בלב העיר

נורית הירש 
מילים: חיים קינן
לחן: נורית הירש
לקישור לחץ כאן 

בלב העיר, או קצת על יד,

יש גן קטן – פינת מַחְמָד.

שני ספסלים, אולי שלושה,

גינה שמורה, כמו חדשה.

כשהשכן שלי רועש

ומה שאין לו – זה מה יש,

תוכלו למצוא אותי בגן –

מרגיש שלם, מרגיש מוגן.

גן קטן בלי יומרה,

גן פשוט – לא טוב, לא רע.

ביום בהיר,

או בסגריר –

כאילו סתם עוד גן

בלב העיר.

מקום קטן, פרחים קטנים

ירוק, כחול, כמו בַּגַנִים.

קורה שיש פתאום אדום –

כזה שלא רואים כל יום.

ושם, כמו בציור יָשָן

של נחום גוטמן, או סזאן,

אני מֵיטִיב לבי בָּאור

בְּעֵץ, בְּפֶרַח, בְּצִיפּוֹר.

גן קטן, בלי יומרה . . .

זוכר שם, כמו בהרפתקה,

את ילדותי הרחוקה

כשאנשים הלכו לאט

ודי הרבה היה מעט.

ולא היה צריך חדש,

גם בַּיָשָן היה ממש.

ולי היו המון תקוות

כי התשובות היו טובות.

גן קטן, בלי יומרה . . .

. הרעיון המרכזי בשיר הוא שיש בלב העיר הסואנת ורועשת פינה שקטה שאפשר לברוח אליה ולהיות בה בשקט

 לא מצאתי רקע לשיר,אך נראה שהוא מביע געגועים לילדות ולעבר שהכל היה בו פשוט,כמו ציור ישן

בחרתי בשיר זה כי מילות השיר והתוכן דיברו אלי.

דיבר אלי הגן השקט באמצע העיר הרועשת.

אני מבין ממילות השיר שהכותב מתגעגע מאוד לעבר ,לפשטות שהייתה פעם,לשקט של פעם אני מבין שהגן הוא מקום אליו יכול הכותב לברוח

השיר גורם לי להרגיש :טוב ורגוע

הייתי רוצה בחיי מקום כזה שאפשר לברוח אליו, לשבת בשקט, לחשוב על החיים, לראות פרחים ולהירגע

הסוף