תוכן עניינים
תוכן עניינים …………………..עמוד 2
הקדמה………………………. עמוד 3
מבוא ………………………….עמוד 4
צלמי קומפוזיציה ……………….עמודים 5-8
ניתוח תמונות פרויקט מעשי …….עמודים 9-24
סיכום ………………………….עמוד 25
ביבליוגרפיה ……………………עמוד 26
הקדמה
אני בחרתי ב”קומפוזיציה” כנושא הפרויקט שלי מכיוון שאני אוהב לצלם בזוויות מעניינות – לצאת מתמונות שגרתיות.
קומפוזיציה היא תוצר היחסים בין אובייקט, עצמים והרקע לבין מסגרת היצירה האמנותית. בבחירת הקומפוזיציה אנסה למקם את העצמים ביצירה בצורה מעניינת על מנת למשוך את עין האדם שנחשף ליצירה.
מעבודה זו אני מצפה לחשוף זוויות ותמונות לא שגרתיות לנושאים הכי רגילים שאנו רואים ובכך אני מקווה ללמוד לצלם אירועים אבל שיראו מנקודת מבט אישית שלי ובקומפוזיציה המיוחדת רק לי.
כעיקרון, קומפוזיציה טובה היא תמונה שכול הנושאים והעצמים בתמונה מסתדרים ביחס הנראה טוב לעין הצופה.
מבוא:
קומפוזיציה היא בעצם בניית התמונה, אנחנו מחליטים מה יהיה בתוך התמונה ומה יישאר מחוץ אליה.
בקומפוזיציה אנו שמים דגש על נושא, נשוא ורקע.
נושא: חשוב שנושא התמונה יהיה ברור ומובלט משאר האלמנטים שבתמונה.
נשוא: הוא יהיה משני לנושא לא בולט ממנו אלא ישלים מידע על הנושא.
רקע: מטרתו להבליט את הנושא מבלי להתחרות איתו. הרקע יכול לתרום לאווירה ולמסור מידע על הסביבה בה נמצא הנושא.
חוק השלישים: אם לחלק את התמונה לשלושה שלישים אנכיים ושלושה שלישים אופקיים נקבל קומפוזיציה מעניינת הרבה יותר מאשר אם נמקם את האובייקט במרכז.
אם צילמתי אדם המסתכל שמאלה, אמקם אותו בשליש הימני.
אם צילמתי אופק, אשתדל לצלמו ישר ולמקמו בשליש העליון או התחתון של התמונה.
חוק האלכסונים: על פי מחקרים גילו שהעין אוהבת לראות אלכסונים המובילים מהפינה השמאלית התחתונה לימנית העליונה.
אני אוהב לצלם אלמנטים המבוססים על חוק האלכסונים.
קומפוזיציה מתכנסת: קומפוזיציה זו ממקמת את הנושא במרכז התמונה – נוצרת סימטריה שמובילה למרכז התמונה.
זוויות צילום: זוויות הצילום יוצרות נקודות מבט חדשות ומעניינות.
אם נצלם מלמטה או מלמעלה נקבל תוצאות שונות. אם נצלם מלמעלה – נקטין אותם, אם נצלם מלמטה – נעצים אותם.
צלם מהעבר
רוּדי וַיסנשטין
רוּדי וַיסנשטין (Rudi Weissenstein; 17 בפברואר 1910 – 20 באוקטובר 1992) היה צלם ישראלי. ידוע בעיקר בזכות התיעוד הנרחב שלו לחיי היומיום של העולים לארץ ישראל בשנות ה-30 של המאה ה-20. צילם את התצלומים המפורסמים של מעמד הכרזת העצמאות של מדינת ישראל ב-1948, והנציח באמצעות כרבע מיליון תשלילים את שנות הקמת המדינה, תמונות שהיו לאבני דרך בחברה הישראלית.
הוא נולד בצכיה וזמן קצר לאחר עלייתו לארץ בשנת 1936 הפך לאחד הצלמים המובילים בארץ.
הוא פתח את חנות הצילום הנודעת “הצלמניה”. בחנות זאת הוא צילם דיוקנאות של אישים ופוליטיקאים, הווי תרבותי וצילומי אופנה. בנוסף הוא אהב לצלם את נופי הארץ, רחובות תל אביב ואירועים שונים שקרו בארץ בתקופת הקמת המדינה. רודי תיעד את המפעל הציוני עבור מחלקות ההסברה של המוסדות הלאומיים. תמונות אלו הופצו בעיקר בקרב הקהילות היהודיות בחו”ל. הוא היה הצלם הרשמי של התזמורת הפילהרמונית. בנוסף, צילם את התצלום המפורסם של טקס הכרזת העצמאות בשנת 1948.
בעבודתו, ויסנשטין השתמש בסוגים שונים של מצלמות שתאמו את מושא תצלומיו. הוא עבד עם ה”רוליפלקס”, עם מצלמות “פלאובל מקינה” ו”פרימה פלקס” שסרטי הצילום שלהם היו גדולים ובעלי רגישות נמוכה, לשקופיות השתמש במצלמת “לייקה”, וצילומים פנורמיים צילם במצלמת “לינהוף”. צילומים מקצועיים אחרים עשה במצלמת עץ עם לוחות זכוכית אותם הכין בעצמו.
לאחר מותו המשיכה אלמנתו מרים בניהול החנות אשר פועלת עד היום ומשמשת כארכיון של עבודותיו.
בתמונה ממול רואים את דוד בן גוריון מכריז על הקמת המדינה ולידו פוליטיקאים ומנהיגי הישוב. דגל ישראל ברקע ותמונה של הרצל מעל.
התאורה היא תאורה מלאכותית
זווית הצילום היא מגובה הנוכחים
עומק שדה ארוך

