הקדמה:

‏( 15 בספטמבר 1254 – 9 בינואר 1324) היה סוחר וחוקר ארצות ונציאני, אשר יחד עם אביו ודודו היה אחד האירופאים הראשונים שנסע לאורך דרך המשי, הגיע לסין, ביקר את השליט המונגולי קובלאי חאן (נכדו של ג’ינגיס חאן) ואף ערך סיורים בהודו ובטיבט. סיפור מסעותיו מסופר בספרו “מסעותיו של מרקו פולו”. משפחת פולו חיה בסין במשך 17 שנה בטרם חזרה לוונציה. לאחר החזרה, בקרב ימי בין ונציה לג’נובה , נתפס פולו ונאסר. במשך מאסרו הכתיב את קורותיו לרוסטיצ’לו דה פיזה, אשר כתב מספר ספרים בעצמו בנושא מסעות למזרח. יש הטוענים כי מטרת הסיפורים של השניים הייתה יצירת מדריך לסוחרים עם המזרח. הדעה המקובלת היא שפולו הוא מגדולי המגלים, אולם יש כאלה הטוענים שהוא מגדולי הבדאים (שקרנים) וסיפוריו לא היו ולא נבראו.

מרקו פולו 

מרקו פולו נולד בשנת 1254 ברפובליקה של ונציה. תאריך לידתו המדויק, כמו גם מקום לידתו לא נמצאו בארכיונים של אותה התקופה ולא ידועים

בוודאות. מספר חוקרים ציינו  שהוא נולד ב-15 בספטמבר.

מקום הולדתו של מרקו פולו נחשב לונציה,

ויש שטוענים שהיה מקום הולדתו בעיר קושטא.

כמעט שום דבר לא ידוע על ילדותו של מרקו פולו עד שהיה בן חמש-עשרה

למעט העובדה שהוא בילה כנראה חלק מילדותו בוונציה.

בינתיים,

אמו של מרקו פולו מתה, והוא גדל בבית דודיו. הוא קיבל חינוך טוב, למד מקצועות הקשורים במסחר כמו מטבע חוץ, אומדן, וטיפול בספינות משא ייתכן שלמד גם מעט לטינית.

המסע הראשון

במשפחת פולו היו מגלים אחרים מלבדו של מרקו. אביו ניקולו ודודו מאפיו היו סוחרים מצליחים במסחר עם המזרח. שני הסוחרים יצאו לאסיה מקונסטנטינופול ב־1260 והגיעו לחאנבאליק (כיום בייג’ינג) בשנת 1266. בדרכם חזרה מאסיה הגיעו לעכו, בירתה של ממלכת ירושלים הצלבנית, שם נשארו כשנתיים עד לחזרתם למשפחותיהם בוונציה ב-1269 עד 1270. בשובם, פגשו זה לראשונה את מרקו.

ניקולו ומאפיו חזרו מסין כשליחיו של המנהיג קובלאי חאן עם מכתב הממוען לאפיפיור הקורא לו לשלוח למונגוליה אנשים משכילים שיוכלו ללמד את המונגולים את דרך החיים באירופה

המסע השני

לאחר תשובתו של האפיפיור לקובלאי חאן ב־1271 נסעו מאפיו, ניקולו ומרקו פולו למסע שני למזרח. זמן קצר לאחר מכן הפך פולו לשליחו של

החאן. ב־17 שנות שירותו את החאן הכיר פולו את סין לאורכה ולרוחבה ולמד רבות על הישגיהם של הסינים שבתחומים רבים היו מתקדמים יותר מעמיתיהם האירופים.

בין היתר מתאר פולו בספרו את ממלכתו של קובלאי חאן, אשר אצלו, פולו דודו ואביו היו אורחים במהלך מסעם מזרחה. תיאורו של פולו מאפשר הצצה לצורת המבנה השלטוני של ממלכתו של קובלאי, ובין היתר מערכת היחסים עם הממלכות המונגוליות האחרות הסובבות אותו. מתיאור זה עולה כי ממלכתו של קובלאי הייתה נחלה משפחתית, אשר נתמכה על ידי ממלכות מונגוליות משפחתיות אחרות, שבעברן היו קשורות לג’ינגיס חאן. תיאור זה מאפשר להבין כי המרכיב המשפחתי הוא העיקרי כאן, משמע ההישענות על מקור הלגיטימציה הג’ינגיסית, זו הקשורה לג’ינגיס חאן, ובנוסף לכך הישענות על קרובי משפחה אשר שולטים בממלכות נוספות.

מתיאורו של פולו עולה כי ממלכתו של קובלאי הייתה מבוזרת מבחינת סמכויות הניהול, שכן היא נוהלה על ידי פקידים, אשר הוכפפו לשופט; בראש השופטים עמדו שנים-עשר ברונים אשר פיקחו עליהם והכווינו את דרכם. ממלכתו של קובלאי חולקה ל-34 מחוזות, אשר עליהם שלטו מושלים אשר נתמנו על ידי הברונים ואושרו על ידי החאן. במקרים בהם שנים-עשר הברונים לא הסכימו על נושא מסוים, או אם הרגישו כי הנושא הנדון הוא בעל חשיבות עליונה, הביאו נושא זה לתשומת לבו של החאן. נוסף לענייני המדינה השוטפים, בידי הברונים היה להחליט על הקצאת הצבא ושינועו למחוזות הממלכה על פי הבנתם. גם כאן, במקרים מיוחדים או במקרה של חוסר הסכמה בין הברונים, הובא הנושא לידי החאן לפתרון.

