ציפורים בישראל

בישראל מגוון ציפורים חלק נודדות וחלק נשארות כאן במשך השנה

      דוכיפת זו הציפור הלאומית של ישראל.

אורכה של הדוכיפת כ-26–30 סנטימטר, מוטת כנפיה  42–46 סנטימטר. לדוכיפת צורה וצבעים בולטים: צבע גופה חום-צהבהב. כנפיה וזנבה מפוספסים בצבעי שחור לבן, ועל ראשה מתנשאת ציצית של נוצות ארוכות המזדקרות בזמן מעופה. רגליה קצרות וכנפיה גדולות. מקורה ארוך, דק ומחודד. משקלה 46–70 גרם. היא ממעטת מאוד לעמוד על עצים או על שיחים וכך, גם את קנה בונה הדוכיפת במקומות נמוכים 

יש בארץ ציפורים נודדות כגון הנחליאלי, הנחליאלי היא ציפור אשר  מגיעה הנה בחודשי החורף אך את מקומה תופסת המיינה ההודית אשר היא ציפור מקוננת

הציפור המיוחדת ביותר בעיני והיפה היא ציפור מקננת אשר מסתובבת באזורי מגורים קוראים לה צופית בוהקת היא ניזונה מצוף פרחים, כנפיה זזות בצורה מיוחדת מאוד בצורת שמונה ויוצא שאם היא לא אוכלת כל שמונה עשרה דקות היא מתעלפת ולכן הציפור הזאת  מוגבלת מאוד , שמה הנוסף הוא קוליברי

בישראל יש גם  את ציפורי הבר שאר נמצאות במדברים ובגולן בעיקר כמו העיט, הסיס, הסנונית והחוברה ציפורים אלה הן ציפורים אשר הגיעו מיבשות אחרות

לסיכום בישראל ישנן סוגים רבים ומגוונים של ציפורים וניסיתי להסביר על הציפורים המעניינות ביותר בישראל