הכל לטובה

רבי עקיבא הלך בדרכו,

וכשהחשיך הגיע לעיירה ורצה לנוח בה,

חיפש אכסניה אך לא מצא,

ביקש רבי עקיבא מאנשי העיר מקום ללון,

ואיש לא הסכים לתת לו מקום לינה.

עמד רבי עקיבא לבדו בחושך ובקור ואמר:

כל מה שעושה ה’, הכול לטובה!

הוא אינו רצה להישאר בעיר שאנשיה אינם מכניסי אורחים.

יצא לשדה, התיישב מתחת לעץ, הדליק נר,

האכיל את התרנגול ואת החמור וישב ללמוד תורה,

למד עד שנרדם.

פתאום שמע שאגה מבהילה של אריה גדול שהיה ביער.

האריה טרף את החמור שלו.

ומיד בא חתול וטרף את התרנגול,

ולאחר מכן באה רוח וכיבתה את הנר,

נשאר רבי עקיבא לבדו ביער בחושך,

ללא חמור, ללא חתול וללא נר.

אמר רבי עקיבא: כל מה שעושה ה’, הכול לטובה.

לפתע שמע רעש גדול מכיוון העיר.

אויבים נכנסו לעיר ולקחו איתם את אנשי העיר,

בדרכם עברו בשדה ששם שהה רבי עקיבא בחשיכה.

אולם בגלל החושך לא ראו אותו וכך ניצל מידם.

אמר רבי עקיבא: הוא מה שאמרתי,

כי מה שעושה ה’, הכל לטובה!

אילולא אכל האריה את החמור- היה החמור נוער,

אילולא אכל החתול את התרנגול, היה התרנגול קורא בקול גדול,

ואילולא כיבה הרוח את הנר, היה מאיר את החושך,

והחיילים יכלו לראות גם אותי ומי יודע מה היה קורה.

…המשיך רבי עקיבא לדרכו והודה לה’ על חסדו

תמיד יש לזכור כי אין רע יורד מלמעלה.

ה’ הוא טבע הטוב להיטיב.

וגם אם אין אנו מבחינים בצורה גלויה בטוב,

עם עוד קצת סבלנות…
נבחין בטוב בצורה גלויה וברורה!

מחשבה טובה הקב”ה מצרפה למעשה 🙂