מבט החתול

.בחרנו בדמות החתול

?מדוע

 ,מכיוון שדמות החתול היא דמות ניטרלית

.חסרת צד בסיפור

.בנוסף לכך דמות החתול מסתכלת על העלילה בצורה מעניינת ושונה מזו של הדמות האנושית

: תיאור החתול

חושק באוכל רוב הזמן, חתול רחוב, בעל רצון לחום ואהבה, סובלני , רגיש וצבעו שחור.

 הייתי מאוד רעב חיפשתי אחר אוכל,לפתע ראיתי חבורה של שלוש ילדים שתיים רגילים ואחד על כיסא שמחוברים מצדדיו גלגלים בערך באותו גודל של הכיסא זה היה נראה כל כך טיפשי למה שיחברו לכיסא גלגלים ענקיים ואז ייסעו עליו סתם ככה בלי סיבה?

חבורת הילדים הלכו לקיוסק צבעוני ויצאו משם עם ארטיקים קרים, פתאום לאחד הילדים נפלה חתיכת ארטיק לאחד הילדים רצתי מהר כדי לאכול קצת מהארטיק הצונן והקר לפתע אחד הילדים התחיל לבעוט חול לעברי ולצעוק :”עוף מפה חתול” התרחקתי משם מיד ואז הילד על הכיסא המוזר סימן לו להפסיק והם הלכו הארטיק נמס אז שתיתי את מה שנשאר ומיץ היה טעם של מנטה עם חול זה לא היה טעים אבל לא הייתה לי ברירה מאז עקבתי אחריהם היה משהו מיוחד.

לאחר מספר דקות נשמע קול חזק ומצמרר,לא הבנתי מה משמעות הקול החזק פתאום ראיתי פיצוץ התחלתי לברוח מהר ככול שיכולתי חיפשתי  מקום מחבוא מפני הפיצוצים החזקים והבלתי פוסקים .ראיתי בית הרוס ורעועה לא חשבתי פעמיים ונכנסתי לתוכו עליתי כמה קומות דרך מדרגות הרוסות, הגעתי לחדר שממנו השקפתי לעבר הנמל הקורס : ספינת משא שוקעת, השביל המרכזי של הנמל מחורר בבורים מעלים עשן או בקיצור תוהו בבואו .ראיתי הורים מודאגים וילדים רצים חלקם בוכים והאחרים קפואים במקום וביניהם חבורת הילדים רצים בכל הכוח כאילו המוות רודף אחריהם ובין ההורים המודאגים נשמעה זעקה של אישה, היא הייתה מפוחדת ומודאגת כמו כל ההורים מסביב.

חבורת הילדים רצו אליה ופרצופם ניראה כאילו האישה תאניש אותם. האישה חיבקה את הילד על הכיסא המוזר, אני מנחש שזו הייתה אימו.

האישה זו סתרה לאחד הילדים מן החבורה ולא הבנתי למה אחרי מקרה זה הילדים לא נפגשו זמן רב שתי הילדים הלכו והילד על הכיסא נשאר בחצר שלו כל היום רק עם התוכי שלו.

לאחר כמה שבועות ראיתי את שתי הילדים מסתובבים בטיילת ונראים לחוצים, נשמע קול חזק בדיוק כמו ההפצצות שקרו לפני זמן שתי הילדים רצו לכיוון הבית של הילד על הכיסא ואני רצתי לאותו בית נטוש שביליתי בו את רוב זמן התצפית על הילדים עליתי לקומה שנייה ורצתי למרפסת שבורה שמשקיפה על החצר של הילד על הכיסא שתי הילדים התפרצו לחצר לקחו את הילד על הכיסא והתחילו לרוץ לחדר מדרגות משונה שלא היה מחובר עליו שום בניין לאחר מספר דקות החצר של הילד התפוצצה לרסיסים ובגלל פיצוץ זה שורת הבניינים שהייתי בה התחילה לקרוס רצתי דרך חורים בקירות של הבניינים וברגע האחרון כשראיתי את הדלת החוצה קיר לבנים נפל וחסם את היציאה היה חשוך…הייתי רעב אבל זה לא עניין אותי חשבתי רק איך אני יצא אבל המחשבה נתקע בגלל משהו שנפל לי על הראש וגרם לי להתעלף התעוררתי בבית יפה לא ידעתי איפה אני שמעתי רעש ופתאום נכנסו לחדר שתי הילדים וגם הילד על הכיסא נבהלתי אבל לא יכולתי לברוח לא היה לי כוח לקום…

 בסוף אחרי תחקיר קצר הבנתי שאחרי שנפל אלי משהו וגרם לי להתעלף הילדים חיפשו עם הם יכולים להוציא חפצים מההריסות ומצאו אותי אז הם החליטו לקחת אותי אליהם הביתה וגם הילד על הכיסא ואימא שלו עברו לאחד הילדים בגלל ששלהם התפוצץ ומאז אני שותה חלב וישן על כרית רכה והכל בסדר.

לאחר כמה חודשים בביתי החדש הודיעו על שימשך כשבוע עד שצבאות ערב יכנעו לישוב היהודי ויסוגו חזרה אל ביתם , אז כרגע אוכלים קצת שאריות . כיכר לחם חמאה פתיתים ולפעמים קצת תרומות מהשכנים גם מקשיבים לקופסא המדברת שמעדכנת על מצב הישוב היהודי ואני נח על רגליו יאנקו כמחשק לי וגם קצת על אימי ולפעמים כשאני עייף ואין להם כוח אני הולך לישון במטבח וחולם על הגפילטע פיש או על הקידוש הבא בו יתנו לי קצת שאריות מהאוכל האמיתי ולא מהאוכל חתולים המשעממם .

יאנקו כל יום בוכה על החיילים הירוקים עם המגן דוד ומניח קוביות (תפילין) על ראשו למענם ומתפלל לפני השינה עם עשר תפילות שונות אני יאנקו ואימי מפחדים כי הערבים ינצחו את חיילנו ויפלשו לישוב היהודי כי אז יאנקו ואימי יצטרכו לחזור לפולין או לברית איפה שבני העוולה עם סמל הקרס האדום  טבחו במשפחתם והרגו את מי שהיה אמור להיות האבא המאמץ שלי, אני לא יודע מזה פולין ברית המועצות או אירופה אבל משאני יודע שהאנשים עם הקרס האדום רעים מאוד וגם לי זה לא טוב שהערבים יכבשו את ישוב היהודי כי מאז שהם הלכו אנשים לא יורקים עלי בגלל צבעי השחור ואני לא צריך כמעט לחטט בפחים ומצאתי משפחה אמתית ונדיבה שנותנת לי אוכל טעים לרוב כמובן.   

אחרי חודשים רבים בהם היינו במצור הודיעו לנו על סיום המלחמה אך עדיין יזכור כיצד אימא ויאנקו ישבו והיו במתח האם יכרו במדינת היהודים וגם איך שחקנו ארץ עיר עם שהגענו לאות י’ ישר יאנקו אמר במדינה את ישראל ובעיר את ירושלים ואיך כולנו חגננו על הקמת המדינה .