ילדי קונסטנטיני והוריהם 2018

שלום חברים!

שוב הגיע הזמן שלנו לדבר. שוב הגיע הזמן שלנו לשלב ידיים ולהגן על ילדינו.

אם לא נחשפתם לחדשות, בשבוע שעבר פרסמה הפרקליטות את החלטתה להגיש כתב אישום נגד שלומי, בכפוף לשימוע.

מרגע שפורסם התחקיר לפני כארבע שנים לקחנו על עצמנו, קבוצה מצומצמת של הורים, לרכז ולהוביל התארגנות שהובילה בסופו של דבר ליצירתה של הקבוצה המופלאה הזו. הקבוצה, שהתחילה בבוקר שידור תוכנית “עובדה” עם שני הורים, גדלה במהרה לעשרה הורים, לחמישים  ולמאתיים…

רק אז הבנו שמה שכל אחד מאיתנו חווה באופן אישי, היה למעשה נחלת כלל המטופלים של שלומי.

בכל התקופה הזו התקבצו להן עדויות מרגשות של מאות הורים על הטיפול המסור, המקצועי והמופתי של שלומי ושל צוות המחלקה. לא הכרנו קודם, אבל העדויות שנאספו ונכרכו לספר מספרות סיפור אחד: מסתבר שכל אחד ואחת מאיתנו זכה לטיפול מסור 24/7, ליחס חם, אישי ומחבק, ללא כל תמורה. מעולם לא  נדרשנו לשלם וכל בקשה של מי מאיתנו לשלם, נהדפה.

באותה תקופה פנינו למקבלי החלטות, פרסמנו מודעות תמיכה בעיתונים, התארחנו בתכניות הבוקר הטלוויזיה והופענו בפני ועדת הבריאות של הכנסת. מבלי לפרט, נאמר שלמהלכים אלו, שלכולכם היה חלק בהם, היתה חשיבות רבה שהשפיעה על המציאות.

עתה אנו מרגישים שלאור החלטת הפרקליטות, עלינו להירתם שוב למאבק. נגיד זאת בצורה פשוטה: כתב אישום נגד שלומי וחס וחלילה השעייה שלו, מסכנים את החיים של הילדים שלנו ואת חיי הילדים הבאים בתור, אלא שעדיין לא אובחנו. רק בשנה האחרונה ניתחו שלומי וצוותו קרוב ל-500 ילדים, ומי כמונו יודעים שסוף הניתוח אינו בהכרח סוף התהליך.

אין בכוונתו להיכנס לסוגייה המשפטית ולעניין תיירות המרפא. אך נציין רק שעובדה היא, שהמדינה מעולם לא הסדירה מעולם את תחום תיירות המרפא, והמערבולת שנשאב אליה שלומי ונשאבנו אליה אנחנו, היא תוצאה ישירה של חוסר ההסדרה הזה.

הדברים נאמרו במפורש בוועדת הבריאות של הכנסת לפני ארבע שנים על ידי מנכ”ל משרד הבריאות בזמנו, פרופסור רוני גמזו, ועל ידי סגן השר ליצמן. מנהלי מערכת הבריאות לא יכולים לגלגל את עיניהם לשמיים. הם ידעו, ראו והיו מעורבים בניסיונות להביא תיירי מרפא לישראל על מנת לחזק את בתי החולים. הם הבטיחו לנו אז שייעמדו לצד שלומי והרופאים, שהם ייעמדו לצידנו, ושהם ייגנו על הילדים שלנו.

אלא שעתה, במין כדור שלג שאיבד שליטה, מנסים קובעי המדיניות והפוליטיקאים לגלגל את האחריות לחוסר ההסדרה הכללי על הרופא שהציל את ילדנו, תמך ותומך בנו 24/7, ללא תמורה ובמקצועיות שאין דומה לה.

ואנחנו שואלים: מהו האינטרס הציבורי האמיתי? האם אלה לא אמורים להיות החיים של ילדינו ושל עוד מאות ואלפי ילדים שעוד יזדקקו לצערנו לידיו האומנות ולנסיונו חסר התחליף של שלומי?

הרי אנחנו ההורים יכולים להעיד ממקור ראשון על פעילותו של שלומי ושל המחלקה שלו, כיצד יום יום הם מצילים חיים, במסירות אין קץ וללא תמורה. ובאותה שעה אין אף טענה הפוכה – אין ישראלים שיוכלו לטעון כי שלומי דחה אותם או את ילדיהם לטובת תיירות מרפא.

הטיפול בתיירי המרפא לא היה מעולם סוד – כולם רואים אותם יום יום במחלקה ובמסדרון. מנכ”ל בית החולים לשעבר לא יכול להגיד, “לא ידעתי”. מנכ”ל משרד הבריאות לא יכול להגיד, “לא שמעתי”. שר הבריאות לא יכול להגיד, “לא אמרו לי”. המספרים והעדויות מראים שהייתה יד מכוונת שהביאה תיירים לישראל.

