מעורבות הורית ברשת

אמצעי המדיה, הפכו בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מחיינו. השימוש ברשת האינטרנט, המתאפשרת דרך המחשב, הטאבלט והנייד, הקנתה לראשונה צורת תקשורת חדשה וזמינה בין אנשים. לצד היתרון הגדול שבכך, ישנם אתגרים חדשים

עבור ההורים, אשר לא היו בעבר.

שימוש יתר ברשת וחשיפה לסכנות דרך מפגשים וירטואליים כגון פדופילים ובריונות, עלולות להביא להסתגרות חברתית של הילד, לפגיעה בהשתתפות בפעילויות

משפחתיות ולהתדרדרות בבית הספר. התסמינים לפגיעה בתפקוד הילד עשויים לבוא לידי ביטוי בתחושות בדידות, הימנעות מסיטואציות חברתיות במציאות וכן בדיכאון, אימפולסיביות, לחץ והפרעות בשינה. (סלע, ירון). 

המידע המוצג בספר זה, רלוונטי להורים ומעודד את מעורבותם בחיי ילדיהם ובהתנהגותם ברשת. יחד עם זאת, יש לעודד גם את הילדים לערב את הוריהם ולשתפם בתכנים אליהם הם נחשפים ברשתות החברתיות ובאינטרנט ככלל.

על מנת לעורר מחשבה ומודעות לגבי מעורבותכם בחיי ילדיכם ברשת, מצורף שאלון עצמי, בו תוכלו לשאול את עצמכם שאלות לגבי התנהלותכם כהורים.

השאלות, מאירות מספר נקודות רלוונטיות לגבי הקשר בין הורים לילדים ולהתנהלותם ברשת. אין תוצאה חד משמעית למענה על השאלות והן מיועדות להעלאת מודעות וחשיבה אישית לפיה תחליטו האם אתם מרוצים ממידת מעורבותכם או מעוניינים בשינוי.

שאלון עצמי להורים – מעורבות הורית ברשת

ישנם עבריינים וגופים המשקיעים משאבים ומרץ רב בניסיון לפגוע בילדים באמצעות רשת האינטרנט. פגיעה יכולה להיות על רקע מיני, פלילי או לאומני:

מיני – עברייני מין פעילים ברשת במטרה ליצור קשר עם ילדים, על מנת לפתות אותם לכדי מפגש לצורך ניצול מיני.

פלילי –באינטרנט פעילות קבוצות של עברייני רשת הפורצים למחשבי חברות וגופים ממשלתיים וגורמים להשחתה ודליפות מידע. עבריינים אלה יכולים לנסות לגייס את ילדיכם לביצוע משימות “נועזות”. המשטרה שלא כבעבר, החלה להתייחס בקשיחות לעבריינים מסוג זה (בישראל נחקק חוק המתייחס לעברייני מחשב בחומרה רבה והוקמה יחידה מיוחדת לנושא).

לאומני – קבוצות או אנשים הרואים בילדים אמצעים להשגת מטרות לאומניות.

(האן, גלעד).

הפגיעה בילדים היא חמורה ויכולה להתבטא בצורה נפשית ו/או פיזית. 

הפגיעה הנפשית נוצרת באמצעות קשר או חשיפה לחומרים באינטרנט היוצרים תחושה של השפלה, ביזוי, חרם ועוד. כמו כן, יש לזכור כי באינטרנט ישנם גם תכנים פורנוגרפיים, אנטישמיים, חתרניים, מידע על כתות מסוכנות וכו’ היכולים לגרום לנזק רק מעצם החשיפה אליהם.

נזק נפשי נוסף יכול להיגרם כתוצאה מהתמכרות לגלישה באינטרנט, שיש להתייחס אליה כאל התמכרות לכל דבר, ולהיעזר בגורמים חינוכיים מתאימים בבית הספר לטיפול בבעיה.  

צפו בסרטון – שמירה על הילדים ברשת, מתוך: אתר “איגוד האינטרנט הישראלי”. שומרים על הילדים גם ברשת

הפגיעה הפיזית הינה פגיעה על ידי פגישה פנים אל פנים בין העבריינים לילדים שהקשר הראשוני ביניהם נוצר באינטרנט. הפיתוי למפגש נעשה באמצעות הפגנת תשומת לב, פנייה אל הרגש, טוב לב ואף הצעת מתנות. גופים ויחידים משקיעים משאבים רבים של זמן וכסף לרכישת אמון, הם מקשיבים ומזדהים עם הבעיות של הילדים, מעודכנים במוזיקה שילדים שומעים, בקיאים בתחביבים ובאופן הדרגתי מנמיכים עכבות ורוכשים את אמון הילדים עד להצעה ליצירת קשר פיזי.

עברייני מין עלולים לפנות לילדים ישירות באמצעות שיח מיני. ילדים הם בעלי סקרנות לתחום המין ולרב מעוניינים בחומרים הקשורים במין. הם עלולים מסיבות שונות לשאוף ליצור מערכות יחסים מחוץ לגבולות המשפחה מתוך סקרנות וללא בקרה. הילדים מצד שני, לא תמיד מבינים את ההקשר המלא של הפנייה אליהם.(האן, גלעד).

כמובן, שתופעות מסוכנות מעין אלו, נפוצות גם בעולם האמיתי ולא רק באמצעי המידע ובעולם הדיגיטלי, ומטופלות על ידי צוותי החינוך, ההורים וגורמי אכיפת החוק. בניגוד לכך, ברשת, מקרים אלו לעיתים רבות נעלמים מעיני המבוגרים ופעמים רבות גם הילדים אינם מודעים או מזהים את הסכנה.

