נועה מאמצת כלב

ביום ראשון כשחזרתי מבית הספר שמעתי רעש חלש מהשיחים בצד הדרך.

הצצתי פנימה אך לא ראיתי דבר.

כמעט והמשכתי ללכת ושמעתי שוב

יללה חלושה.

התקרבתי מעט ובין השיחים הציץ

כלבלב קטן בצבע לבן, 

הוא היה נראה מבוהל ומלוכלך.

ריחמתי עליו ,רציתי לחבק אותו ולקחת אותו לביתי .

חששתי שאמא, שממש לא אוהבת חיות תתנגד.

החלטתי לקחת סיכון ,

צעדתי הביתה כשהכלבלב הקטן בידי.

וכשהגענו אמא פתחה את הדלת

הביטה בעיני המתחננות

ובכלבלב המסכן וחייכה.

ידעתי שיהיה בסדר שאמא תסכים שאשאיר אותו אצלי.

בלבי כבר החלטתי על שם בשבילו, אקרא לו “לאקי” כי זה יום המזל שלו ושלי.