אין ספק שצריך להסדיר את תחום תיירות המרפא. אך לא באמצעות משפט שדה, לא על חשבון חיי הילדים.

מה הבקשה שלנו מכם ההורים?

• אנא הצטרפו לקבוצת פייבוק זו. תשלחו לנו בקשת חברות ותעשו follow ולייק על העמוד הזה

• אנא שתפו את הפוסט הזה! אנחנו רוצים שקולנו יישמע. המטרה שלנו היא להגיע לחשיפה של עשרות אם לא מאות אלפי אזרחים במדינה. מערכת “עובדה” לא נתנה לנו במה, וכך גם המשטרה או הפרקליטות. איך אפשר לדון בתיק הזה מבלי לשמוע את העדויות שלנו ההורים?

• אנא עזרו לנו להגדיל את הקבוצה הזו ולהביא אליה מספר מירבי של הורים שילדיהם טופלו על ידי שלומי. כמו כן ברצוננו להחתימכם מחדש על העצומה משנת 2013 ולהוסיף מספר רב של משפחות.

• אנחנו מעוניינים לעבות את ספר המכתבים שכרכנו לפני ארבע שנים. נודה לכל מי שיכול לכתוב על החוויה האישית שלו ושל ילדיו. אנחנו מעוניינים להפוך את ספר העדויות שלנו לדיגיטלי ולהוסיף כמה שיותר מכתבים.

• כל מי שמוכן לסייע באופן פרטני ובעיקר לקחת חלק ביצירת תכנים שייתמכו במאבק שלנו שייפנה בפרטי לענת.

תודה לכולם,

ענת, אפרת, ניר, אלון, אוריאל, זיו

הנדון – פרופ’ שלומי קונסטנטיני – נא לקרוא הכל ועד הסוף )ולשתף..(

שמי נועם קובלסקי, היום אני כבר בת ארבע. אמא שלי, ראתה עכשיו את התוכנית שלכם על הרופאים באיכילוב, ואני והיא רוצות לספר לכם כמה דברים על פרופ’ שלומי קונסטנטיני.

אני נולדתי עם גוש בראש, קטן – וכל הרופאים אמרו שזה כלום. יום אחד, כשהייתי בת 9 חודשים, הגוש הזה גדל בין לילה.

אמא רצה איתי לרופא במכבי, שהבהיל אותה לאולטרא סאונד, והכירוג אמר לה שהוא חושב שזה מחלה נוראית, כזאת שלא שורדים בה, עם שם ארוך )אני חושבת מנינגוצלה..( אבל שהיא תלך רק לבית חולים דנה ורק לפרופ’ שלומי קונסטנטיני.

חזרתי עם אמא הביתה בערך בשעה 13:71, התקשרנו למזכירה של שלומי באיכילוב, היא נתנה לנו את הנייד ושלומי קיבל אותנו באותו היום בשעה 01:11 )ואנחנו לא תיירים!(

שלומי ראה אותי – אמר שזה לא מנינגוצלה – אבל לא יודע מה זה, הפנה אותנו לMRI מח דחוף וגם הוסיף שאם לא יהיה תור בימים הקרובים, שנחזור אליו והוא יאשפז אותי ויעשה לי את הבדיקה תו”כ אישפוז. בנוסף הוא נתן לאמא ואבא את הכרטיס ביקור שלו ובו הנייד שלו ושל כל אנשי הצוות במחלקה. כשאמא ואבא יצאו מהחדר שלו, הם שאלו בנימוס מה מגיע לו, כי הם היו שם ממש מאוחר והוא קיבל אותם ממש מהר, הוא רק הסתכל עליהם ואמר ” שלום חבר’ה לילה טוב, יהיה בסדר – תחייכו”.

עשיתי MRI יום אחרי, ותוך כדי זה שאני במכונת הMRI )בהרדמה מלאה( רצו שאעשה עוד בדיקה MRV – אמא התקשרה לשלומי, הוא ענה לה מייד ואמר לה שזה בסדר ושתאשר… כשיצאנו בערב מהמכון, אמא שוב התקשרה לשלומי ושאלה אותו “מה עכשיו?” והוא אמר לה שהוא יראה את הצילומים בבקר ושתתקשר אליו בשעה 3:71. היא התקשרה, ענה לה רופא אחר ואמר ששלומי בניתוח ומה למסור – אמא השאירה הודעה. שלומי חזר אליה באותו היום בערב – התנצל שהיה עסוק כל היום ונתן לאמא את ההבחנה – גידול נדיר מאוד בשם סינוס פריקראני שנמצא באזור קו האמצע ולא רק זה יש גם עורק שמחבר אותו למח – ו..צריך להסיר את הגידול. אמא כמעט התעלפה, אבל שלומי הסביר לה בטלפון שהגידול שפיר והזמין אותה ואת אבא להגיע אליו לדנה ושהוא יסביר להם על הניתוח.