על מנת לזהות כי ילדך נמצא בסכנה ישנם מספר סימנים:

– ילדכם מבלה זמן רב בגלישה – במיוחד בשעות הלילה .

– מצאתם חומר פורנוגרפי במחשב של ילדכם.

– ילדכם מקבל שיחות טלפון ארוכות ממבוגר או מבצע שיחות מחוץ לאזור החיוג למספר שאינכם מזהים.

– ילדכם מקבל בדואר חבילה או מתנה ממשהו שאינכם מכירים.

– ילדכם מכבה את המסך או משנה את מה שמוצג עליו כאשר אתם נכנסים לחדרו.

– ילדכם מתבודד מהמשפחה.

– ילדכם משתמשים בחשבון אינטרנט השייך למישהו אחר.

(האן, גלעד).

עבור חלק מההורים, האינטרנט מהווה זירה עלומה ומסתורית, המעוררת חששות כאליו מדובר במדינה זרה ולא מוכרת. כמו כן, חלק מההורים נהנים מהשקט היחסי שהרשת נותנת בבית – עיסוק לילדים, כל אחד בחדרו, מעט ויכוחים בין אחים ומעט דרישה לזמן איכות. אחרים מציינים שהילדים “יודעים הכל, כי הם נולדו לתוך זה” ושוגים כשהם מבלבלים ידע טכני עם יכולת מנטלית.
חשוב לזכור שלמרות השינויים הטכנולוגיים והחשיפה הרבה של ילדינו למחשב, מוחו של הילד נותר ללא שינוי ויכולותיו לקבל החלטות, להעריך סיכונים ולקחת אחריות נותרו בעינן – מוגבלות מאלו של מבוגרים בעלי חכמת חיים.
תהא הסיבה אשר תהא להדרת ידי ההורים מהמקלדת, הכוונה והדרכה יכולות לפתור את הבעיה. תפקידנו לתת לילדינו את מה שהם צריכים – הורים מעורבים וגבולות יציבים שיבטיחו את ביטחונם הנפשי והגופני. מבחינת הילדים, ברגע של כנות, הם יודעים לומר שהם מבינים ואף רואים את המעורבות הורית ברשת כלגיטימית. עבורם, מדובר בחובה הורית. לא תמיד הם אוהבים את זה, הרבה פעמים הם מתרעמים כנגד זה, אך בסופו של דבר, מבינים ומעריכים. (גרשפלד ליטוין, אביטל).

• שוחחו והסבירו לילדכם על הסכנות הפוטנציאליות ברשת.
• בלו זמן עם ילדכם בגלישה ברשת. בקשו מהם ללמד אתכם על האתרים החביבים עליהם ברשת.
• מקמו את המחשב בחדר מרכזי בבית ולא בחדר השינה של הילדים. קשה לפתות ילדים כאשר מסך המחשב חשוף לשאר חברי המשפחה.
• השתמשו בתוכנות מיוחדות לפיקוח על הגלישה. תוכנות אלו מסננות אתרים ומסרים מסוכנים וחוסמות את הגישה אליהם.
• עקבו במיוחד אחרי השיחות בחדרי השיחות (צ’טים). חדרי שיחות יכולים להיות מקום נפלא להחלפת דעות ויצירת קשרים, אך הם גם המקום בו משחרים עבריינים לטרף.
• עקבו אחר חשבון האינטרנט והדואר האלקטרוני של ילדכם. שימו לב גם לדברי הדואר המגיעים אליהם.
• בררו איזה תוכנות הגנה מופעלות במקומות אחרים בהם גולש ילדכם. ספריית בית הספר, הספרייה הציבורית, בתי חברים, במחשבים מחוץ לבית בהם יכול להיווצר קשר בין ילדכם לבין עבריינים.
• גם אם ילדכם השתתף בפעילות בעלת הקשר עברייני ברשת, אל תטילו את האחריות עליו –  הוא אינו אשם. ילדכם הוא קורבן לעברייני רשת.

1. לעולם לא להיות מעורבים בפגישת פנים אל פנים עם מישהו אותו פגשו באינטרנט, ללא אישור שלכם.
2. לא לספק באינטרנט מידע מזהה כגון: שם, משפחה, כתובת, טלפון וכו’.
3. לא להעביר תמונות באינטרנט למישהו שאינו מוכר להם אישית.
4. לא לקבל אל המחשב שלהם חומר ממקור בלתי ידוע. חומר זה יכול לכלול בתוכו חומר פורנוגראפי או חומר אחר שמטרתו פיתוי.
5. לא לענות להודעה או דואר אלקטרוני שיכול להתפרש כהצעה לקשר מיני, השפלה, גסות או ביזוי.
6. להזהיר את ילדכם שמה שנאמר להם ברשת – אינו תמיד נכון. (האן, גלעד).

דוגמאות לתוכנות פיקוח על גלישת הילדים:

כעת, לאחר קריאת הספר, הנכם מוזמנים לענות על השאלון העצמי בשנית ולהבין האם חל שינוי בתפיסתכם… בהצלחה!

שאלון עצמי להורים – מעורבות הורית ברשת

ביבליוגרפיה:

איגוד האינטרנט הישראלי

גרשפן-ליטוין אביטל. הורים, ילדים והפייסבוק: המלצות למעורבות הורית ברשת החברתית. מתוך: בין הצלצולים חינוך חברתי וכישורי הורים.

האן, גלעד. מדריך הורים לבטיחות ילדים ברשת. מתוך: מכללת הרצוג, דעת – לימודי יהדות ורוח.

סלע, ירון. יצירת השגחה הורית מיטיבה לסביבת האינטרנט. מתוך: ת.ל.מ, רשת ארצית לטיפול פסיכולוגי, ייעוץ, אבחון והכשרה מ”קבוצת עמל ומעבר”.