פירוט:

 צד: אבא מוצא: רומני סבא: ישראל ברק סבתא: אריאלה ברק

 צד: אמא מוצא: מרוקאי סבא: מקס אסייג סבתא: נינה אסייג

סבא מצד אבא: ישראל ברק:

נולד ברומניה בעיר קמפולונג בשם ישראל ברוקר.

ע”פ תיאורו על העיר פעם, זו עיר קטנה תיירותית השוכנת בין הרים עם זרמי מים שבאו שם אנשים להתרחץ.

   שכונתו הייתה שכונה של יהודים כל התושבים בשכונה היו מסורתים מאוד סבא שלי היה לומד בחדר מגיל 3 ולמד שם עברית.

הוא היה בשואה מגיל 7 עד גיל 9

לפני השואה הוא היה גר בבית קרקע עם גינה מסביב בחצר היו תרנגולות את המים הם היו שואבים מתוך הבאר.

 לפני המלחמה היחס אל היהודים היה סביר אבל שהתחילה המלחמה וכבשו את האיזור שלו אז התושבים הפכו להיות אנטישמים.

הוא חגג בר מצווה בצנעה ובהסתרה בגלל שלאחר המלחמה היה אסור להם להתבלט.

סבא שלי הוא בן יחיד.

 אבא שלו היה סוחר ומוכר סחורות וגם בבית היה לו מפעל קטן של סודה וגלידה.

.כשהגיע לארץ עברת את שם משפחתו לברק.

 סבא שלי עלה לארץ בשנת 1951 בחודש אפריל באונייה טרנסילבניה.

סבא שלי ומשפחתו רצו לעלות לארץ אחרי המלחמה אבל השלטונות לא נתנו להם הרשאה ולקח להם כמה שנים עד שהם קיבלו את ההרשאה.

סבא שלי היה לוחם בחטיבת גבעתי הוא לחם במלחמת סיני, במלחמת ששת הימים, במלחמת יום כיפור, במלחמת ההתשה ובמלחמת לבנון הראשונה.

סבא שלי הכיר את סבתא שלי ע”י מכרים משותפים ששידכו ביניהם.

הם גרו בחולון.

סבא וסבתא שלי התחתנו בשנת 1964

הם הולידו את הילדה הבכורה הנית, כעבור 3 שנים הולידו את ילדתם השנייה מירב וכעבור 5 שנים הולידו את אבא שלי יניב.

סבא שלי עבד בחברת עמידר.

סבתא מצד אבא: אריאלה ברק:

נולדה ברומניה בכפר מיילן בשם אריאלה ברנדר.

פירוש שם המשפחה ברנדר הוא אש.

הכפר היה מאוד מצומצם מול ביתה היה שוק גדול רוב הכפר היה כביש ראשי וכמה סמטאות ,מאוחרי הבית של סבתא שלי הייתה כנסייה של הנוצרים על המקום הגבוה של הכפר ובמקום הנמוך היה בית כנסת ונהר ושם הם היו עושים כביסה.

היא גדלה במשפחה מסורתית אבל לא כל כך דתית.

לסבתא שלי היה אח מהנישואים הקודמים של אבא שלה אבל היא לא הייתה איתו כל כך בקשר כי הוא לא היה בבית והייתה לה אחות בשם בינה מהנישואים הקודמים של אמא שלה אחותה נפטרה לפני 7 שנים בשנת 2011 בערך.

אמא שלה הייתה מתרימה אם אמא שלה בכל חג יהודי.

במקום שבו היא גדלה לא היה הרבה אנטישמיות חוץ ממורה אחד מבית הספר שבו היא למדה.

סבתא שלי עלתה לארץ בגיל 12 בשנת 1958 בחודש נובמבר אחרי הרבה זמן שהם חיכו להרשאה הם נסעו ברכבת לעיר הבירה של הונגריה ומשם נסעו לאוסטריה מאוסטריה הם נסעו באוטובוס לנאפולי ומשם שטו לארץ באונייה ארצה.

