לפני המון שנים ביער אפל ומסתורי חיו להם חבורה של יצורים קטנטנים.

קראו להם השלומפרים הם היו טובי לב. אבל היה גם את הלומפרים .הם היו רעים, הם היו האויבים שלה

אומנם שניהם יצורים שגרים בכפר קטן ונסתר וגם הלומפרים חיים בתוך פטריות אבל הם היו אויבים מושבעים. יום אחד ראש שבט הלומפרים החליט לעשות אספה שבא אמר: “אני רוצה לבזוז את השלומפרים עד שלא ישאר להם אוכל והם ימותו

אבל יש את השאלה איך נגנוב להם”  היה להם הרבה אפשרויות כל אחד מהלומפרים הציע עצה והם רשמו אותה על דף

אחד הלומפרים אמר: נעשה מלחמה נגדם ונבזוז להם את כל הרכוש.

לומפר אחר אמר : נצית באש את כל הכפר שלהם ואז שהם לא ישימו לב אנחנו נגנוב לה

ואז עוד הרבה לומפרים הביאו עצות היו כאלו שהביאו עצות טובות  וכאלה שהביאו עצות פחות טובות

ואז בסוף ראש שבט לומפר שהיה האח של ראש שבט השלומפר

ואז אמר שהשלופרים הם יריבים אבל אנחנו לא נהרוג אותם בגלל שלא אספנו אוכל כל הקיץ

ועכשיו אנחנו אוכלים אותה

בגדול הם מאוד התעצבנו על מה שהוא אמר ואז אחד מהלומפר אמר שאתה רוצה שאנחנו נמות מרעב

ואז נהיה שקט ואז הוא אמר חששתי שתאמרו לי את זה אבל יש לי בשבילכם תוכנית שאם זה יעבוד יש לנו לכול השנה אוכל

אנחנו צרכים לגייס כמה שיותר אנשים בשביל זה כמה שיותר פחות זמן עבודה בגשם הוא אמר להודיע לכולם לבוא מחר למגרש הגידולים הגדול של הכפר שלהם

ובאמת בבוקר בוא לשם כמעט כל כפר בא הוא אמר שצריך להכין 300 חממות בכמה שפחות זמן

הוא חילק כול אחד עם מי הוא היה ועל איזה חממה הוא יבנה ובסוף קרא ואמר : שפיגל , שפון , גל, יוסי , יונתן ,אורי ,איתי ,אברהם ,אמיתי ועוד מלא אמר אתם מהיום אחרים על כול ה300 החממות שהיה לכפר שלנו אתם גם אחרהים על שיגדלו ירקות פרות ואוכל

ואז אמר :מתן אופיר אבינדב משה דני אברהם אתם תהיו אחרהים על הכנת התבשילים של הכפר להכין בוקר צהרים וערב