בטיחות ברשת

בריאיון ברשת הטלוויזיה הבריטית BBC , בו נשאלו 50 מומחים בתחום אודות אתגרי המאה ה-21, ציינו רבים את משבר אמינות מקורות המידע. מהי הבעיה הראשונית והמהותית של ידע המוצג באינטרנט?

קיומו של מידע רב שאין כל דרך להקיפו. כל אחד מאיתנו בוחר מה לראות, מה לקרוא. חלק מהמידע המוצג אינו אמין, מוטה, אינו מכיל מידע שנאסף כתוצאה ממחקר אקדמי (“חדשות מדעיות בפייסבוק –אמינות ומעורבות”ספר הכנס השלושה-עשר לחקר חדשנות, 2018).

הקושי שבבחירת מידע אמין מחלחלת לכל תחומי חיינו החל ברכישת מוצרים, עבור דרך ניסיון להבין מהם מאפייניה של מחלה מסוימת והפתרונות או התרופות המוצעים לה, וכלה במידע פוליטי על מתמודדים במערכת בחירות. רובנו מניחים כי לא כל המידע בסוגיות אלו אמין וכי יש להתייחס אליו בזהירות מסוימת.

ראשית נשאל את עצמנו מדוע יש להיזהר ולהזהיר תלמידים מחשיפה למידע מגוון ברשת? מה הסכנות הטמונות בו?

החשיפה למידע חסר גבולות וקצה ברשת מאפשר אמנם גיוון עצום של דעות ותובנות. אך בהקשר החינוכי-לימודי החשיפה למידע חסר גבולות מייצר בלבול רב בין מידע אמין למידע שאינו אמין. מערכת החינוך מעוניינת בתלמידים המסוגלים לאסוף מידע בכוחות עצמם. זהו כישור מרכזי בעולם שלנו אך חשוב שהמידע הזה יהיה אמין והתשובה על השאלה הנחקרת תהיה נכונה ומבוססת על עבודות.

במחקר שבוצע בשנת 2018 שאלת המחקר היתה מהם הקשרים בין תפיסת אמינות של חדשות מדעיות המתפרסמות בפייסבוק לבין משתני הרקע (גיל, מגדר, ידע בנושא, דפוסי גלישה בפייסבוק). (“חדשות מדעיות בפייסבוק –אמינות ומעורבות”). במחקר השתתפו 114נבדקים בגילאים 19-50. מן הממצאים עולה כי בניתוח על פי נושאי תוכן, נמצא מתאם בין מידת הידע בנושא המדווח לבין תפיסת אמינות רק לגבי הסטטוס אודות הטלפונים החכמים. יתכן שהסיבה לכך היא הקרבה של המשתתפים לנושא. כלומר, היכולת שלנו לומר משהו על אמינות המידע המוצג לנו היא קשה ואף בעייתית. היא מצריכה ידע מוקדם. ידע זה לא תמיד קיים אצלנו ובעיקר אצל תלמידים בעת חיפוש חומר. וזוהי אכן אחת הבעיות הטמונות בקיומו של מידע אמין לצד מידע לא אמין ברשת.

ממחקר נוסף שנכתב בשנת 2001 ובחן את הדרך בה סטודנטים אוספים מקורות מידע דרך האינטרנט, עולה שהסטודנטים לא טרחו על פי רוב לבחון את מקורות המידע שלהם ולבדוק את מידת איכותם ואמינותם. כמו כן, עולה מהמחקר כי רובם לא למדו כיצד לאסוף מידע מהימן מהאינטרנט וכיצד להבדיל בין מידע אמין לידע שאינו אמין. המחקר הזה מלמד על תופעה מתמשכת המייצרת בעיה בכתיבת עבודות החל בגילאי בית ספר וכלה בעת למידה באקדמיה.

מקורות רבים מציפים את האינטרנט. למעשה, כל אחד יכול להעלות מידע לאתרי האינטרנט השונים. אחת הדוגמאות המובהקות לעניין זה הא ויקיפדיה. האתר הנפוץ הזה שכל אחת ואד נוטים להשתמש בו כמוצא ראשון בעת חיפוש מידע מקבל על החיפוש משום שהוא מספק תובנות ראשונות, מידע זמין בכל נושא ועניין אך קיומה של האנציקלופדיה הזאת, ואופיה המיוחד, רק מחריפים את הבעיה. בעצם, הויקיפדיה מעמיד בסימן שאלה שאלות שבבסיס תהליכי למידה: מהו מקור מוסמך, האם תלמידים מסוגלים לזהות מקורות מהימנים?.

