הרשות השופטת בישראל

הגדרה  – הרשות השופטת (בתי המשפט)

בתי משפט מכריעים בסכסוכים בין האזרחים לבין עצמם ובין האזרחים לבין רשויות השלטון. יש בתי משפט רגילים (“השלום”, “המחוזי”, “העליון”) ויש בתי משפט מיוחדים (לענייני תחבורה, לענייני משפחה, לענייני עבודה). בתי המשפט בודקים האם פעולותיהם של האזרחים ושל הרשויות נעשות בהתאם לחוק. בית המשפט מוסמך לפרש את החוק. בהתאם לפסיקת בית המשפט, בסמכותו לפקח על הרשות המחוקקת על ידי ביקורת שיפוטית. כלומר, ביכולתו לפסול חוקים שעברו בכנסת אם הם נוגדים חוקי יסוד או את ערכי המדינה. נושא זה נמצא במחלוקת ציבורית ופוליטית.

סוגי משפט בישראל (הליכי משפט):

1. משפט פלילי (הליך פלילי)

משפט פלילי מתקיים כאשר יש חשד כי אדם כלשהו עבר על החוק. המדינה היא התובעת במשפט, ולא קורבנות העבירה. החשוד הוא הנתבע (החשוד מוגדר “נאשם” בזמן המשפט). בגמר המשפט קובע השופט את הכרעת הדין – החלטה האם הנאשם אשם או זכאי. אם הנאשם נמצא אשם, קובע השופט גזר דין, כלומר עונש. העונש יכול להיות קנס, עבודות שירות, מאסר על תנאי, מאסר בפועל, ובמקרים מיוחדים גם עונש מוות.

דוגמה: המדינה תתבע (תאשים) אדם שנתפס מצית חנות של אדם אחר. העונש צפוי להיות מאסר ואו קנס כספי אם הנאשם יימצא אשם.

2. משפט אזרחי (הליך אזרחי)

משפט שבו אדם תובע אדם אחר, או אדם תובע חברה או ארגון – המדינה לא מעורבת. אין נאשם, אלא צד א’ תובע את צד ב’ עקב הפרת הסכם, חוב כספי, הוצאת לשון הרע, זכויות יוצרים. בהליך זה אין אשם או זכאי, אלא החלטה של השופט מי מהצדדים צודק. אין גם עונש – בית משפט מחייב את הצד ה”לא צודק” בביצוע ההסכם או בתשלום פיצוי כספי על העוול או הנזק שנעשה.

דוגמה: אדם יתבע אדם אחר ששבר לו את גדר הבית כששיחק עם כלבו. ההחלטה צפויה להיות תיקון הגדר או פיצוי כספי על הנזק.

עקרון אי-תלותה (עצמאותה) של הרשות השופטת

הרשות השופטת צריכה להיות עצמאית וכפופה לחוק בלבד, ללא השפעה של גורמים פוליטיים, ציבוריים, כלכליים ואחרים. זאת במטרה להבטיח את מימוש הזכות להליך הוגן של המעורבים, להבטיח את מימוש עקרון שלטון החוק, ולשמור על אמון הציבור במערכת המשפט. אי תלות הרשות השופטת מעוגנת ב”חוק יסוד השפיטה”.

הכללים המבטיחים את אי תלותה של הרשות השופטת:

• ריסון הרשות המחוקקת בנושא ביטול פסקי-דין – אם הכנסת מחוקקת חוק שמנוגד לפסיקה מסוימת של בית המשפט, הרי שהחוק החדש לא יהיה תקף לפסקי-דין שכבר ניתנו, אלא רק לפסיקות שיינתנו מרגע פרסום החוק. זאת כדי למנוע מצב שבו חברי כנסת ישפיעו על פסיקות של בתי המשפט.

• סוּביוּדיצה – סוּבְּיוּדִיצֶה פירושו איסור פרסום פרטים של נושא הנדון עדיין בבית המשפט, אם הפרסום עלול להשפיע על תוצאות ההליך השיפוטי, וזאת כדי למנוע השפעה על שופטים מצידם של גורמים שונים. דבר זה מתנגש עם זכות הציבור לדעת, ולכן נקבע כי אפשר לפרסם מידע עובדתי בלבד, אבל אסור לפרסם פרשנות או נקיטת עמדה. הפרת הסוביודיצה במקרים של משפט פלילי נחשבת לעבירה פלילית בעצמה.

