ניבים וביטויים-כיתות ז

“אדם לאדם זאב” –

מתאר מצב בו בני אדם מתנהגים אחד כלפי השני באופן מניפולטיבי, תחמני , מגעיל, אגואיסטי.

“לא כל הנוצץ זהב הוא” –

דברים הנראים יפים וטובים תחילה, עלולים להתברר כבעלי תכונות אחרות לחלוטין.

*לא כל מה שנראה יקר, מבריק ונפלא, הוא אכן כזה.

“השגיח בשבע עיניים”-

השגיח בקפדנות מרובה, פיקח מקרוב אחר הנעשה.

“איזהו עשיר? השמח בחלקו” –

מי שמסתפק במה שיש לו ועינו אינה צרה במה שיש לאחרים,הרי הוא עשיר.

“לא בוכים על חלב שנשפך” –

לא כדאי להצטער על דבר שקרה ואי אפשר לשנותו.

“לא בוכים על חלב שנשפך.” –

לא כדאי להצטער על אובדן של דבר פעוט.

“אוזניים לכותל” –

לעולם יש מאזינים. קשה לשמור דבר בסוד-סופו להתגלות.

“טלית שכולה תכלת”-

טהור בתכלית, דבר שאין בו שום פגם, דבר מושלם.

“אחד בפה אחד בלב”-

אדם צבוע החושב משהו אחד ומצהיר על דבר אחר,דו פרצופיות.

“קיבל רגליים קרות.” –

נבהל, ברח, נהג בפחדנות.

” לא דובים ולא יער ” –

לא היה ולא נברא, אין שמץ של אמת בדבר, בדוי לגמרי.

“הדשא של השכן ירוק יותר” –

הדברים של האחר נראים תמיד טובים יותר מאלו שלך.

*כְּשֶׁאוֹמְרִים ” הַדֶשֶׁא של הַשָׁכֵן ירוק יותר”, מִתְכַּוְונִים לָאו דַוְוקָא לדשא של השכן, אלא לכל מה ששייך לָאַחֵר (לשכן, לחברה, לחבר), שֶׁנִרְאֶה בעינינו טוב יותר מאשר מה שֶׁשַׁיָיךְ לנו. כלומר, לפעמים נדמה לנו שֶׁהָאַחֵר שמח וּמוּצְלָח יותר מֵאִתָנוּ.

“סלע המחלוקת” –

 הנושא שבשלו חלוקים בני אדם בדעותיהם,מקור חילוקי הדעות.

“אין הנחתום מעיד על עיסתו” –

אין זה מתקבל שאדם יעיד על פועלו,על איכות סחורתו.

(נחתום=אופה)

“בור ששתית ממנו אל תזרוק בו אבן” –

אל תגמול רעה למי שעשה לך טובה,אל תהיה כפוי טובה.

“לך אל הנמלה עצל , ראה דרכיה וחכם” –

הנמלה היא סמל ההתמדה והחריצות בעבודה, ולכן

אדם עצל צריך ללכת אל הנמלה החרוצה, כדי ללמוד את דרך חייה ולהחכים.

וללא המטאפורה:

(אדם עצלן צריך ללמוד מחריצות העובדים.)

“כי האדם עץ השדה” –

פסוק המקשר בין תכונות האדם לעץ,אמרה המדמה את האדם לעץ.

“אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו” –

אל תשפוט אדם לפי המראה החיצוני שלו, אלא לפי מראהו הפנימי ולפי תכונותיו.