פדופיליה בקרב ילדים

פדופיליה בקרב ילדים

שולמית כהן

ספר המיועד להורים שילדם בגיל ההתבגרות ומטה

התופעה אותה אני חוקרת הינה תופעת הפדופיליה.

התופעה רלוונטית להורים שילדם מתחת לגיל 13 ולילדים בגיל ההתבגרות.

הסיבה לתופעה היא –

לפי ה- DSM פדופיליה היא משיכה מינית לילדים שטרם הגיעו לגיל הבשלות המינית, הבאה לידי ביטוי במחשבות, פנטזיות, דחפים, עוררות או התנהגות פוגענית-מינית חוזרת ועקבית. פדופיל הוא אדם שמפנטז על, מגורה מינית על ידי, או חווה דחפים מיניים כלפי ילדים שטרם הגיעו לגיל הבשלות המינית )בדרך כלל ילדים הצעירים מגיל 13) למשך תקופה העולה על 6 חודשים. הפדופיל חש מצוקה בעקבות דחפים אלה, חווה קשיים בין אישיים בעקבותיהם או פועל לפיהם. על פי רוב, הפדופיל הוא לפחות בן 16 ולפחות 5 שנים מבוגר מהילד הנפגע.

סכנות:

פדופילים מפתחים טכניקות מורכבות ומסובכות כדי לרכוש גישה לילדים. בדרך כלל פדופילים משיגים גישה לילדים על ידי אמצעים של פיתוי, מניפולציה, שכנוע, חברות והתנהגות שנועדה לרכוש את אמונו של הילד וההורה. במקרים רבים )למעט מקרים שבהם פדופיליה מעורבות בסדיזם( הפדופיל יכול לגלות גישה נחמדה ומתחשבת כלפי הילד וצרכיו על מנת לזכות באהבה שלו, בעניין שלו ובנאמנות שלו, וכן על מנת למנוע מהילד לדווח על הפגיעה המינית.

התופעה מתקיימת גם בעולם הלא דיגיטאלי:

פדופילים על פי רוב נוטים להיות מועסקים במקומות עבודה שבהם הם יפגשו ילדים, ו/או למקם את עצמם בעמדה שבה תהיה להם הזדמנות להיות באינטראקציה עם ילדים באופן לא מפוקח. למשל, במסגרת שמרטפות, התנדבות, תחביב שנוגע לילדים, אימון ספורט ועוד. פדופילים גם יכולים להשיג גישה לילדים על ידי רכישת האמון של אם הילד, ואף להתחתן עם אישה עם ילד שמושך אותם או חמור מכך, להחליף ילדים עם פדופילים אחרים. מרבית הפדופילים מתכננים את הפגיעה בילד, ולא פועלים באופן אימפולסיבי )%70 עד %85 מהפגיעות של פדופילים בילדים מתוכננות מראש(. מרביתם מתכננים את ביצוע המעשים או לכל הפחות דואגים להימצא בסיטואציות בהן התקיפה המינית של הילד הינה אפשרית.

הטיפול בבעיה בעולם הלא דיגיטאלית:

להסביר לילד שהגוף שלו הוא רק שלו ולאף אחד אין זכות לנגוע בגופו ללא רשותו כמו כן לספר לו על ההבחנה בין התבוננות של רופא על גופו ובין אדם זר, להסביר לילד כי עליו להתרחק מאנשים זרים ולא להתפתות להצעות של אנשים שאנו לא מכירים.

כדי לטפל בבעיה אם ילד נפגע מפדופיליה ניתן לפנות לגורמים מקצועיים כמו-רופאים, פסיכולוגים, יועצים, פסיכיאטרים לטיפול קליני בבעיה כדי להוריד חרדות. הרבה פעמים הורים מרגישים רגשות כמו חרדה אשמה , כעס על עצמם כאשר לא יכלו להגן על ילדם לכן יש גם לזה טיפולים אצל אנשי מקצוע ורצוי לתת על זה את הדעת.

הטיפול בבעיה בעולם דיגיטאלית:

הטיפול הוא עלי ידי חסימת ערוצים ותכני מדיה פתוחים כמו כן להזהיר את הילדים לא לפתוח אתרים שהם לא מכירים וברשתות המדיה להזהיר על הסכנות העומדות בפניהם בכל רגע נתון ומעמידות אותם בפני חשיפה לאנשים לא מוכרים ואף יכולים להוות להם סכנה גופנית ונפשית.

