בחרנו לראות את הסיפור מנקודת המבט של שוקה מפני ששוקה בעל הרבה קווי עלילה והוא דמות מרכזית ומעניינת וזה מאוד מאתגר לכתוב את הסיפור מנקודת מבטו

מקרא: 

שוקה – דניאל

המספר – רון

יאנקו

אמא של יאנקו

בחדשות סיפרו על סוריה , אמרו שהיא מתקרבת לחלק עוטף עזה היכן שאנחנו נמצאים.

בעקבות האיום של סוריה פינו אותנו לחיפה.

שיכנו אותנו בשכונה חדשה במיוחד בשבילינו.

לאחר שהתחמקנו וראינו איפה כל החברים גרים לי ולרון היה הכי חשוב למצא מגרש כדורגל.

אני ורון מתים על כדורגל ! הקבוצה האהובה עלינו היא ברצלונה.

חוץ מלשחק בכדורגל , אנחנו גם אוהבים לצפות בכדורגל ולראות במיוחד את מסי , שהוא השחקן האהוב עלינו מכל!.

אני ורון צופים בו ומנסים לחקות אותו.

חוץ מזה אנחנו גם מאוד אוהבים לשמוע שירים של עומר אדם , ללכת לקניון ולשחק בפורטנייט.

היום האהוב עלי ועל רון הוא יום העצמאות ! תמיד חיכינו למכור ספריי שלג , להשיג כסף ולקנות חולצות , כובעים , מכנסיים 

  בקבוקים ועוד שלל דברים שהם של קבוצת הכדורגל ברצלונה.  אם המכירה טובה מאוד ומוצלחת אנחנו בדרך כלל קונים כדור חדש.

אני ורון הלכנו לשחק מגרש ומצאנו אחד.

המגרש היה במקום נטוש , אבל נראה כמו חדש.

רון אמר לי : ” לא ניראלי שבטוח לשחק פה , אין פה אף אחד” .

 לא הבנתי למה הוא מפחד ואמרתי לו : “מה אתה מפחד ? כולה מגרש”.

נכנסנו למגרש , אני עומד בשער ורון רץ עם הכדור .

גווללל” רון צעק לאחר שהבקיע לתוך השער”.

לאחר מכן החלפנו מיקומים , ניסיתי לדמייין אותי כאילו אני מסי והתחלתי לרוץ עם הכדור לעבר רון שהיה בשער.

בעטתי בכדור והוא עף החוצה.

רון ואני יצאנו מהמגרש , הרגשתי קצת לא נעים , חששתי שאיבדתי את הכדור.

 רון אמר לי : ” בוא נלך להביא את הכדור.“

לאחר כמה דקות של חיפושים רון שאל אותי : “אתה רואה את הכדור ?נכנסתי בין השיחים וראיתי אותו מבצבץ!.

“.צעקתי לרון : “כאן

.הוא בא לעברי והלכנו לעבר הכדור 

.לפתע הכדור נעלם

.אני ורון רצנו ואז פגשנו ילד שהושיט לנו את הכדור

.“זה שלכם?” הוא שאל 

.רון הנהן

 .אני פשוט חטפתי ממנו את הכדור

.הילד היה נראה מוזר

.יש עליו כובע מגבעת ומעיל עבה. הוא היה ישוב על כסא גלגלים

 .נראה שהוא בחיים לא ראה בני אדם

.היה לו מבט נלהב בעיניים

.“יאנקו” הוא אמר לפתע

.הסתכלתי על רון במבט מבולבל

.“יאנקו?מה זה?”רון שאל

“.הנער חייך ואמר “זה לא מה,זה מי

“.הוא הושיט לנו את ידו ואמר בחיוך לבבי “נעים מאוד אני יאנקו

“.רון לחץ לו מיד את היד ואמר “אני רון

“.אני היססתי בהתחלה אבל לחצתי את היד ואמרתי “דניאל…אני דניאל

.לידו עמד ינשוף עם עיניים גדולות ובורקות

.לפתע הינשוף כיווץ את עיניו

.“תיאודור רוצה שתחזיקו את הכלוב שלו”. יאנקו אמר

.לקחתי את הכלוב שהיה מונח על הרצפה

.“אתם תוכלו לתת לו אוכל?” יאנקו שאל

.רון לקח את קופסת האוכל והאכיל את תיאודור

.“אתם יודעים לשחק בלאנקו?” יאנקו שאל לפתע

רון אמר : “אני יודע ”  . 

אני אמרתי : ” אני יודע לשחק דמקה “.

רון אמר : ” האמת שאני יודע לשחק גם דמקה , האמת , אני הכי טוב בכיתה שלנו ” .

