סיפורי המשפחה שלי

הילדה רהות זכתה על כתיבת סיפור זה

במקום השני בתחרות ארצית לכתיבת

סיפורים מטעם הקרן לחדשנות בחינוך.

השנה למדתי בבית הספר לכתוב  סיפורים.

רציתי לכתוב סיפור על סבא וסבתא  ועל אימא שלי שאני מאוד אוהבת.

הכי עניין אותי לשמוע על אתיופיה, כי לא הייתי שם ורציתי לדעת מה קורה שם.

הלכתי לשאול את סבא וסבתא. הם התלהבו וסיפרו בשמחה כי הם אוהבים

שמספרים על אתיופיה. ישבנו בסלון וכל אחד סיפר משהו.

סבא סיפר שכאשר התחתן עם סבתא.

הוא בנה להם בית פרטי וסבא גם טיפל בפרות, וכלבים, וגם המון כבשים. סבתא סיפרה,

שכאשר סבא הלך למרעה סבתא הלכה לחלוב מהפרות חלב, טיפלה בכבשים ובכלבים.

כשאימא נולדה סבתא טיפלה גם בה.

אימא הילדה הבכורה של סבא וסבתא.

כשהיא נולדה הם היו ממש מאושרים.

עד היום הם ממש ממש אוהבים את אימא שלי.

סבא הוסיף וסיפר, שבאתיופיה אם מישהו היה מציק לכלב הכלב היה נושך אותו,

אבל אף פעם לא נשך את הבעלים שלו. כי הבעלים מטפלים ומשקיעים בו,

נותנים לו אוכל ושתיה, המון עצמות ואפילו צעצועים לשחק אתם.

סבא סיפר את זה כי הוא נזכר שפעם, כשהוא היה קטן הוא עבר וראה כלב

באמצע הדרך ובעט בו כדי שהכלב יזוז. ואז, הכלב נשך אותו וסבא שלי

בכה ובכה כי הוא היה ילד קטן.

סבתא ואימא סיפרו לי שבאתיופיה הסבתות היו מכינות כל הזמן אוכל לכולם.

כל אחד לקח לעצמו תמיד מים כדי לשתות, כי זה היה ממש חריף.

הם אכלו תמיד אוכל בריא – האינג’רה שהיה בריא לגוף וגזר שבריא לעיניים.

אני אוהבת אינג’רה , אבל שונאת גזר.

סבא , סבתא ואימא סיפרו שהילדים כל הזמן רצו לצאת החוצה ולשחק

במשחקים והיה להם מאוד כיף. הם היו יוצאים בלי נעליים, כי לא היו להם נעליים.

הם כבר היו רגילים וזה לא כאב להם. כשהיו בחוץ שיחקו תופסת ומחבואים,

בדיוק כמו שאנחנו משחקים.

אבל שם כשיצאו החוצה לא היו בניינים, אלא בתים בצורת

אוהל ומסביב היה רק חול. אני מעדיפה שמסביב יהיו בתים ועצים ולא רק חול.

לפעמים ההורים לא היו מרשים לצאת ואומרים שאסור כי בחוץ קר ואז הילדים

היו נשארים ומשחקים בבית.

סבתא סיפרה, שהיא הייתה מבשלת המון למשפחה ולאורחים.

היא הייתה מכינה מה שהם אהבו ומה שהם ביקשו. כשהיו באים

אורחים היו מנשקים אותם ומברכים. גם היום סבתא כל הזמן

מבשלת לכולם. היא מביאה לנו אוכל הביתה כי עכשיו אימא חולה.

אני מתה על האוכל של סבתא.

אני אוהבת אינג’רה ואורז עם עוף ואת כל מה שהיא מכינה.

כשאימא תהיה בריאה היא גם תכין אוכל טעים. אימא שלי

היא אמיצה, כי הרופאים עשו לה טיפולים מאוד כואבים

והיא לא בכתה והתגברה על הכאב. עכשיו היא כמעט

בריאה ואני שמחה שהיא חזרה מבית החולים.

ניתן לצפות בספרים דיגיטליים נוספים בקישור הבא

www.mat.co.il/XE2