מבוא

• מטרת ספר דיגיטלי זה היא להסביר אודות טשטוש הגבולות בין אותנטיות לפלגיאריזם.
• כניסת הטכנולוגיה לחיינו שינתה את דרכי הלמידה ובעקבותיה הופיעו אתגרים חדשים שאתם יש להתמודד בעת בדיקת הישגי הלומדים.
• בספר זה מוצגות הדרכים ה”קלאסיות” לרמייה בלימודים, וכן הביטוי החדשני שלהן באמצעות טכנולוגיה. לדוגמא: העתקה “קלאסית” (למשל במבחן) אל מול העתקה דיגיטלית.

תופעת הרמאות בלמידה אינה תופעה חדשה. מאז ומתמיד היו בני אדם שרימו אחרים, מכל מיני סיבות, ותחום הלמידה אינו חף מכך.

לפי הנאמר בפריט 33 ובהרצאות, ישנם ארבעה סוגי רמאות בלמידה:

• רמאות (cheating)
• פלגיאריזם (plagiarism)
• פברוק (fabrication)
• סיוע בהונאה בלמידה (facilitating academic dishonesty)

בעמודים הבאים נפרט אודות כל אחד מהסוגים, תוך מתן דוגמאות מעולם ה”מסורתי” ומהעולם הדיגיטלי. נעמוד על ההבדלים ביניהם ונציע פתרונות אפשריים.

כמו כן, ננסה להבין את הסיבות לתופעת הרמאות בלמידה ולהציע פתרונות אפשריים.

בלאו, א’ (2017). הונאה עושה לנו בית ספר? הרצאה ביום עיון “בין הונאה ליושרה בלמידה ובאקדמיה”. ינואר 2017. רעננה: האו”פ

עשת-אלקלעי, י’ ופרידמן, ע’ (2017). תואר בכל מחיר? מי מרמה את מי באקדמיה? הרצאה ביום עיון “בין הונאה ליושרה בלמידה ובאקדמיה”. ינואר 2017. רעננה: האו”פ.

רמאות (cheating)

על פי הכתוב בפריט 33, רמאות היא “שימוש מכוון בחומרי לימוד, במידע, או בעזרים כלשהם שהשימוש בהם נאסר במפורש, לרבות התייעצות עם אנשים אחרים”. למשל, תלמיד המשתמש בפתק או מתלחש עם תלמידים אחרים. קיימות שיטות רבות להעתיק במבחנים, הן בבית הספר והן באקדמיה, פשוטות ומסובכות. המטרה: חומר לימוד זמין על אף האיסור, שלא יגלו על קיומו. דרכי הביצוע יצירתיות ומגוונות; מפתקים ו”שליפים” פשוטים, ועד נוסחאות וטבלאות המודפסות על תוויות של בקבוקים, מתחבאות במחשבון או אפילו על הנעליים.

עם כניסת הטכנולוגיה, שינו השיטות את פניהן ולכן אפשר להיתקל בתלמידים הבודקים תשובות בטלפון בעת מבחן או מקבלים הוראות באוזניה. במבחנים מקוונים, באמצעות המחשב, ישנן אפשרויות נוספות. יש שימוש בטכנולוגיה גם בניסיונות מניעת התופעה.

לפניכם סרטון על רמאות, במשך הסרטון מופיעות שאלות, עליכם לענות עליהן.

לאחר הצפייה בסרטון כתבו את דעתכם על הנושא בלוח הפאדלט.

פלגיאריזם

על פי הכתוב בפריט 33, פלגיאריזם הנו “שימוש אסור בתכנים של אחרים, והצגתם ללא ציון המקור וכאילו יצר אותם הכותב עצמו”. למשל, סטודנט המצרף ציטוט לעבודתו אולם אינו מביא דבר בשם אומרו, אלא מייחס את הציטוט לעצמו, אם בצורה ישירה ואם ע”י השמטת העובדה שמיהו אחר כתב את זה (השמטת המקור, למשל). זהו בעצם מעשה של גנבה, כיוון שיש כאן אדם שהחליט, במודע או שלא במודע, לקחת קרדיט על עבודתו של אדם אחר. דוגמא נוספת הנה של כותבי עבודות בתשלום, כאשר הסטודנטים מגישים אותן בשמם (על אף שהם לא כתבו דבר). פלגיאריזם נפוץ הן בבית הספר והן באקדמיה.

