במקומות רבים בעולם מציינים ב-14 במרץ את “יום הפאי”, או “יום

המתמטיקה”, משום שהתאריך בכיתוב המקובל בשיטה האמריקאית, 3.14, הוא המספר פאי בדיוק של שני מקומות אחרי הנקודה. התאריך הזה הוא גם יום הולדתו של אלברט איינשטיין (1879), ויום מותו של סטיבן הוקינג (1918), והנה סיבה כפולה למסיבה. אז קדימה! נביא לכם היום את הפאי – לא העוגה הפריכה עם מילוי שוקולד (טוב, אולי קצת גם אותה), אלא המספר פאי.

פאי, המסומן באות היוונית π הוא מספר חמקמק המבטא את היחס בין היקף המעגל לקוטרו. מדוע חמקמק? משום שפשוט אי אפשר לחשב אותו במדויק.

עובדה זו זיעזעה את היוונים הקדמונים שהאמינו שהעולם נברא על ידי בורא רציונלי וכל דבר ביקום ניתן למדידה וייצוג כמנה (יחס) של שני מספרים שלמים.

פאי הוא מספר אי-רציונלי 

יש לו אינסוף ספרות אחרי הנקודה העשרונית, והן אינן מסודרות באופן הגיוני או

מחזורי. הדרך היחידה האפשרית לרשום את פאי כמספר היא כשבר

 עשרוני עם ספרות עד למקום שרירותי ואח״כ שלוש נקודות, לדוגמה:

3.1415926535897932384626433832795028841971…

שלוש הנקודות בסוף המספר מסמנות שהמספר ממשיך עד אינסוף.

:פאי קשור לעובדות מתמטיות יסודיות המתארות את היקום בו אנו חיים

פאי מופיע בתורת היחסות הכללית של איינשטיין המסבירה את תורת היקום, הוא נמצא גם בחוק קולון, המתאר את כח המשיכה בין מטענים חשמליים, ואף קובע את הקצב בו מטוטלות וקפיצים נעים מצד לצד.

מי שפתר איי פעם משוואות טריגונומטריות פגש אותו גם שם.

יום פאי שמח