פרויקט גמר עיוני בצילום

תוכן עניינים:

הקדמה………….עמוד 3

מבוא…………….עמוד 4

צלם עכשווי………עמודים 5-8

ניתוח תמונות…….עמודים 9-22

סיכום…………….עמוד 23

ביבליוגרפיה………עמוד 24

הקדמה

בחרתי לפרויקט הגמר להציג ולחקור את נושא הדת.

הדת – נושא שמאוד קרוב לליבי בשנים האחרונות ולכן היה לי חשוב להראות, להדגיש ולהוכיח את המסורת והדת.

אני בחורה שבאה ממשפחה מסורתית , לפני 3 שנים התחלתי לגלות עניין ומאז זה הפך לדבר יום יומי שמלווה אותי יום יום.

זו הסיבה שבחרתי בנושא זה , מטרתי בפרויקט לנסות , להנציח ולחקור את המסורת דרך המצלמה ולהראות את היופי והאסתטיות שבדת היהודית.

אני מעוניינת לצלם דברים כמו הדלקת נרות של שישי ,תפילין ,שולחן ערוך ומוכן לקידוש , כמו כן לצלם ולנסות להמחיש את המסורת/חגים דרך עריכת שולחן מהודר ומיוחד שמסמל את הייחודיות, ספרי קודש ועוד…

אני מקווה שפרויקט זה יהווה השראה לאנשים רבים.

מבוא

נקודת המפגש הקדומה בין צילום תיעודי חברתי לבין הדת הגיע מלכתחילה דרך ציורים.

התנ”ך בציורים – מצוייר ע”י אומנים שבחרו דמות מתוך התנ”ך, סיפור או אירוע מסוים, והפכו אותם ליצירה אומנותית העומדת בזכות עצמה, יצירה אשר שאבה השראה מתוך הדברים המסופרים בספר התנ”ך. זהו ספר שבמשך כל השנים האלה לא איבד מאומה מחיותו, מחשיבותו מערכו הדתי לגבי חלק גדול של בני אדם, בעיקר יהודים – ומערכו האנושי העמוק.

המושג דת פירושו הוא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם המקשרות את האנושות לרוחניות או לעקרונות מוסריים.  דתות רבות כוללות סמלים, פולחנים ו”היסטוריה קדושה” שמיועדות להסביר את הדרך בה נוצרו החיים, היקום ואת משמעותם. הדתות מדגישות עקרונות מוסריים הנובעים מצו אלוהי או חוקים דתיים או אורח חיים שמתחייב על פי עקרונות הדת והאמונה בנוגע ליקום ולטבע האדם.

ההיסטוריה של הצילום התחילה ב-19 באוגוסט 1839 אז הומצא הצילום. ארץ ישראל הייתה תחת שלטון עותמאני- טורקי ובתוקף היותה ארץ הקודש החלו להגיע צלמים ולצלמה.

בארץ היו דברים רבים שיכולים למשוך את דמיונם של הבאים אליה: בניינים, אוכלוסייה, אתרים מקודשים, נופים, כולם התפעלו וראו בדבר משהו חדש ומעניין.
תצלומי ארץ ישראל במאה ה־19, ייצגו את הראייה הנוצרית־ אירופית של הארץ, ראייה שנועדה להציג את דימויה התנ”כי, המזרחי והעתיק.

הצילום המוקדם של ארץ ישראל, ממזג את יסודות הצילום האירופי עם ארץ קולוניאלית, עם ארץ הקודש הנוצרית , עם ארץ היהודים שהחלו לשוב אליה ועם ארץ שיש בה אוכלוסייה מגוונת: ערבית נוצרית, ערבית מוסלמית, דרוזית, ארמנית, שומרונית ויהודית. הרבגוניות היא שעושה את צילום ארץ ישראל בתקופה העותמאנית מורכב ויפה כל כך.

כעשרים שנה לאחר המצאת הצילום הופיעו בארץ צלמים מקומיים שהיו לדוגמא : נוצרים, ארמנים,יהודים מומרים ועוד…

בתחילת המאה ה-20 צצו גם צלמים ישראלים כמו איש העלייה השנייה יעקב בן דב צילם את היישוב הציוני החדש; צדוק באסאן, צילם את היישוב הישן ואת העדה החרדית, צבי אורון ארושקס, איש הגדודים הערביים, עבד בשביל החוגים הציוניים, אבל התפרנס מצילום לבריטים, ואברהם סוסקין תיעד את ימיה הראשונים של תל אביב.

שוקי לרר בן 39 , המתגורר בבני ברק.
עבודתו – ממציא השיטה של מדור התמונות בעיתונים החרדיים. הוא נוהג לשגר לכל מערכות התקשורת את התמונות.

תחילת דרכו הייתה בגיל 13. לדברי שוקי: “הייתה לי משיכה ואהבה לתמונות של גדולי ישראל. הייתי אוסף אותם אחד לאחד. החלטתי לפני הבר-מצווה לצלם את התמונות לבד. האירוע הראשון היה הסיום ש”ס הראשון, שהתקיים באולמי וגשל בבני ברק, שם השתתפו גדולי ישראל.”