עוד מתיאורו  שביניהן התקיימו קשרי גומלין, לעיתים בצורה של מסחר ושלום ולעיתים אף בצורה של מלחמה. ישנו ויכוח במחקר ההיסטורי האם

המלחמות בין נחלות המשפחות נבעו מתוך מרידה בסמכותו של קובלאי או על מנת לשנות את המצב הקיים בכל האמור לחלוקת השטח בין הממלכות. דוגמה לכך אפשר לראות במקרה שבו קאידו יצא למלחמה כנגד קובלאי חאן, אשר מתועדת על ידי פולו בספרו.ל פולו על ממלכתו של קובלאי, עולה כי הממלכה המונגולית הגדולה לא הייתה מאוחדת, אלא מחולקת לנחלות משפחתיות,

השפעה היסטורית

על אף שפולו לא היה האירופאי הראשון שביקר בסין הפך ספרו המצליח את מסעו לידוע ולמתועד ביותר באותה תקופה. ספרו של פולו משופע בידיעות ובהסברים אודות עבר במסעו, בין היתר מתאר פולו את מהלך מסעו תוך תיאור גאוגרפי עשיר. בספרו של פולו אפשר למצוא מידע רב, אשר יכול היה להיות בעל משמעות לחוקרים אירופאים אשר באו בעקבותיו, פולו מביא בספרו תיאורי ערים, לעיתים בפירוט רב ולעיתים בצורה  שחוזרת על עצמה. תיאורי ערים אלו, בצירוף לתחומי המסחר שאותם פיתחו אנשי הערים, יכלו לאפשר פיתוח מסחרי בין המזרח לבין אירופה באמצעות ידע זה, שבתיאורי הערים הללו מוסיף פולו תיאורים בעלי נופך כלכלי ומסחרי ברור, שבהם הוא מציין באילו מקומות ניתן למצוא סחורה מסוימת אשר יכולה להיסחר. נוסף לתיאורי הסחורות ובעלי המלאכה בערים, פולו מוסיף לעיתים רבות תיאור על שליטי האזור ועל יחסי האוכלוסייה, אחד כלפי השני וכלפי זרים אשר יכולים לפגוש בהם. פעמים רבות הוא אף משלב סיפורים מקומיים אשר יכולים להסביר יחסים. יסודות אלו אלו יכולים להראות כי פולו כיוון את כתיבתו לסוחרים אשר עתידים לשים אי פעם למזרח אסיה.

ישנו הסבר שלפיה פולו היה הראשון שהביא לאיטליה מספר מוצרים שלא היו שם קודם לכן, כגון גלידה, פיצה, משחק הפיניאטה , פסטה (איטריות) ומשי. דיווחים אלו נחשבים למפוקפקים משום שישנן עדויות המעידות למשל על הימצאותה של פסטה באיטליה כבר מהעת העתיקה.

איך מרקו פולו היה מגיב אם בתקופתו הייתה טכנולוגיה ?

  אנחנו  חושבות שמרקו פולו היה מגיב לטכנולוגיה : בצורה אחרת למה שאנחנו מגיבים כיום , מפני שבעבר הם לא ידעו אפילו מה שאנחנו הדור החדש כן יודעים, הם לא נולדו לזה ובכלל הם לא מכירים את המושג הזה כמו שהדור הקודם( שאלו ההורים לא הכירו את עידן הטלפונים והמחשבים הניידים ועכשיו הם מכירים ובהתחלה שהם הכירו זה היה להם מוזר) אז גם מרקו פולו היה מגיב כך כי הוא לא מכיר את המציאות החדשה.

אם הייתה לנו אפשרות לשאול את מרקו פולו על העידן החדש

(כיום)

איך הוא היה מגיב?

הקול האישי:

לירון:

בחרתי בדמות זו מכיוון שחשבתי שדמות זאת מעניינת לפני שקראתי אותה ואחרי שקרתי אותה הבנתי שהיא דמות מעניינת שגילתה דברים חדשים אל העולם.

שחף:

בחרתי בדמות זו מכיוון שרציתי לעשות על מישהו שלא נראלי שמישהו יעשה וגם כי ידעתי וגם קראתי לפניי על דמות זו והיא עניינה אותי ועל המידע שיש עליה לכן בחרתי בה .

הידעתם?

מרקו פולו לא היה הראשון במשפחתו שנסע בעולם. אביו ניקולו ודודו מפאו ניהלו את חברת הייצור המשפחתית בקונסטנטינופוליס{אינסטנבול של היום} שהיתה אז תחת שלטון של שילטון ונציה.

היא סדרה של דרכים יבשתיות וימיות אשר קישרו בין צ’אנג-אן בסין (שִׂי-אָן של ימינו) לבין הרבה אתרים אחרים, שבהם עברו נתיבי המסחר העיקריים בין המזרח הרחוק, הודו,המזרח התיכון, צפון אפריקה ואירופה.

בעוד שהסחורות עברו מן הקצה אל הקצה של דרך המשי, הרי שהסוחרים עברו בדרך כלל בקטעים ממנה. מקור השם בביטוי הגרמני: Seidenstraße שטבע הגאוגרף הגרמניפרדיננד פון ריכטהופן במאה ה-19, על שם המסחר במוצר סיני יוקרתי המשי שעבר בדרכים אלה מאז העת העתיקה.

דרך המשי תרמה רבות להתפתחות האימפריה הפרסית, סין והודו.