סיפור מקרה: כאשר לימדתי אנגלית בחט”ב, יכולתי לגלות מיד מיהם התלמידים שהעתיקו מוויקיפדיה ואף לא טרחו לציין את המקור שלהם. הם גם לא הבינו שעשו מעשה בלתי תקין והיה ממש צורך להסביר להם כי חובה עליהם לציין את המקור ובעבודתם נדרשו לכתוב טקסט מקורי. עצוב היה לראות כי התלמידים מוכנים להסתכן במעשה בלתי מוסרי זה כדי להשיג ציון גבוה. התלמידים שקיבלו ממני את ההערכות הגבוהות ביותר על מאמץ והשקעה היו אלו שעשו את עבודתם בעצמם, גם אם היו בה שגיאות.

“מי שלא עושה, לא טועה”.

קראו את הדילמה הבאה וערכו דיון בנושא.

הדילמה: לדווח או לא?

באחד מבתי הספר לרפואה הוחלט לקיים “בחינות כבוד”. מיד לאחר חלוקת דפי הבחינה נוהגים המשגיחים לצאת מהכיתה. הבחינה באנטומיה היא מהקשות והחשובות בבית הספר לרפואה. ערן, אחד התלמידים המצטיינים בכיתתו, הבחין בשעת הבחינה כי חברים רבים מעתיקים. הדבר הטריד אותו כי הוא ראה בכך פגיעה באמון שנתנו המרצים בסטודנטים. במהלך השנה התפתחו נורמות של עבודת צוות בין הסטודנטים והקשרים החברתיים ביניהם אמיצים. הוא אינו רוצה לפגוע בחבריו, אך קשה לו להשלים עם נורמת הרמאות שהתפתחה. לדעתו, רופא חייב להיות אדם ישר ואמין. הוא שוקל אפשרות לדווח על התופעה להנהלה על מנת לגרום להפסקתה.

האם על ערן לדווח על תופעת ההעתקה בבחינה? מדוע?

נקודות נוספות שאפשר להתייחס אליהן:

1. כלפי מי יש לערן מחויבויות במקרה זה ומהן המחויבויות?

2. מי עלול להיפגע?

3. אילו לא היתה זו בחינה חשובה כל-כך, או אילו ערן היה תלמיד חלש או בינוני, האם עמדתכם היתה שונה?

4. מהי רמאות בעינכם?

5. מהי חברות? האם יש לה גבולות? אם כן, מה הם?

6. מהי הצלחה? האם היא ערך עליון? מדוע? הביאו דוגמאות.

7. לו האירוע היה קורה בפקולטה אחרת, כגון: בבית הספר למשפטים, או בבית ספר גבוה להוראה, או בבחינות הבגרות- האם עמדתכם היתה שונה?

8. מה היה קורה אילו כולם העתיקו בבחינות?

9. מה היה קורה אילו כולם דיווחו על העתקות?

פיברוק

על פי הכתוב בפריט 33, זוהי “המצאה מכוונת של מידע ונתונים שאינם קיימים במציאות”.
לדוגמא: מדען או חוקר המנסה להוכיח תיאוריה מסוימת ומוכן ללכת לצורך כך “עד הסוף” ולזייף או להמציא נתונים. תופעה זו מסוכנת במיוחד כאשר מדובר בניסויים בתחום הרפואה, שכן מהי יעילותה של תרופה שנוסתה במחקר מפוקפק? לעתים, הנזק שנגרם כתוצאה מפברוק נתונים או תוצאות מחקר מתגלה שנים לאחר מכן, ולעתים לעולם לא. ישנם קשרים מפוקפקים בתחום האפור של האתיקה בין חוקרים לבין חברות המממנות את המחקרים, ולא תמיד התוצאות המתקבלות הן התוצאות האמיתיות. Follow the money…

זיוף מחקרים והטייתם באנגליה

זיוף מחקר בנושא איידס

תפזורת בנושא פיברוק, מצאו את המילים המופיעות במחסן המילים וסמנו אותן.