קבעו להם תור אליו ליומיים שלושה אחרי, אמא בזמן הזה החליטה שאולי כדאי לברר על השלומי קונסטנטיני הזה והסתבר לה שהוא אחד מהנרוכרוגים ילדים הטובים בעולם , היא גם השיגה את הרב פירר שאמר לה ששלומי ורק שלומי ינתח אותי.

שלומי קבע עם אבא ואמא בדנה בשעה 3:71 בבקר, אמא ואבא שפחדו להיתקע בפקקים לת”א היגיעו בשעה רבע לשבע והוא כבר היה במחלקה. אני לא יודעת אם אתם יודעים אבל הוא גר בירושליים… שלומי קיבל אותם, הסביר להם על הניתוח, אמר שהוא לא פשוט אבל ש”אני מסתובב באזורים האלו לא מעט” והבטיח שרק הוא ינתח.

הבטיח וקיים.

שלומי ניתח אותי, אמא כמעט התעלפה שהוא יצא מהניתוח ואמר שהיה “מעניין” אבל מיד הרגיע שהיה קשה אבל הכל בסדר גמור..

כשעליתי למחלקה, אחרי שהתאוששתי התחלנו לשמוע סיפורים על שלומי… אמא, עד אז חשבה, ששלומי כזה נחמד אלינו, בגלל שאני כזאת יפה, ובגלל שהיא כזה בולדוזר חסר עכבות.. אבל לא – במיטה לידי היתה ילדה ממש קטנה )7 או 6 חודשים, אפילו יותר קטנה ממני( , שלילה קודם היתה במצב קשה אחרי ניתוח ראש, בלילה רצו לתת לה מנת דם, האמא שהיתה מוטרדת מזה התקשרה לשלומי באמצע הלילה )והוא עזב את הילדה רק בחצות בערך( , הוא הורה לצוות מה לעשות, דאג שתהיה אחות ליד מיטת הילדה כל הלילה והורה לה להתקשר אליו פעם בשעה לתת לו מדדים של הילדה.

בצד השני שלי היתה פגה, שעשו לה ניתוח ברמב”ם – לא ניתוח טוב, ושלומי תיקן. בגלל שהיא היתה פגה, היו לה עוד כל מיני בעיות וששלומי בביקור היומי שלו אותנו, ראה שלא באו הרופאים האחרים – הוא התקשר אליהם אישית ונזף בהם – והם באו..

כשהשתחררתי הביתה, הסביר לנו שלומי, שנצטרך לבא לביקורת במרפאות שלו בימי חמישי בדנה. אמא אמרה שהיא ממליצה לתחקירן שלכם ללכת למרפאות ולשמוע סיפורים של אנשים על הרופא הגדול הזה. מישהי שהילד שלה נפל מהשידה, התקשרה לדנה, המזכירה חיברה אותה לשלומי שהיה בחו”ל – והוא אמר לה מה לעשות והרגיע… מישהו , שלילד שלו היו נוזלים בראש, והוא הרגיע וניתח ואיך אומר האבא “מבחינתי הוא מלאך בדמות אדם” , חברה של אמא שלי, לילד שלה היה ראש גדול שחצה את כל המדדים בטיפת חלב וכבר ראתה שחורות – היגיע אליו והוא שלח לבדיקות, טיפל והרגיע.. ויש עוד אלפים על אלפים.

ואמא יכולה עוד להמשיך ולהמשיך, על הביקורות – אבל היא חושבת שהתמונה ברורה והיא גם רוצה להוסיף שהכל איתי בסדר )טפו טפו טפו( אני כבר לא במעקב וחוץ מצלקת גדולה בראש – אין סימנים..

אז, אמא מבקשת שתגידו לתחקירן שלכם ששאל בסוף התוכנית “מה הסיכוי שלנו כישראלים לקבל כזה טיפול?” אז הסיכוי שלנו מדהים!, פרופ’ שלומי קונסטנטיני, הוא יחיד בדור, אולי המנגנון של תירות מרפא לא מסודר עד הסוף אבל צריך לטפל במנגון – ולא להרוג את הש.ג כי הש.ג הזה יתקבל בזרועות פתוחות ובארנק פתוח פי כמה וכמה בכל מדינה אחרת בעולם – אבל ילדי ישראל צריכים אותו פה!!!

ואני מבקשת שתעשו מה שאמא שלי אומרת לי לעשות כשאני טועה, לבקש יפה סליחה…

בברכה,

שרון קובלסקי ובעיקר בעיקר נועם קובלסקי