ה”ויקיפדיה” הינה, לפי הגדרת מפיציה, אנציקלופדיה שיתופית חופשית. משמעות הדבר היא שכל מי שמשתמש בה יכול גם להשתתף בבנייתה. כל מי שחפץ בכך יכול להכניס ערך חדש לתוך דפיה, או יכול לערוך ערכים קיימים. לא נדרש שום ידע טכנולוגי, וה”ויקיפדיה” איננה שואלת אם לכותב/לעורך יש הכישורים המתאימים או הדרושים לכתוב על הנושא הנבחר

אף על פי ששאלות בנוגע לסמכותם של יוצרי מקורות מידע לא נולדו עם הויקיפדיה, ואפילו לא עם האינטרנט, אין ספק שקיומו של האינטרנט הביא להחרפת השאלות האלו ולדחיפות הטיפול בהן. הויקיפדיה משקפת את הבעיה הכפולה של מידע אינטרנטי:  הזמינות החופשית של מידע, וטשטוש הסממנים של מהימנות המידע.

האם בעבר חיפוש אחר מקורות מידע לצורך כתיבת עבודות נשא אופי אחר?

בעבר הסיפרייה היתה מקור מרכזי למידע. שיטוט בין המדפים הביא תלמידים וסטודנטים לחקור תופעות באמצעות אינציקלופדיות וספרים שעברו סינון קפדני ראשית על ידי עורכי הספרים וסינון נוסף על ידי הספרנים המקצועיים בסיפרייה. בעידן האינטרנט המידע כבר לא נמצא רק בספרים, ובוודאי שלא רק בספריה. החיפוש באינטרנט עבר שינוי דרמטי. ראשית, המידע המצוי באינטרנט לא נכתב רק על ידי מומחים בתחומם. כל אחד יכול להעלות מידע לרשת.

שנית, התלמידים של היום יודעים, כבר מכיתות נמוכות, שכל שעליהם לעשות הוא להקליד מילה לתוך מנוע חיפוש אינטרנטי, וכבר מגיעות אליהם – מאי שם וממקומות לא לגמרי מזוהים – כמויות מכובדות של מידע .

הבדל שלישי נוסף הוא זמינות אדירה. בעוד שבעבר חיפוש אחר מידע לשם כתיבת עבודה הצריך הגעה פיזית לספרייה, ושעות של חיפוש בין דפיהם של ספרים רבים, הזמינות של האינטרנט כיום מאפשרת לתלמיד למצוא מידע ללא מאמץ ולעיתים ללא התייעצות עם מקור בעל סמכות בתחום כמו מיידען או מורה.

שאלת האמינות של מקורות המידע היתה קיימת גם בעבר. אך קל היה לעקוב אחריה ולאפיינה. בעידן האינטרנט, זמינותם של מקורות מידע מסוגים שונים היא כה גבוהה ששאלת האמינות תופסת מקום נכבד בתהליך כתיבתה של עבודה.

קטע יוטיוב המסביר את הצורך בסינון מקורות מידע. עבור תלמידי מערכת החינוך:

https://www.youtube.com/watch?v=RO9lkw_rYR4

פעילות והוראות המזכירות הפדגוגית 2009

http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/3D5F1019-A64A-43EC-AB4C-4F5DD82425CB/101978/3.pdf

ביבליוגרפיה

Anderson, J., & Rainie, L. (2017). The Future of Truth and Misinformation Online. Washington, DC: Pew Research Center

Grimes, D.,J ,Boening,C. “Worries with the Web: A Look at Student Use of Web Resources” College & Research Libraries, 2001 Vol 62, No 1, pp.11-22

Hargittai,  E.,  Fullerton,  L.,  Menchen-Trevino, E.,  &  Thomas,  K.Y.  (2010).  Trust  online:  Young  adults’  evaluation of Web content. International Journal of Communication, 4, 468-494

“חדשות מדעיות בפייסבוק –אמינות ומעורבות”.2018. בתוך: ספר הכנס השלושה-עשר לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה ע”ש צ’ייס: האדם הלומד בעידן הטכנולוגי, י’עשת-אלקלעי,א’ בלאו,א’כספי, ש’ אתגר, נ’גרי, י’קלמן, ו’זילבר-ורוד)עורכים(, רעננה: האוניברסיטה הפתוחה).