צלם עכשווי
אלכס קוק
אלכס החל את דרכו כמוזיקאי ומתמטיקאי. נטיותיו האומנותיות הביאו אותו לתחום הצילום.
קוק עורך אתר צילום פופולרי בשם Fstoppers האתר פועל כקהילה מקוונת שמטרתה לחנך צלמים מעוררי השראה, הוא הוקם בשנת 2010. Fstoppers גדלה והפכה לאחד האתרים המובילים לצילום תאורה, ביקורות ציוד, טיפים עסקיים, מאחורי הקלעים, וחדשות בתעשייה.
כיום האתר מגיע ליותר מ -1.5 מיליון צלמים וממוצעים של כ -4.2 מיליון תצוגות דף בחודש. Fstoppers הוצגו על NPR, Huffington פוסט, מגזין משאבים, Mashable, Gizmodo, טק קראנץ’, Geek.com,Facebook עסקים, Vimeo צוות הבחירות, Adobe, Life Hacker, ABC News, BuzzFeed, ועוד רבים אחרים בתעשייה החדשות המובילות oulets.
אלכס מצלם אווירה, אירועים וצילומי נוף כאשר הוא משתדל להכניס לאווירה את הצופה בתמונה.
לדבריו, הוא שם דגש רב על קומפוזיציה. הוא מקפיד על איזון והתאמה של העצמים המצולמים על מנת ליצור הרמוניה מושלמת בתוך המסגרת. בעבודות של אלכס בולטת תשומת ליבו לתאורה וצבע.
אלכס קוק מתכנן את צילומיו בקפידה ולכן ממעט להשתמש בתוכנת Photoshop.
בתמונה ממול ניתן לראות שמיים עם ירח אדמדם מעל צמרות עצים
תאורה טבעית
זווית צילום מהקרקע
אורך מוקד ארוך
עומק שדה ארוך


ניתוח תמונות פרויקט מעשי
בתמונה ניתן לראות יונה עומדת על שלב של גג חלוד, השלב מנותק וחלקו באוויר, ברקע אנו רואים את השמיים. בחרתי לצלם תמונה זו כי היונה משכה את תשומת ליבי ויצרה קומפוזיציה מעניינת.
תאורה: התמונה צולמה בצהרי היום בתאורה טבעית
זווית הצילום: התמונה צולמה מלמטה.
אורך מוקד: צילמתי באורך מוקד הכי ארוך שיש במצלמה שלי.
עומק שדה: גדול – כול התמונה בחדות. בחרתי לצלם את התמונה קצת באלכסון כך שהגג ייתן תחושה כמו של סולם, החלודה בעיני יוצרת את העניין בתמונה.

בתמונה ניתן לראות נער שהולך על הסלעים ברקע נוף אורבני. השביל שנמצא מצד ימין של התמונה מוביל את העין לכיוון הרקע.
התמונה צולמה בצהרי היום בתאורה טבעית. העננים בשמיים מוסיפים לאווירה בתמונה.
אורך מוקד: בינוני דומה לראיית העין
עומק שדה: גדול, כול התמונה בחדות. למסתכל על התמונה יש תחושה של רוגע ויציבות, קומפוזיציה סטטית.
הגוונים השולטים בתמונה הם כחול וחום בהיר.

