כיפה אדומה

בקצה יער גדול, בבית קטן, חיה
ילדה עם אמא שלה.
עמוק ביער, אחרי דשאים וגבעות
חיה סבתא של הילדה.
מדי שנה סבתא סרגה ברדס
אדום רך, שאותו הילדה אהבה
מאוד לחבוש, ולכן כולם קראו לה
כיפה אדומה.

מדי שבוע סבתא
ביקרה אצל כיפה
אדומה ואמה. הן סעדו
יחד ואחר כך סבתא
מיהרה הביתה. היא
תמיד אמרה לפני
צאתה “אני צריכה
להיזהר כדי לא לפגוש
את הזאב הרע בדרך.”