סיוע בהונאה

על פי הכתוב בפריט 33, זהו “סיוע מכוון לאחר מעשה של הונאה בלמידה”.

בנוסף לסעיף הרמאות הנזכר מעלה, ישנם מקרים של סיוע. לדוגמא, מקרים בהם מתגלה מעשה הונאה באקדמיה, אולם ישנה “הוראה מלמעלה” להשתיק את המקרה, מתוך רצון לשמור על שמו של המוסד, או על מקורבים. חושפי השחיתות לרוב נענשים או מורחקים, ולא מי שרימה. הדבר נכון למרבה הצער לא רק למוסדות חינוך ואקדמיה אלא גם במקומות עבודה ובמוסדות ציבור. צריך רק לקרוא את מהדורות החדשות בארץ ובעולם כדי להבין את היקף התופעה.

בתמונה משמאל- משפחות במדינת ביהאר,הודו, “מסייעות” לתלמידים במבחני הגמר. מדינת ביהאר היא הענייה והנחשלת ביותר בהודו, התחרות העזה והלחץ לעבור את המבחנים  הינה גבוה. המשפחות דוחפות את התלמידים לעבור את המבחן אך המחיר החברתי גבוה.

סוגי רמאות נוספים:

התחזות

דוגמאות:

• תלמיד ששולח אדם אחר להיבחן במקומו. זוהי התחזות לאדם אחר.
• אתרים המתחזים לאתרים אמיתיים (תופעת ה- phishing), למשל אתר המתחזה לאתר בנק או חברת אשראי ומנסה לפתות משתמשים למסור פרטים סודיים כדי למשוך מהם כספים.
• אתרים המתחזים לכתבי עת יוקרתיים ומפתים חוקרים ומדענים לפרסם אצלם את הטקסטים המדעיים שלהם. אותם חוקרים מגלים אח”כ כי המאמר שלהם לא פורסם, או פורסם באתר שאינו אמיתי, ובנוסף לכך, נסחטים מהם כספים באיומים.

גנבה

ישנם מקרים רבים של גנבת שאלוני בחינות והפצתם לנבחנים לפני הבחינה, בדרכים שונות ומשונות, למשל ע”י העלאתם לרשת בשעות שלפני הבחינה. תופעה זו מתרחשת בארץ ובעולם, ומוסדות החינוך מנסים לנקוט באמצעים כדי למנוע או להקטין אותה. זהו בעצם משחק של “חתול ועכבר” – מי יקדים את מי ויהיה יותר מתוחכם. התופעה פוגעת בטוהר הבחינות ואף גורמת לפסילתן במקרים רבים, דבר שמעורר את זעמם של תלמידים שלא רימו ועכשיו נאלצים להיבחן מחדש.

טוהר הבחינות

מדוע אנשים מרמים בלמידה?

ישנן סיבות אפשריות רבות. להלן כמה מהן:

• תלמידים בעלי מוטיבציה מכוונת חיצונית (ציונים גבוהים כדי להתקבל למקום עבודה יוקרתי; תחרות והשוואה מול אחרים; לחץ חיצוני מצד הורים ועוד).
• תכונות אופי הגורמות לאדם ללמוד בצורה לא יעילה (למשל דחיינות, שלא משאירה זמן לעבוד כמו שצריך ומאלצת אותו למצוא פתרונות בזק).
• אופי לא אמין ומצפוניות נמוכה. אנשים שאין להם בעיה לשקר.
• תפיסה עצמית לא נכונה: אנשים שמרמים אך תופסים עצמם כהגונים ומתרצים תירוצים שונים להתנהגותם (“כולם עושים את זה”, “זה רק פתק קטן”, “המבחן לא הוגן”, “ככה אתקדם בחברה כי קיפחו אותי אז מגיע לי” ועוד).