יאנקו אמר : ” אני מחפש מישהו לבלאנקו , למרות שאני יודע גם דמקה ” .

” אתה יכול לשחק איתי בלאנקו ” רון אמר . ” אני יודע לשחק “.

לפתע יאנקו הוציא קופסא קטנה של בלאנקו והציב אותה על רגליו .

לא קרה הרבה והוא ניצח אותו על הסיבוב הראשון .

” אתה יריב רציני ” אמר רון .

אני שצפיתי בהם משחקים והשתעממתי למוות הצעתי שנחליף משחק .

“אולי נחליף משחק כבר ? רון אתה גרוע בזה אוקי ? “

הם התעלמו .

“אולי נשחק דמקה ?” התעצבנתי עליהם . “בזה אני טוב ” . המשכתי .

יאנקו לא אמר מילה פשוט אסף את משחק הבלאנקו והוציא משטח דמקה .

הוא סימן לי לבוא ולשבת מולו .

ישבתי ולא עבר זמן מה והוא ניצח .

” בעצם דמקה זה משחק גרוע ” אמרתי , התעצבנתי , התעצבנתי מזה שלא ניצחתי .

” אני אוהב כדורגל וכדורסל… “

יאנקו הוריד את ראשו למטה ואמר : “את זה אני לא ממש יכול לשחק… “

שתינו ישבנו לידו .

יאנקו אמר : ” אנחנו , אני ואמא שלי לא ממש רגילים למקום הזה ,אצלינו הכל היה יותר פשוט , אני לא  רגיל לכדורגל ולכדורסל בייחוד שאני לא יכול לשחק ” . 

“מה אתה יכול לשחק ? ” שאלתי אותו.

הוא השיב : ” דברים כמו שח , דמקה , בלאנקו , בעיקר דברים שלא צריך להוציא מהם מרץ , דברים של חשיבה “.

” אתה הולך לבית ספר ? ” רון שאל אותו.

יאנקו השיב : “לא הלכתי מעולם לבית ספר “.

רון שאל אותו : “אז איך אתה יודע כל כך הרבה דברים ? “.

יאנקו אמר : ” אני מסתכל על הכל בויקיפדיה , יש שם את כל מה שאני צריך “ .

רון הוציא את הטלפון שלו כדי לראות מה השעה.

יאנקו שאל אותו : ” במה אתה משחק ? “.

רון ענה לו : ” אני לא משחק בשום דבר , רק בדקתי מה השעה “ .

יאנקו חייך ושאל : ” באילו משחקים אתה אוהב לשחק בטלפון ? “.

מיד אני ורון ענינו יחד : “טמפל רן “.

יאנקו שמסתכל על זה אמר : “זה נחמד אבל ריידר זה הרבה יותר כיף “.

יאנקו הוציא את הטלפון שלו ומיד הדגים לנו את המשחק , ותאמת שהוא ניראה די נחמד אז הוצאנו את הטלפונים ושיחקנו גם .

בזמן שיאנקו שיחק רון הציע לי להזמין את יאנקו להופעה .

“בוא נזמין אותו להופעה “.

הסכמתי איתו היה חסר לנו עוד חבר להופעה ויאנקו יכול ליהיות מושלם לזה .

שאלתי מיד את יאנקו בלי להסס : “רוצה לבוא איתנו להופעה של עומר אדם ? “.

יאנקו הסתכל עלי ואמר : ” זה ניראה לי נחמד אבל אמא שלי בטוח לא תסכים לי.. “.

“אתה חושב שהן דואגות לך אבל בעצם זה סתם שמות לך חוקים בחיים ” .

יאנקו אמר לפתע : ” האמת שאפשר ללכת אבל עד ארבע אחר הצהריים כי אז היא כבר חוזרת הבייתה “ .

” יש לך מזל ” אמר רון . “ההופעה היא מאחד ועד שלוש כך שבטוח נחזור הבייתה עד ארבע ” .

יאנקו חייך .

“נאסוף אותך מחר בשתיים עשרה וחצי ” אמר רון .

 “זה ממש ליד הבית שלך , חצי שעה הליכה ואפילו יש לנו קיצור עם אפליקציית הוויז ” אמרתי .

נפרדנו ממנו לשלם והלכנו הבייתה .

חזרנו ביום למחרת בשעה שתיים עשרה וחצי לביתו של יאנקו .

נכנסנו בשער ורון לקח את כיסא הגלגלים שלו .

“אתה מתרגש ? ” רון שאל אותו .