בתמונה ניתן לראות את הים ואי קטן שמשתקפים מסורגים.
תאורה: התמונה צולמה בצהרי היום בתאורה טבעית.
זווית הצילום: התמונה צולמה מנקודת מבט של אדם רגיל.
אורך מוקד: בינוני כמו העין.
עומק שדה: קטן. רק חלק מהסורגים נמצאים בחדות, עובדה זו יוצרת קומפוזיציה פתוחה ומעניינת ומתייחסת לחוק השלישים.

בתמונה ניתן לראות חולצה ומכנסים על ספסל ברחוב. התמונה מעוררת תהייה ואפשרויות לסיפור דמיוני כראות עיניו של המתבונן.
תאורה: התמונה צולמה בצהרי היום בתאורה טבעית וניגודית.
זווית הצילום: התמונה צולמה מנקודת מבט של אדם.
אורך מוקד: בינוני
עומק שדה: גדול
קומפוזיציה מרכזית ופתוחה.

בתמונה ניתן לראות: מים שנשפכים לתוך בריכה מלאכותית
תאורה: התמונה צולמה בצהרי היום בתאורה טבעית, החלק הקרוב אלינו מצולם בצל ואילו החלק שרחוק מאיתנו נמצא בשמש
זווית הצילום: התמונה צולמה בזווית נמוכה, מה שיוצר קומפוזיציה מעניינת.
אורך מוקד: נורמל, זווית ראיה של עין אנושית.
עומק שדה: כול התמונה בחדות. יש תחושה בתמונה של חוסר שקט, נראה כאילו הבטון התבקע לשניים ובאמצע הדינמיות-הקפאה של המים.

אנו רואים בתמונה נוף שכונתי גגות רעפים, דודי שמש, חבלי כביסה, יש תחושה של צפיפות בין בניין לבניין, יום גשום.
תאורה: תאורת יום, גשם.
התמונה צולמה מזווית גבוהה.
עומק שדה גדול: כול התמונה בחדות.
צילמתי את התמונה באורך מוקד ארוך, התמונה צולמה מרחוק ולכן כול התמונה בחדות אבל אין תחושה של מרחב בין בית לבית.
במבט ראשון התמונה שצלמתי נראית כמו ציור, התמונה צולמה במהירות תריס נמוכה ולכן הגשם נראה “כמריחה” ולא כטיפות. הקומפוזיציה בתמונה יוצרת עניין לעין.

הסלע שבתמונה חלקו מואר על ידי השמש וחלקו מוצל. העובדה שקיימת צמיחה של צמחייה יוצרת ניגוד. המים שברקע נראים קצת עכורים וניתן לראות השתקפות של צמחיה.
תאורה: תאורה טבעית, צהרי היום, תאורה ניגודית שיוצרת את העניין בתמונה.
זווית הצילום: מלמעלה וממול.
עומק השדה: כול התמונה בחדות.
אורך מוקד: התמונה צולמה באורך מוקד בינוני.
הצבע השולט בתמונה הוא חום בהיר, מדברי, יש נקודות צבע ירוק של הצמחיה.
התמונה צולמה בטבע אבל היא תמונת דומם.
קומפוזיציה: מרכזית סימטרית וסגורה.

בתמונה רואים לטאה שיש לה בפה מקק , בעלי החיים האלה נמצאים על הקרקע. הקרקע יבשה מלאה זרדים יבשים והגוונים השולטים הם גווני החומים והאפורים.
תאורה: טבעית ורכה.
זווית צילום נמוכה: התמונה צולמה קצת מעל גובה הקרקע.
עומק שדה גדול.
אורך מוקד רגיל, דומה לעין.
קומפוזיציה היא מרכזית ופתוחה.
סיכום
למדתי את השפה הצילומית ומושגים מעולם הצילום, במהלך למודי במגמה.
נחשפתי לצלמים מקצועיים כמו אלכס קוק ורודי וינשטיין, חקרתי אודותם ולמדתי עליהם.
עשיתי את העבודה על דגש של קומפוזיציה ונקודת מבט אישית שלי, נושא זה מעניין אותי ונהניתי לעשות את העבודה.
ברשותי מצלמת קנון sx240, אורך המוקד הקצר יחסית שקיים במצלמה לעיתים הקשה עלי בצילומים, ולא תמיד התמונות שצלמתי יצאו כפי שבאמת רציתי לצלם.
במהלך הצילומים שלי נהגתי להסתכל ולחפש קומפוזיציות מעניינות, עובדה זו גרמה לי להסתכל כיום על המציאות בצורה שהייתי מעוניין לצלם.
למרות מגבלות של ציוד הצילום שהיו ברשותי, אני חושב שהשגתי את המטרה.
Published: May 16, 2018
Latest Revision: May 16, 2018
Ourboox Unique Identifier: OB-478919
Copyright © 2018