מקץ 20 שנה מאת: נוי סבג

בלילה חשוך אחת בעיירה בנויורק לא היו הרבה אנשים ברחובות,

רק השוטר המקופי היה שם עובר מדלת לדלת עם אלתו.

לא היו הרבה אורות דלוקים,

אולי רק אורות של חנות הפתוחה כל הלילה.

רק חנות אחת הייתה פתוחה ויכלו לראות את אורה!.

זאת הייתה חנות הסיגרים.

בזמן השוטר פוסע בין הבתים אחל לאט את הליכתו,

השוטר ראה גבר העומד על-יד חנות מתכת חשוכה.

אותו הגבר שעמד על-יד החנות החשוכה

שאל את השוטר האם הכל בסדר?,

השוטר ענה שאכן הכל בסדר!.

אותו הגבר שעבד ליד החנות החשוכה אמר:

“זוהי פגישה שנקבעה בזה 20 שנה”.

האדון סיפר מדוע הוא נמצא כאן לאחר 20 שנה,

ומחכה לאותו אדם איתו קבעה להיפגש.

מספר הגבר:

“לפני הרבה זמן הייתה פה מסעדה שקראו לה-

“מסעדת ג’ו בריידי הגדול”,

השוטר אמר: אכן, הייתה מסעדה כזו לפני כ-5 שנים נסגרה!”.

הגבר המסתורי הוציא גפרורים והצית את הסיגר שביד,

לאחר שנדלקה הסיגריה היה ניתן לראות את פניו של הגבר המסתורי,

פניו היו חיוורות, 

לסתו הייתה מרובעת,

עיניו היו זעירות

ונראתה צלקת לבנה ליד הגבה הימנית שלו.

היה ניתן לראות גם את בסודרו היה נעוץ יהלום גדול.

המשיך ואמר הגבר המסתורי: 

“לפני 20 שנה אני וחברי הטוב ביותר סעדנו כאן!

ג’ימי וולס שמו,

גדלנו כאן בנויורק אני הייתי בן 18,

אך ג’ימי היה כבר כבן 20 גדול ממני בשנתיים!.

אני עמדתי לצאת מערבה לראות עולם,

לאומת זאת ג’ימי לא רצה לעזוב את המקום הבטוח והמוכר,

הוא חשב שזה המקום היחיד עלי האדמות.

אני יצאתי לבדי כי איני הצלחתי לשכנע את ג’ימי שיבוא איתי,

בתחילה התכתבנו במכתבים אך אט אט הפסקנו

לאחר שנה שנתיים איבדנו איש את עקבות רעהו.

הבטחנו אחד לשני לפני יציאתי למערב כעבור 20 שנה ניפגש כאן,

בדיוק בשעה שקבענו השעה הייתה 22:00,

לאחר שסיים האדון לספר את סיפורו הלך השוטר והמשיך לבדוק את הדלתות.

אותו אדון חיכה עד לשעה 22:00!,

הוציא האדון שעון נאה שהיה מכסהו משובץ יהלומים זהירים.

הסתכל בשעה ואמר בעוד כמה דקות 22:00 אם לא יגיעה עד אז חברי ייתן לו חצי שעה,

אם לאחר חצי שעה חברי הטוב אינו יבוא הלך.

חלפו להן 20 דקות ואז לפתע הופיע אדם גבוה, בעל מעיל ארוך שצווארונו מורם עד לאוזניו.

שאל האיש האת האדון האם אתה הוא בוב?

קרא ואמר האדון האם אתה הוא ג’ימי וולס?

דיברו השתיים במשך דקות ספורות , האיש אמר לאדון יש פה מזנון לא רחוק האם אתה רוצה לבוא?

ישב השתיים והמשיכו לדבר לאחר מספר דקות אמר האדון אתה אינו חברי ג’ימי וולס!,

אף אחד בכל ימי חייו לא יוכל לשנות את אפו מחוטם רומאי לאף חרום!

צדק בוב בדבריו!, זהו אינו היה חברו הטוב אלה שוטר!

אמר לבוב השטר אתה נתון בזה עשר דקות במעצר בוב ‘החמקמק’!.

השוטר אמר לבוב יש בידי מכתב שניתן לי להעביר לך!

המכתב שהשוטר נתן לבוב היה מכתב קצר שנכתב מהר ובכמה משפטים,

זהו היה התוכן של המכתב:

“בוב,

הגעתי בזמן למקום המיועד. כשהדלקת את הגפרור להצית את הסיגר, ראיתי

שפניך הם פני האיש המבוקש בשיקאגו. משום מה, לא יכולתי לעשות זאת במו

ידי, לכן הלכתי ושלחתי שוטר חדש לבצע את המלאכה.

ג’ימי.”