• מינוי השופטים – ועדה מיוחדת ממנה את השופטים בישראל. הוועדה מורכבת מ-4 פוליטיקאים ו-5 משפטנים שאינם פוליטיקאים, וזאת כדי להבטיח מינוי לא פוליטי. כלומר, שייבחרו שופטים בזכות יכולת השיפוט הטובה שלהם. הוועדה מורכבת משלושה שופטי בית המשפט העליון (שאחד מהם הוא נשיא בית המשפט העליון), שני נציגים של לשכת עורכי הדין, שני שרים מהממשלה (שאחד מהם הוא שר המשפטים), ושני חברי כנסת (אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה).

*הערה: בשנים האחרונות נושא הוועדה למינוי שופטים עלה לראש סדר היום הציבורי בישראל, מכיוון שהוחלט כי יש צורך בהסכמת 7 מתוך 9 חברי הוועדה למינויים לבית המשפט העליון, ולכן משקל הפוליטיקאים גדל. הוויכוח הוא בין אלה הדורשים כי חברי כנסת ימנו שופטים, משום שחברי הכנסת מייצגים את העם והחברה הישראלית, לבין אלה שדורשים כי המינוי יהיה מקצועי בלבד.

• תנאי העסקת השופטים – תנאים המבטיחים שהשופטים יהיו בלתי תלויים בגורם אחר:

שכר השופטים: נקבע על-ידי ועדת הכספים בכנסת, ולא על-ידי הממשלה.

תקופת כהונה: שופט מתמנה לתפקידו עד גיל 70, כדי שלא יאיימו עליו בפיטורין.

מקום כהונה: אין לשנות מקום כהונה של שופט, כדי שלא יאיימו עליו בשינוי כזה.

חסינות השופטים: אפשר לפתוח בחקירה נגד שופט רק באישור היועץ המשפטי לממשלה.

בג”צ (בית משפט גבוה לצדק)

הקדמה – בית משפט העליון

ביהמ”ש העליון נמצא בראש מערכת השיפוט בישראל, יש רק 1 כזה, בירושלים. פועל ב2 תפקידים:

א) בית משפט עליון לערעורים.

ב) בג”צ (בית משפט גבוה לצדק)

בדיונים יושבים בין 1 ל-15 שופטים (חייב מספר אי-זוגי), בהתאם לחשיבות העניין. פסיקתו מחייבת את כל בתי המשפט האחרים.

תפקיד ראשון – בית משפט עליון: מתפקד כערכאה שנייה ושלישית. בית משפט לערעורים על פסקי דין שניתנו ב”שלום” וב”מחוזי”. אם “העליון” עוסק בערעור על משפט שהתחיל ב”מחוזי”, הרי שהוא מהווה ערכאה שנייה. אם “העליון” עוסק בערעור על משפט שהתחיל ב”שלום”, והמשיך בערעור ל”מחוזי”, הרי שהוא מהווה ערכאה שלישית.

תפקיד שני – בג”צ (בית משפט גבוה לצדק): פועל בעניינים של האדם מול רשויות השלטון. כל אדם יכול לעתור לבג”צ כנגד עוול שנעשה לדעתו על ידי אחת מרשויות השלטון. בג”צ משמש ערכאה ראשונה ואחרונה בתיקים שבהם הוא מטפל. בג”צ פועל בדרך של הוצאת צווים, ובמקרה הצורך מורה לרשויות השלטון מה לעשות. הצווים הם (יש לרשום בהגדרה לפחות 2 דוגמאות לצווים):

צו על תנאי, שמורה למשיבה (הרשות השלטונית) להתייצב מול בג”צ ולנמק את החלטתה.

צו ביניים, שמורה למשיבה להקפיא את ההליכים שלה כדי לא לגרום נזק בלתי הפיך.

צו החלטי, שניתן בסיום הדיון ומשמעותו שבג”צ קיבל את העתירה, וייתן הוראה למשיב כיצד לפעול; צו עשה/לא תעשה, שנותן הוראות ביצוע למשיב.

הגדרה – בג”צ (בית משפט גבוה לצדק)

פועל בעניינים של האדם מול רשויות השלטון. מאפשר לכל אדם או ארגון לעתור (לפנות) בקשר להחלטות של רשויות המדינה או גופים ציבוריים שלדעתו גורמות לו עוול או פוגעות בזכויותיו. כל אדם יכול לעתור לבג”צ כנגד עוול שנעשה לו, לדעתו, על ידי אחת מרשויות השלטון. בג”צ משמש ערכאה ראשונה ואחרונה בתיקים שבהם הוא מטפל. בג”צ פועל בדרך של הוצאת צווים, ובמקרה הצורך מורה לרשויות השלטון מה לעשות.

