הכרזת העצמאות

הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה’ באייר תש”ח, ב-14 למאי 1948, בעיר תל אביב בבית דיזינגוף שבשדרות רוטשילד 16.

הנהגת היישוב היהודי בארץ ישראל ידעה שעם סיום המנדט הבריטי יפלשו צבאות ערב הסדירים לארץ כדי למנוע את יישום תוכנית החלוקה של עצמת האו”ם. על אף הסיכון הרב שבהכרזה על הקמתה של מדינת ישראל העצמאית והריבונית, ולמול אזהרתו של מזכיר המדינה האמריקאי, ג’ורג’ מרשל, ועצות של מדינות שונות לדחות את ההכרזה, החליטה מנהלת העם, בישיבה שהחלה בשעה 12:00 במאי 1948 והסתיימה בשעה 1:45 לאחר חצות, להכריז על הקמת המדינה.

בדקו מי היתה באותה התקופה “מנהלת העם”?

שם המדינה

שם מדינתנו נקבע בסמוך להקמתה.

ענו על השאלות הבאות:

1. מהם השמות שהוצעו אך נדחו.
2. מהי הסיבה העיקרית לבחירת שם מדינתו, כפי שהוא כיום.

ההכרזה התקיימה בישיבת מועצת העם באולם מוזיאון תל-אביב, שבאותה עת שכן בבית דיזנגוף. תאריך פקיעת המנדט הבריטי היה בליל שבת בתאריך 15 במאי (ו’ באייר), אך מתוך רצון להימנע מחילול השבת, הוחלט להקדים את הטקס ליום שישי 14 במאי (ה’ באייר) בשעה 16:00, כמה שעות לפני כניסת השבת. הנוכחים פתחו בשירה ספונטנית של “התקווה”, ולאחר מכן קרא בן-גוריון את הכרזת העצמאות. באותו מעמד, הסבה מועצת העם בת 37 החברים את שמה ל”מועצת המדינה הזמנית”, והפכה לגוף המחוקק של המדינה החדשה. מנהלת העם נקבעה כממשלה הזמנית.

דוד בן-גוריון, שהיה אז יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית ויושב ראש מנהלת העם ונבחר לראש הממשלה הזמנית, קרא את נוסח ההכרזה – מגילת העצמאות, שהיא המסמך המכונן של מדינת ישראל. המגילה התוותה את אופיה של המדינה שהוקמה כמדינת היהודים שתקבץ את היהודים מהגלויות ותתייחס לכל תושביה בשוויון ללא הבדל דת, גזע ומין. בתום ההכרזה בירך הרב יהודה לייב פישמן מימון “שהחיינו וקיימנו” וגל שמחה פרץ באולם ובקרב הקהל שצבא על דלתותיו. חברי המועצה חתמו על מגילת העצמאות. בן-גוריון היה ראשון החותמים, והתמנה לאחר מכן לראש הממשלה ושר הביטחון בממשלה הזמנית של המדינה החדשה. טקס ההכרזה הוקלט במלואו, הוסרט בחלקו על ידי נתםן אקסלרוד ואף הועבר בשידור חי על ידי “קול ישראל”.

צפו בקליפ הבא אודות מגילת העצמאות ורשמו את הערכים העיקריים שמדינת ישראל חרטה על דגלה.