חרם

ביום ראשון אחר הצהריים חזרתי הביתה שתית מים, ואני שומעת התראות מהפלאפון

!אני פותחת את הטלפון שלי ורואה יותר מ-50 הודעות מכיתתי שלא נקראו

.קראתי את ההודעות שנכתבו שם

.ההודעות היו קשות מאוד והופתעתי מאוד מההודעות שנכתבו עלי

לא הצלחתי להוציא מילים מהפה, הייתי המומה עולמי חרב עליי הרגשתי צער עמוק, ולא הבנתי מה גרם לכולם לכתוב עליי דברים קשיים, אמא בדיוק חזרה הביתה מהעבודה וראתה אותי מתוסכלת ובוכה ושאלה אותי מה קרה, סיפרתי לה שכיתתי מתכתבת בווצאפ בהודעות קשות עליי

ואימא התקשרה למורה נחמה וסיפרה לה שהתלמידים כותבים הודעות קשות עלי בוואצאפ

.המורה הבטיחה מיד לטפל בנושא

למחרת נכנסתי לכתה ד-3 וכלום התנצלו בפני,כתבו לי מכתבי סליחה, חבקו אותי והביאו לי מתנות

.”המורה נעמדה ואמרה:”גדול המלבין שניים לחברו ממשקה חלב

.והוסיפה אני מאוד גאה בכם שהסתדרת

.בהפסקה שיחקנו והשתוללנו ונראה לי שאפשר לומר סוף טוב כל טוב

סוף