היא הכירה את סבא שלי דרך מכרים משותפים ששידכו בינהם.

היא עבדה בתור פקידה בחברת טלפונים.

הם גרו בחולון.

סבא וסבתא שלי התחתנו בשנת 1964.

הם הולידו את הילדה הבכורה הנית, כעבור 3 שני הולידו את ילדתם השנייה מירב וכעבור 5 שני הולידו את אבא שלי יניב

סבא מצד אמא: מקס אסייג

נולד במרוקו בעיר מרקש

העיר הייתה גדולה אבל לא מאוד הוא גדל בשכונה מעורבת גם של יהודים וגם של ערבים

סבא שלי גדל במשפחה דתית מאוד כמעט חרדית

היה לו 6 אחים ו2 אחיות

להוריו קראו חנה”חנינה” ויוסף אסייג

וסבו מהצד של אמא שלו היה רבי חיים פינטו

אבא שלו היה מנהל בנק במרוקו ואימו לא עבדה

במקום שבו הוא גדל לא הייתה אנטישמיות בכלל הערבים והיהודים חיו ביחד.

הוא למד בבית ספר שהיה בקזבלנקה.

הם דיברו צרפתית וערבית ובבית הספר למדו צרפתית ספרותית.

בבר מצווה שלו הוא רק עלה לתורה כי אז הם לא חגגו מחוץ לבית הכנסת.

ההורים שלו מתו לפני העלייה

סבא שלי עלה לארץ כשהיה בן 15 בשנת 1956 עלה באוניית אורליה לארץ הבריחו אותם לארץ בגלל שבאותו זמן הצרפתים שלטו במרוקו והם היו במלחמה עם המרוקאים אז הם לא יכלו לצאת בלי שיבריחו אותם.

כשעלה לארץ הגיע לקיבוץ דורות.

סבא פגש את סבתא ברחוב עם גיסו אז הוא הלך לבית שלה ונתן לה 10 קילו סוכר

הוא היה בצנחנים הוא לחם במלחמת יום הכיפורים ,מלחמת ששת הימים ,מלחמת סיני ובעוד הוא חתם קבע לכמה שנים

הם הולידו 6 ילדים 4 בנות ו2 בנים

לאמא שלי קראו חנית בגלל שתי דברים גם בגלל שסבתא שלי הכירה ילדה בשם הזה ואהבה את השם הזה וגם בגלל שזה דומה לחנה אמא של

סבא

הם הולידו 4 בנות ו2 בנים

לאחר החתונה הם עברו לדימונה בגלל עבודה שקיבל בכור

הוא קיבל פנסיה מוקדמת ובעקבות זה הם עברו לגור באשקלון

סבתא מצד אמא: נינה אסייג

נולדה במרוקו בעיירה טנג’יר בשם נינה זגורי

נולדה ליצחק זגורי וסול זגורי

לא היה שם אנטישמיות בכלל

היה לה 12 אחים כולל אותה

עלתה לארץ כשהייתה בת 3 בשנת 1956 באוניה

כשהגיעה לארץ הגיעה מעברה ג’ איפה שהיום בת הדר

אבא שלה עבד כצבאי ואמא שלה עבדה בקטיף כותנה לאחר העלייה לארץ

כשהיא חזרה מהעבודה סבא שלי הסתובב עם גיסו ורצה להיות איתה אז הוא קנה 10 קילו סוכר ובה לבית שלה.

וככה הם הכירו.

הם גרו בדימונה לאחר החתונה

הם הולידו 6 ילדים 4 בנות ו2 בנים

לאמא שלי קראו חנית בגלל שתי דברים גם בגלל שסבתא שלי הכירה ילדה בשם הזה ואהבה את השם הזה וגם בגלל שזה דומה לחנה אמא של סבא

אחרי שסבא שלי נכנס לפנסיה מוקדמת אז הם עברו לאשקלון