ניתוח התמונה:
בתמונה אני רואה קבוצה של גברים חרדים, רואים זאת לפי לבושם, זקניהם והמגבעות, כמו כן כל הגברים מחזיקים ידיים וכנראה שהם חוגגים. התמונה משדרת חגיגיות, כוח ואחדות.
התמונה צולמה בתאורת החדר ביחד עם תוספת של פלאש מרוכך.
זווית הצלם היא מגובה העיניים כשהצלם עומד קרוב לאדם הראשון מה שיוצר עומק שדה מלא.
התמונה צולמה באורך מוקד קצר מהצד ולכן נוצרת תמונה הנראית כמו מן שרשרת.

צלם עכשווי נוסף
יעקב נחומי:

יעקב נחומי, בן 32, הוא צלם עיתונות חרדי מוכר ומוערך, גדל בבית חרדי בבני ברק וכיום הוא אומר: “במשך הזמן למדתי לצאת מנקודת המבט שלי, ולצפות באירועים מנקודת מבטם של אנשים שאינם חלק מהקהילה, להם הדבר נראה מוזר”.
נחומי מוסיף ואומר-“דווקא העובדה שגדלתי בבית חרדי, מאפשרת לי להבין ולעקוב אחרי הארועים ולהתבונן בהם מנקודת מבט גם חיצונית”.

בראיון מספר נחומי, כי למרות הרקע האישי שלו ומעורבותו בחיי הקהילה, גם הוא נתקל בטקסים ייחודיים – בהם אפילו הוא לא פגש קודם לכן.

“אם סדרת הצילומים שלי יגרמו למישהו לעצור ולשאול את עצמו: מה זה? – הצלחתי בעבודתי”.
בשנת 2011 יעקב נחומי זכה בכמה קטגוריות, שיחזר את ההצלחה, עם זכיה במקום הראשון של סדרת צילומי קבילה, דת ואמונה בה התמודד עם מגוון צילומים של חרדים מנקודת מבט מרתקת,צילומים שפורסמו ב-‘חדרי חרדים’ וזכו לשבחים רבים.
גם בקטגוריה ‘אורבניזם’, זכה נחומי בבחירת אוצרת התערוכה בתמונה ‘חסידים בהלווית האדמו”ר מוויז’ניץ, בבית הקברות פוניבז’ בבני-ברק’.

ניתוח התמונה:

בתמונה אני רואה את הרב שטיינמן ז”ל משוחח עם שני אברכים.
התמונה מצולמת מבעד לכתפיהם של האברכים כאשר הרקע הקדמי מטושטש והרקע האחורי גם כן.
החדות מכוונת לרב ולכן הוא מרכז התמונה וצומת הלב של המתבונן מכוונת אליו.
כמו כן, הרב לבוש בטלית לבנה וגם זה מכוון את צומת הלב אליו.
התמונה צולמה ככל הנראה באורך מוקד ארוך ובזווית ראיה בגובה העיניים.
הקומפוזיציה היא קומפוזיציה פתוחה.

ניתוח תמונה
בתמונה אני רואה חנוכייה עם נרות שמן דלוקה ביום השמיני .
תאורה מלאכותית מגיעה מהתקרה מנורות סלון.
בנוסף לכך ישנה תאורה של נרות השמן.
התמונה צולמה מזווית צדדית כך שנוצר עומק בתמונה .
עומק שדה גדול אבל בקדמת התמונה מעט מטושטש.
התמונה צולמה באורך מוקד רגיל – בינוני דומה למה שהעין האנושית רואה.
התמונה צולמה בצבע, הצבעוניות היא חד-גונית, יש בה בעיקר את הצבע צהוב של השמן והנרות והנחושת של המנורה עצמה

ניתוח התמונה

בתמונה אני רואה שולחן ערוך לקידוש.
התאורה בתמונה היא תאורה מלאכותית – תאורה רכה, המגיעה מהנורה התלויה בסלון.
זווית הצילום בתמונה היא זווית נמוכה בה רואים את כל הפרטים הנצרכים לקיום קידוש.
התמונה צולמה בעומק שדה גדול- כל התמונה נמצאת בחדות.
אורך המוקד בתמונה הוא אורך  מוקד קצר מה שיוצר  זווית ראיה רחבה ועומק שדה גדול.
בתמונה הצבע הלבן שולט, הצבע הלבן מסמל קדושה וטהרה.