יאנקו השיב : “האמת שכן אני בכלל לא רגיל לצאת מהבית “.

” אמא שלי מאוד דאגנית ועוד במיוחד עכשיו מהאיום של סוריה ” .

הגענו למקום והתמקמנו בדשא ויאנקו נראה נלהב .

ההופעה התחילה ועומר אדם נכנס לבמה , נרגשנו ומחאנו כפיים .

הוא התחיל לשיר את השיר המוכר שלו ” שני משוגעים “, שמחנו ושרנו יחד איתו .

“כמו איה שני משוגעים בחוף , שמרנו רגעים בלב שתינו תנוף…”.

המופע המשיך כרגיל והכל היה כיף.

לפתע המוזיקה נעצרה והורידו את עומר אדם מהבמה .נבהלנו .

ברמקולים נשמע : ” תפסו מחסה , תפסו מחסה ! “ .

בהתחלה כולם היו המומים .

פשוט תפסתי את הכיסא של יאנקו ומשכתי את רון שנרוץ מיד לתפוס מחסה .

רצנו במורד שביל ארוך במיוחד .

” זה לא לכיוון הבית שלי ” אמר יאנקו .

“קודם כל עדיף שתתחבא ” אמרתי .

נכנסנו לאולם ולפתע ראינו את עומר אדם  ומלא שומרים מסביבו .

השומרים הוציאו אותנו החוצה .

האזעקה שהייתה ברקע נפסקה .

רון הוציא את הפלאפון ואמר בדאגה : “שתיים וחצי עכשיו “.

לקחתי את כיסא הגלגלים ורצתי איתו מהר ורון אחרינו .

הגענו לבית של יאנקו שהיה מלא בשוטרים ומסביבם הייתה אישה מודאגת .

היא לפתע הסתכלה עלינו ורצה אלינו .

הבנו שהיא אמא של יאנקו .

היא רצה , באה ליאנקו באודו יושב עם קרש מיטה למטה , לקחה את הפלאפון שלו שזהר  מהתיק , דפקה והפילה אותו על הרצפה .

הטלפון כמובן נשבר .

כולנו שתקנו .

אף אחד לא אמר כלום , אמא של יאנקו הלכה מאיתנו בזעם ואנחנו נשארנו לעמוד בשקט .

רפלקציה : 

לינוי :

*אני תרמתי בעיצוב העבודה , בהקלדת הסיפור על המחשב והצעתי חלק מהרעיונות .

*נהנתי לעצב את העבודה ולעשות את הכריכה מפני שאני מאוד אוהבת את כל הקטע של העיצובים בעבודות וזה היה החלק הכי טוב בעבודה לדעתי.

*היה לי קשה עם האתר מפני שלא משנה כמה שיחקתי עם זה חלק מהסימני פיסוק הסתדרו וחלק לא  

•  למדתי על עצמי שמאוד חשובה לי ניראות העבודה , שאכפת לי מכל רעיון שמישהו מציע כלומר , מנסה לשלב בין הכל ושאני יצירתית  .

*למדתי שלכתוב סיפור זה לא קשה קשה ושגם התהליך לא היה קשה ממש

מור :

*אני תרמתי בעבודה בכך שהמרתי את הסיפור לדיאלוגים וקישרתי בין הסיטואציות השונות שקרו במהלך הסיפור.

*נהנתי לכתוב את הסיפור מנקודת המבט של שוקה.

*לא היה קשה בעבודה .

*למדתי על עצמי שיש לי חשיבה מהירה בהצעת רעיונות לסיפור כלומר , המצאת הסיפור באה לי בקלות.

*למדתי שבסיפור אפשר לשלב כל מיני דברים וכל מיני רעיונות שונים

שקד :

*תרמתי לעבודה בזה שהבאתי את הקונספט של הסיפור הרעיון המרכזי .

*נהנתי מכל התהליך של הכתיבה כי היה לי מלא רעיונות יצירתיים .

*היה לי קשה לעזור בהמרת הסיפור מפעם להיום כי אני מתקשה ליצור דיאלוגים .

*למדתי על עצמי שיש לי יכולת לעבוד בקבוצה ושיש לי יצירתיות וליכולת ביטוי בקבוצה .

*למדתי על הסיפור שיש עוד מלא דרכים שונות לסיפור ושתהליך הכתיבה של הסיפור לא היה ממש קשה .

the end ~the end~the end~the end~the end~the end~the end~the end~

THE END... ! 

הסוף...!

הסוף ~הסוף~הסוף~הסוף~הסוף~הסוף~הסוף~הסוף~הסוף~הסוף~הסוף~הסוף~הסוף~הסוף