טיול שנתי כיתה י”ב

נתחיל את הטיול באתר “מצפה השלום”, נקודת תצפית מוסדרת ונגישה (גם לנכים) הממוקמת בצמוד ומדרום לקיבוץ כפר חרוב. מכאן נשקפת תצפית נוף יפהפייה לעבר הכנרת.

מרחבת התצפית נרד בשורת גרמי מדרגות ממתכת (דומים לאלו שבעין פיק שאינו רחוק) למרגלות המצוקים. במרחק דקות אחדות נגיע לצומת שבילים כחול-שחור, אליה נשוב בסוף המסלול. נמשיך מערבה בין בוסתנים – משוכות צבר וכרמי זיתים, ונגיע למסעף סימון “שקוף” (שני פסים לבנים ללא פס צבע ביניהם) המפנה אותנו ל”מעיין מצפה השלום” – מעיין קסום הממלא בריכה יפה שעומקה מגיע למטר ויותר. בריכה זו אינה חלק מ”שיפוץ המעיינות” של שנות ה- 2000′, אלא אחת מ”בריכות הקצינים” של הצבא הסורי בגולן לפני מלחמת ששת הימים. רוב הסיכויים שלא תהיו כאן לבד…

העצלנים יסתפקו בביקור בבריכה וחזרה באותה דרך. למשקיענים, כדאי להמשיך עם השביל בין כרמי הזיתים. השביל ממשיך דרום-מערבה ואחר כך דרומה, בטופוגרפיה נוחה, ומציע תצפית נוף נהדרת לעבר הכנרת, שמורת הארבל, העיר טבריה והסביבה. בשלב מסויים מתעקל השביל לדרום-מזרח ואחר כך חוצה את המישור מזרחה ושובר לצפון-מזרח, בדרכו חזרה לצומת השבילים שלמרגלות המצוק. מהצומת, קצרה הדרך חזרה להתחלה.

לאוהבי הליכה המצויידים בשני רכבים, כדאי לשלב גם הליכה בטיילת הסלולה ממצפה השלום למבוא חמה, טיילת המתאימה גם למוגבלי תנועה (אך יש לשים לב שנקודת הכניסה עבורם, אינה ממצפה השלום עצמו אלא מהצד הדרומי של חניון המטיילים) ואורכה כ- 2 ק”מ. הטיילת חשופה לשמש ולכן כדאי לטייל בה בשעות הבוקר או לקראת השקיעה. אם הקצינו די זמן לכך, ניתן להמשיך ולקנח ברחצה נוספת במעיין עין שוקו, למרגלות מבוא חמה.

נַחַל אֶל עָל הוא הנחל האיתן הדרומי ביותר ברמת הגולן. החלק הקניוני של הנחל, בין המושבים אליעד ואבני איתן, הוגדר כשמורת טבע “אלי על” שמתשתרעת על שטח של כ-2,107 דונם. חלקו העליון של הנחל נקרא בערבית: ואדי דופילה (נחל ההרדופים) וחלקו התחתון ואדי א-שבאב (נחל הנערים).

בחלקו המזרחי הרדוד, נתפסים מימיו של נחל אל על במאגר בני ישראל בסמוך לחיספין, מגדולי מאגרי המים בגולן. הנחל עובר בשמורה בערוץ שהולך ומעמיק תוך כדי מורד הנחל ויוצר במהלכו כמה מפלי מים, ביניהם “המפל הלבן” ו”המפל השחור”, וכמה בריכות טבעיות ומלאכותיות, ביניהם “גבעת הפרה” הטבעית ו“עין נוקד” ו“עין כיף” המלאכותיות שמקבלות את מימיהם כתוצאה מנביעה מצלעות הערוץ. נחל אל על מתלכד יחד עם ואדי סמך ויוצר את נחל סמך הנשפך לכנרת. אמת מים שאורכה 25 קילומטרים הוליכה בעבר את מי הנחל לעיר סוסיתא בתקופה ההלניסטית.

סמוך לנחל, בקצה המערבי של השמורה, נמצא אתר קדום (מתקופת הברונזה הקדומה – כ-3000 לפני הספירה) הקרוי “מתחם ברדוויל”.

נחל חזורי – נחל קצר בשיפולי החרמון היורד בתלילות רבה מנבי חזורי אל נחל גובתה. הנחל חותר ומפלס דרכו בסלע גירי רך המאפיין את הרי החרמון (בניגוד להרי הגולן הנמצאים מעט דרומה העשויים מסלעבזלתי).

בנחל צומחת צמחייה ים תיכונית אופיינית כגון: אלון מצוי, אלה ארצישראלית, ער אציל (המוכר מתבלין עלי הדפנה), אדר סורי, כליל החורש עם פריחה ורודה-סגולה בחודשי האביב, הרדוף הנחלים, דולב מזרחיקיסוסית קוצנית, ארנין ההרים ועוד.

שמורת נחל הבניאס נמצאת למרגלות הר החרמון, במפגש שבין רמת הגולן לעמק החולה, ליד היישוב שניר. היא משתרעת לאורך נחל חרמון מאזור מעיינות הבניאס עד לראש מקורות הירדן. השמורה הוכרזה בשנת 1977 על שטח של כ-800 דונם. בשנת 2009, הורחבה השמורה ונוספו לה עוד כ-500 דונם במעלה הנחל. כיום, שטחה של השמורה הוא כ-1300 דונם (כ-1.3 קמ”ר).

מקור השם:
השם “בניאס” נגזר משמו של האל היווני-רומי פאן. אלכסנדר הגדול הקים אתר פולחן לפאן לאחר הגעתו למקום עם צבאו. מאוחר יותר הוקמה במקום עיר שנקראה “פניאס” או “פניאון” על-שם פאן (במקורות יהודיים היא נקראה “פמיאס”). בערבית נהגה שם העיר “בניאס” ומכאן גם שמו של הנחל. שמו העברי של הנחל הוא “נחל חרמון“.^{[1][2][3][4][5]} שרידי העיר הקדומה נמצאים בשטח השמורה.