מה אפשר לעשות?

פתרונות אפשריים לרמאות בשיטות המסורתיות כבר הוצגו בתמונות בעמודים הקודמים. השאלה העומדת לפנינו היא מורכבת יותר: כיצד ניתן לייצר למידה משמעותית שתיתן לאנשים תחושה טובה (למשל, שהלמידה תועיל להם בחיי היומיום שלהם), תעלה את רמת המצפוניות שלהם וכך בעצם תקטין את התופעה במקור? כיצד לכוון את הלומדים להשגת מטרותיהם בצורה הוגנת? ואם תמיד יהיו אלה שירצו לרמות או “לעגל פינות” ו”לקצר תהליכים”, כיצד ניתן לשנות את הפדגוגיה ואת דרכי ההערכה כך שמראש יהיה קשה מאוד לרמות?

פתרונות אפשריים:

שינוי בפדגוגיה

שינוי דרכי הוראה ולמידה: למידה מבוססת פרויקטים (PBL), למידה דיפרנציאלית תוך מתן מענה לשונות הלומדים ולכישוריהם השונים, דגש על למידה ועניין ולא על הישגיות ותחרותיות, מתן הזדמנות לתלמידים להביע את עצמם אך גם לתמוך בחבריהם לכיתה, גיבוש ואמפתיה. עידוד למידה ממניעים פנימיים: עניין והתפתחות, ופחות ממניעים חיצוניים (להתקבל לעבודה יוקרתית). זיהוי תלמידים או סטודנטים במצוקה (הוכרחו ללמוד מקצוע שאינם מעוניינים בו, למשל) ומתן עזרה. סדנאות לזיהוי והתגברות על חרדת בחינות. אסטרטגיות למידה. למידה שיתופית.

שינוי דרכי הערכה (מתן משימות שונות, Jigsaw – חלקים שונים של אותה משימה, כמו פאזל, שילוב מחוון להערכה עצמית, הגשה ע”י טופס גוגל חד פעמי, ועוד…).

חינוך מראש

מגיל קטן, יש לעבוד עם הילדים ועם הוריהם על נושא האמינות: אמון, אמירת אמת, כנות, אינטגריטי, הוגנות ועוד. זה לא דבר פשוט בגלל הבדלים תרבותיים בין המקובל ללא מקובל בחברות שונות. לדוגמא, ישנן חברות שבהן אמירת שקר “לבן” כדי שלא “להלבין את פניו” של אדם (to save face) מקובלת ובנושא האמת יטפלו בנפרד, רק שלא להביך מישהו בפני אחריו. ישנם קודים תרבותיים שונים ומגוונים בחברות אנושיות שונות ולא פשוט להתגבר על פערים שכאלה, במיוחד בחברות רבגוניות, מעורבות ורב-תרבותיות. יש לנסות ולאחד את רעיון ה”אמת” כמה שיותר ע”מ שילדים יבינו כמה חשוב לשמור על הגינות בעולם שלא תמיד רואה אותה.

ביבליוגרפיה

בלאו, א’ (2017). הונאה עושה לנו בית ספר?

הרצאה ביום עיון “בין הונאה ליושרה בלמידה ובאקדמיה”.

ינואר 2017. רעננה: האו”פ.

עשת-אלקלעי, י’ ופרידמן, ע’ (2017). תואר בכל מחיר? מי מרמה את מי באקדמיה?

הרצאה ביום עיון “בין הונאה ליושרה בלמידה ובאקדמיה”.

ינואר 2017. רעננה: האו”פ.