ספר המיומנויות בגמרא – כיתה ח4 ישיבת אמי”ת כפר גנים מקורות סנהדרין

מבוא

  מיומניות זה אומר כמה הידע שלך בגמרא כמה אתה יודע למצוא מימרות בריתות שוט או משנה זה כמה אתה יודע למצוא את עצמך בדף רכישת מיומנות היא תהליך של למידה המשתמר בזיכרון. המיומנויות השונות נרכשות לאורך התפתחותו של האדם באופן הדרגתי, מהמיומנויות הפשוטות ועד למורכבות יותר. בדומה לכל תהליך למידה אחר, רכישת מיומנות מושפעת מגורמים כמו יכולות האדם, ההתנסות הקודמת שלו, הרצון ללמידה, תרגול ועוד. אדם אשר רכש מיומנות גבוהה במיוחד בתחום מסוים נקרא אומן בתחום זה. הגמרא אחרי כמה שנים אתה “קונה” את המיומניות זה כלי חזק מאוד שבו אתה משתמש להבין את הגמרא למצוא תנאים אוו אמוראים לדעת עליו מה פסק ולמה הישיבה של כול אחד מהתנאיים המרכזיים איזה דור הוא חיי מי היה רבו מי היה תלמידו ומי היה חברו על מי חלק למה חלק ואיך חלק

לסיכום: מיומניות זה כמה אתה מתצא בדף ולא מתבלבל בין מקור למקור 

אנשי הסנהדרין 

סנהדרין  הוא בית דין של שבעים ואחד  דיינים שהיווה ערכאה עליונה לפסיקת הלכה בעם היהודי.

הסנהדרין פעלה בעם ישראל עד סוף הדור החמישי באמוראים ובכללי פעולתה עוסקת מסכת סנהדרין

יש השואלים למה דווקא שבעים ואחד למה לא מספר אחר??? והתשובה היא שעם היה מספר זוגי אז יכול להיות שוויון ואז לא תהיה הכרעה. שמה המקורי של הסנהדרין הוא מועצת החכמים ומי היה יושב בסנהדרין?? “אמר רבי יוחנן: הדיינים שהם בסנהדרין צריכים להיות בעלי חכמה, בעלי מראה, בעלי קומה, בעלי זקנה, בעלי כשפים ויודעים שבעים לשון,

הכוהנים והלווים שימשו בהיסטוריה גם כדיינים בסנהדרין, ולהלכה נפסק שמצווה -אך לא חובה- למנות אותם בכל הרכב של הסנהדרין.‏

יש שטענו כי רצוי למנות כהן כנשיא הסנהדרין, שיכהן כסמכות הרוחנית העליונה אליה פונים בשאלות קשות.‏

הקשר בין כוהנים ולויים לבין הסנהדרין מופיע לראשונה בספר דברים: “כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה’ אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט.”

מקומות הסנהדרין

מקומו של בית דין הגדול היה בתחילה בלשכת הגזית אשר בבית המקדש; מלבדה, ישבו שתי סנהדריות קטנות (23 חכמים כל אחת) בפתח העזרה ובפתח הר הבית(בקרוב נשוב אלייך) 40 שנה לפני חורבן בית המקדש השני גלתה הסנהדרין ממקומה, ומאותו זמן ואילך בטלה סמכותה להוציא עבריינים להורג, מפני שרשאים בתי-הדין לפסוק גזר-דין מוות רק כשבית-הדין הגדול יושב במקומו בלשכת הגזית. גלתה סנהדרין מלשכת הגזית לחנות ומחנות לירושלים, ומירושלים ליבנה, ומיבנה לאושא, ומאושא ליבנה, ומיבנה לאושא, (ומאושא לשפרעם, ומשפרעם לבית-שערים,ומבית-שערים) לציפורי, ומציפורי לטבריה. בס”כ יש 10 גלויות ו6 מרכזים לשכת הגזית-לירושלים-ליבנה-לאושא-ציפורי-לטבריה 

את המיומנןת הזאת אפשר לרכוש בהרבה תרגול וקיראה וזה עוזר לנו להבין איפה חיו ואיפה נשפטו כול העברינים ומי שלא עשה כראוי.  

סנהדרין הקטנה 

במשנה נאמר: “סנהדרין נוהגת בארץ ובחו”ל”, והגמרא מביאה על כך ברייתא האומרת שמקור הדין המפסוק: “והיו אלה לכם לחוקת משפט, לדורותיכם בכל מושבותיכם” – בארץ ישראל ובחו”ל. אם כן למה נאמר “בכל שעריך” – בשעריך אתה מושיב בי”ד בכל פלך ובכל עיר, ובחו”ל אתה מושיב בכל פלך אבל לא בכל עיר. (באשר לגירסה בברייתא “בכל מושבותיכם” – עיין במסורת הש”ס, בגבורת ארי בערוך לנר שכך יש לגרוס, וכן הוא בירושלמי ובסיפרי). 

סנהדרין הגדולה

“מובא ברמבם הלכות סנהדרין פרק יד  הלכה יג :”מאז שהסנהדרין עזבה את מקומה היא היא כבר לא כמה דיני נפשות

עוד מקור מובא בגמרא במסכת עבודה זרה דף ח עמוד ב למטה  

סיכום

בסנהדרין יש שבעים אחד דיינים יש גם סנהדרין יותר קטנה ויש בה עשרים ושחושה דיינים הסנהדרין הוגלתה כמה פעמים במספר עשר אבל יש   מקומות מרכזיים במספר שישה קשה מאוד למצוא סוגיה שמשנה איפה הסנהדרין