מעשה בהר שהיה לו קר מאת תהילה הררי ומירי לביא

,פעם,

ביום של חורף

רוח נשבה

והביאה עמה עננים,

אפורים,

אפורים, כבדים,

ועמוסים בטיפות של גשם.

שמח העץ,

שמחו העלים,

רקדו החיפושית, החילזון

והפרחים.

“גשם!” שהם קראו

“הגשם הגיע!”

ולכל טיפה שירדה,

כל החבורה הריעה.

רק ההר,

שעמד בכיכר,

יילל גדול בקול

ואמר:

“קר לי, קר”

ירד לו ענן שמנמן משמים

וכיסה את ההר,

מראש

ועד

הרגליים.

וההר

שמח כל כך

חור

וחום ואור על הכל זרח.