ההבדלים בין העולם הלא דיגיטאלי ובין העולם הדיגיטאלי

בעולם הלא דיגיטאלי ילדים חשופים פנים מול פנים מול הבעיה של פדופיליה כמו כן יכולים לתאר ואתר את מיקום ההטרדה או ההצקה ולהביא ללכידתו של המטריד. לעומת התנהלות האדם עם הקטין ברשת יכולה להביא למצב הרבה יותר קשה עם הטרדה ולקבוע עם הקטין ולשדל אותו מינית על פי תמונות ותכנים וירטואליים.  מבלי להזדהות ולהסוות את פרטי האישיים ולהתחזות לאדם אחר. דרך איתורו והגישה אל המטריד (הפדופיל) היא קשה יותר. ולפעמים אף בלתי ניתנת  לזיהוי.

האם התופעות פליליות

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד אושררה ונכנסה לתוקף בישראל בשנת 1991. האמנה כוללת 54 סעיפים להגנת הילד מפני ניצול מיני ותקיפה מינית לצורותיה. דבר שיוביל וינקוט אמצעים מתאימים ומניעה מהילד לעשות בכפייה בעיסוק או בפעילות מינית בלתי חוקית כלשהי. שימוש בילדים לניצול של זנות או עיסוק מיני בלתי חוקי אחר. או שימוש בילדים להצגת פורנוגרפיות או בחומר פורנוגרפי. בפועל נושא הפדופיליה הוא ערך חשוב מתוך הנגזר של העבירות האסורות ולכן יש לנקוט אמצעי הגנה למען הקטין.

ניתן לזהות את התופעה בהתנהגויות חריגות בעוצמות לא מותאמות לגיל הילד:

התנהגויות כמו-

קושי להירדם בלילה.

פחד לצאת החוצה.

רגרסיה להתנהגויות שהם כבר התנערו מהן.

התנהגויות מיניות שלא מותאמות לגיל.

מה אפשר לעשות כדי למנוע או להפחית את התופעה?

עם התפתחות הטכנולוגיה, חלה החמרה במעשי פשיעה, אלימות ובריונות במרחב האינטרנטי. המרחב המקוון הפך כר פורה לתופעות אלימות ופשיעה נגד קטינים כגון:

פדופיליה, סחיטה, נידוי, חרם, בריונות ועוד. למעשי פשיעה אלו השלכות חמורות, בפרט כאשר מדובר בקטינים. בינואר 2016 התגבשה החלטת בממשלה בדבר הקמת מערך לאומי למניעת אלימות ופשיעה נגד קטינים ברשת. לכן יורכב מאנשי מקצוע מגופים שונים : משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים ומשרדי ממשלה נוספים אשר יפעלו בשיתוף פעולה ליצירת סביבה בטוחה לקטינים ולמאבק בפשיעה נגד קטינים במרחב המקוון.

כיום ישנו מוקד במשטרת ישראל המפעיל יחידה לדיווח הציבור , למידע ולסיוע. כמו כן, היחידה יוזמת ומובילה פעילות למיגור הפשיעה המקוונת, וכן לחשיפת פשעים נגד קטינים במרחב המקוון תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים.

מקורות ביבליוגרפיים

תופעת הפדופיליה וחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין על החיבור המתבקש בי פסיכולוגיה פסיכיאטריה לבי פיתוח נורמות משפטיות ראויות להתמודדות עם התופעה מאת לימור עציוני. , טליה קלצקי

https://clb.ac.il/wp-content/uploads/2017/10/8-5.pdf

משפט מפתח, כתב העת של פרקליט המדינה , ספטמבר 4102, גליון 02

https://www.justice.gov.il/Units/StateAttorney/Publications/Newsletter/NewsLetterDec2014/files/assets/basic-html/page-1.html.

triest-sarig.co.il

עוזי כרמי תהליכים לא מודעים הפועלים בבדיקה פסיכודיאנוסטית של פדופילים,  במכון טריאסט-שריג