה עבד אצלישראל דב פובעיתונו העברי “חבצלת“, וגם שם חתם בכינוי “בן-יהודה”. ניסה להחיות את הלשון העברית כשפת דיבור,^[16]לאחר שבמשך דורות הייתה שמורה בכתב ושימשה בעיקר לתפילה וללימוד תורה (אם כי חלק גדול מהספרות התורנית נכתבה דווקא בעברית), אך לא בשפת היום יום. בשנת 1884 ייסד את העיתונים “מבשרת ציון” ו”הצבי” שאותם הוא גם ערך, בקנאותו ללשון עברית.