10 מכות מצרים

הקדמה:

חג הפסח הוא חג החירות, חג יציאת בני ישראל ממצרים. קבלת החירות לא הייתה קלה ועל מצרים נפלו 10 מכות קשות לפני שפרעה מלך מצרים הסכים לשחרר את בני ישראל לחופשי. 10 מכות, כל אחת יותר קשה מהשנייה הנחית אלוהים למצרים כדי לשחרר עמו מעבדות לחירות. חלק מ- 10 המכות בוצעו בעזרת משה ואהרון שליחיו של אלוהים ומנהיגם של בני ישראל באותה תקופה וחלק מהמכות בוצעו על ידי פעולה ישרה של אלוהים.

מכת דם:

המים ביאור נהפכים לדם. הדגים שביאור מתים, והסירחון עולה. המצרים נאלצים לכרות בארות כדי לשתות מים.

מכת צפרדע:

המוני צפרדעים (לפי לפי חלק מהפרשנים הכוונה לתנינים [5]) מתפשטים בכל ארץ מצרים, וחודרים לבתים. לבסוף הצפרדעים מתים והסירחון העולה מהפגרים ממלא את הארץ.

מכת כינים:

האדמה הופכת לכינים שפוגעים במצרים ובבהמותיהם.

מכת ערוב:

“ערוב כבד” ממלא את בתי מצרים ואת אדמתם. על פי הפרשנות המסורתית הערוב הוא תערובת של חיות טורפות, אך פרשנים מודרניים יותר פירשו שהכוונה לחרקים ומכרסמים.

מכת דבר:

מגפת דבר מכלה את כל בהמותיהם של המצרים. מחלה זו ככל הנראה אינה המחלה הנקראת היום דבר, היות שהמחלה המודרנית פוגעת בעיקר בבני אדם ולא בבהמות.

 מכת שחין:

מחלת אבעבועות תוקפת את המצרים ואת בהמותיהם.

מכת ברד:

ברד כבד ניתך בארץ מצרים, שובר את העצים, פוגע בגידולים החקלאיים, והורג את האנשים והבהמות ששהו מחוץ לבתיהם. בתוך הברד התלקחה אש, ואל הברד נלוו גם קולות מפחידים.

מכת ארבה:

ארבה כבד מגיע לארץ מצרים ואוכל את כל הגידולים שעוד נותרו אחרי הברד.

מכת חושך:

במשך שלושה ימים שוררת אפלה מוחלטת במצרים.

מכת בכורות:

בחצות הלילה בט”ו בניסן מת הבן הבכור של כל משפחה במצרים.