ניתוח התמונה
בתמונה אני רואה בצק שמרים שנמצא בתוך קערה ירוקה.
ממולו מונח סידור פתוח בפרשת סדר הפרשת חלה.
הסידור נשען על צמח ירוק וכל הסצנה הזאת מונחת על שולחן שלידו כיסאות.
התאורה היא תאורה ביתית מהתקרה, לכן אנחנו רואים צל מתחת לסידור ושאר התמונה מוארת בתאורה רכה ומפוזרת.
עומק השדה הינו גדול ולכן כל התמונה חדה.
אורך מוקד נורמאלי – כפי שהעין רואה, כלומר כ-50 מילימטר.
צילמתי מקרוב בזווית צילום מהצד.
התמונה צולמה בצבע, אבל הצבעים בעיקר לבנים, צהבהבים וחומים כשנקודה בולטת במיוחד היא הצבע הירוק של הקערה.

ניתוח התמונה
בתמונה אני רואה איש שהניח תפילין על ידיו ומדפדף בסידור תפילה.
התאורה היא תאורה ביתית מהתקרה, מנורת פלואורסצנט רכה ומפוזרת.
זווית הצילום היא זווית נמוכה בגובה השולחן עליו מונח הסידור.
עומק השדה קטן, מה שנמצא החדות זאת רק היד עם התפילין שעליה ממוקדת תשומת הלב שלנו .
דפי הספר בתנועת דפדוף, כלומר התמונה צולמה במהירות תריס יחסית ארוכה 1/60 שנ’.
אורך המוקד רגיל, כפי שהעין האנושית רואה.

ניתוח התמונה
בתמונה אני רואה שולחן ערוך לחג הפסח.
התאורה בתמונה היא תאורה בהירה המגיעה מנורת פלואורסצנט בשילוב של אור יום מהחלון.
התמונה צולמה מזווית צילום כלפי מעלה.
עומק השדה גדול והתמונה חדה בשלמותה.
אורך המוקד רגיל כפי שהעין רואה.
הצבעים השולטים בתמונה הם זהב, חום ולבן.

ניתוח התמונה

אחת המצוות ביהדות היא מצוות הפרשת חלה. צילמתי את אימי בזמן לישת הבצק.
התמונה צולמה בתאורה מלאכותית, תאורה ביתית.
זווית הצילום היא מלמעלה בשביל להדגיש את תנועת היד בלישת הבצק.
השתדלתי לצלם במהירות תריס כמה שיותר נמוכה על מנת ליצור מריחה ולהדגיש את תנועת היד בבצק.
התמונה צולמה באורך מוקד רגיל.
הצבע השולט בתמונה הוא ירוק, שמעיד על התחדשות ורעננות.

ניתוח התמונה

בתמונה אני רואה פמוטי שבת מזכוכית שעליהן רשומה תפילת הדלקת נרות שבת. ברקע ישנו השולחן עליו מונחת החלה המכוסה בכיסוי.
ברקע האחורי נראית אימי המנקה ומסדרת לכבוד השבת.
התאורה היא תאורה מלאכותית המגיעה מהתקרה, הן מעל הפמוטים והן מן המטבח. התאורה רכה ומפוזרת.
עומק השדה בתמונה הוא גדול מכיוון שהן הפמוטים והן אימי שברקע כולם חדים.
אורך המוקד רגיל.
גובה הצילום הוא בגובה של העיניים שלי וממול.

הצבעוניות המודגשת היא הלבן של המפה שמסמלת את החגיגיות הטוהר והנקיון של השבת.

סיכום

החלטתי לעשות עבודה בצילום בנושא הדת.
מטרתי הייתה לחקור, ללמוד, לצלם ולהראות עד כמה הדת יפה וחשובה בחיי.
אחת הבעיות בהן נתקלתי הייתה היכולת לצלם אנשים שעוסקים בנושא, כמו למשל גבר שמניח תפילין, אישה מתפללת , פעולות נוספות בתהליך ההתייחסות לדת.
כמו כן, הייתה לי בעיה לצלם בבתי כנסת.
בעיה נוספת הייתה תאורה, הייתי חייבת לצלם בתאורה קיימת שלא תמיד התאימה לצרכיי.
אחד הדברים החשובים שלמדתי במהלך העבודה היה להתמקד בחיפושים אחר הנושא שבחרתי באינטרנט, לא האמנתי שאצליח. בניגוד לפסימיות שלי אכן הצלחתי לעמוד במשימות אלה.
למדתי הרבה הן מצורת הכתיבה של העבודה והן מן הצילומים.
למדתי המון מהי שפה צילומית ומה היא תורמת גם בחיי היום יום.
למדתי גם, מעבר לעבודת הצילום גם על הנושא שלי, על ההיסטוריה היהודית ומדוע עושים את הדברים כמו שהם נעשים.
אני רוצה להודות למורים שלי שחייבו אותי לעשות עבודה זו. למרות התנהגותי העזה בהתחלה היום אני יודעת שהרווחתי ובגדול.

ביבליוגרפיה 

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%AA

https://www.masa.co.il/article/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/

http://www.bhol.co.il/33027/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98-%D7%A2%D7%A0%D7%A7-%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%A6%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D.html

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%A1_%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%A1

http://www.ch10.co.il/news/159455/#.Wm57RvkjSUk