סוגי צווים:

צו על תנאי

בג”צ יכול להוציא צו על תנאי למוסד הציבורי שנגדו הוגשה העתירה (המשיב). צו על תנאי פירושו שהמשיב צריך להשיב לבג”צ (תוך פרק זמן מסוים) תשובה מנומקת לגבי הטענה שהועלתה בעתירה.

צו ביניים

אם העתירה עוסקת בהחלטה שלטונית שעלולה להיות בלתי הפיכה, כמו למשל הריסת בית, יכול בג”צ להוציא צו ביניים עד גמר הטיפול בעתירה. צו הביניים אוסר על אותו מוסד ציבורי לנקוט צעד כלשהו בעניין עד החלטת בג”צ.

צו מוחלטהחלטי

צו מוחלט פירושו החלטה סופית של בג”צ בעניין העתירה, לאחר דיון במעמד שני הצדדים. בג”צ יכול לדחות את העתירה, או לקבל את העתירה. במקרה של קבלת העתירה, בג”צ יחייב את המוסד הציבורי (המשיב) ב”צו עשֵה” או “צו אל תעשה”. כלומר בג”צ ייתן למוסד השלטוני הוראה לבצע החלטה מסוימת, או לא לבצע החלטה מסוימת.

דוגמה להחלטת בג”צ  – בג”צ אליס מילר (1994)

אליס מילר עתרה לבג”צ נגד שר הביטחון (ואחרים), בטענה שהיא לא התקבלה למבדקים לקורס טיס בגלל היותה אישה. כלומר, אליס מילר היא העותרת, ושר הביטחון הוא המשיב, בתוקף תפקידו כאחראי הבכיר על הצבא.

ראשית, בג”צ השתכנע שאליס מילר פנתה לגורמים שונים בצה”ל, וניסתה לקדם את העניין, אחרת בג”צ היה דוחה את העתירה על הסף, בנימוק שהעותר לא מיצה את כל ההליכים מול אותו מוסד ציבורי. לאחר מכן הוציא בג”צ צו על תנאי לשר הביטחון בדרישה לקבל הסבר מנומק מדוע אליס מילר לא התקבלה למבדקים לקורס טיס.

לבסוף נערך דיון ושופטי בג”צ קיבלו את העתירה, בנימוק שאי קבלת נשים לקורס טיס רק משום היותן נשים מהווה אפליה. בג”צ הוציא “צו עשה” לצבא ובו הוראה לקבל את אליס מילר למבדקים, ולתת לה סיכוי שוויוני להתקבל לקורס.

פלילי אזרחי?

היועץ המשפטי לממשלה נ’ (נגד) מרדכי בש. אדם שהמדינה האשימה כי גרם למוות ברשלנות של תינוק. _____________ 

פיקדו טגאניה נ’ אורון צח. אדם שתבע אדם אחר שהרס לו את רכבו כאשר התנגש בו בזמן שהיה בחניה._____________

מתן סעדון נגד ד”ר ולנטינה סבצ’קובנה. אדם שתבע אדם אחר על המלצה רפואית שגויה שבעקבותיה מצבו הרפואי החמיר. _____________

משרד הביטחון נ’ נחום מנבר. אדם שהמדינה האשימה כי העביר ידיעה ביטחונית רגישה למדינת אויב (איראן). _____________

שאלת אירוע

רויטל פוטרה בשבוע שעבר מעבודתה והיא מודאגת שלא יהיה לה מספיק כסף לשלם את חשבונותיה. אתמול היא פרצה לביתו של סשה חודורוב וניסתה לגנוב רכוש בעל ערך.

במהלך השוד, רויטל שברה בטעות את הטלוויזיה של סשה, ומתוך בהלה ברחה החוצה. מצלמות האבטחה בביתו של סשה תיעדו הכול ואפשרו לאתר את רויטל תוך שעות בודדות.

א) ציין והצג את סוג ההליך המשפטי שצפוי להינקט מול רויטל עקב פריצתה. הסבר כיצד הליך זה בא לידי ביטוי בקטע.

ב) ציין והצג את סוג ההליך המשפטי שצפוי להינקט מול רויטל עקב שבירת הטלוויזיה. הסבר כיצד הליך זה בא לידי ביטוי בקטע.

פרק 2 – חלק 2 (אשכול)

9. הצג את המושג סוּביוּדיצֶה.

הסבר כיצד נפגעת זכות הציבור לדעת ממימושו.

הצג: (סוביודיצה) ______________________________ __________________________________________.

הצג: (זכות הציבור לדעת) ________________________ __________________________________________.

הסבר: (קישור ביניהם ללא ציטוט – כי אין – אלא לאור הבנתך את המושג) _____________________________ __________________________________________.