מבוא
דיני זכויות היוצרים מתחילת פרסומן במדינת ישראל, מהווים חסם מרכזי להנגשת חומרי הלימוד, כמו: מחקרים, מאמרים, הרצאות, מערכי שיעור, סיכומים, וכו’.
החסם הזה בא מחוסר הוודאות המשפטי בנוגע לגבולות השימושים המותרים בחומרים שמוגנים בחוק זכויות יוצרים.
בחוק זכויות היוצרים החדש, שנחקק לאחרונה, הורחבו לכאורה גבולות השימושים המותרים, שכן החוק מתיר “שימוש הוגן ביצירה”.
עם זאת גבולות השימוש המותר אינם מוגדרים בצורה הכי ברורה, וחוסר הוודאות הזה פוגע לפעמים בתפקודם של כל מוסדות ההשכלה הגבוהה, כי תמיד יהיה החשש מתביעה משפטית, עקב הפרת זכויות היוצרים.
התוצאה היא שבמקרים רבים המוסדות נמנעים מפעילות לגיטימית. תופעה זו פוגעת לעיתים באיכות ההוראה והמחקר וביכולתם של המוסדות להשכלה גבוהה בישראל לשרת את שליחותם הציבורית.
: Copyright – זכויות היוצרים
היא ההגנה שניתנת ליוצר או לבעלים של יצירה, מפני שימוש ללא אישור ביצירה שהיא קניין רוחני שלו, על מנת לשמור לו את הבלעדיות בשימוש ביצירה שהוא ייצר, ובתנאי שהוא ייצר.
ההגנה הניתנת מכוח זכויות יוצרים באה להגן על דרכי ביטוי הרעיונות, אם זה היה יצירה כתובה או פיסול, או יצירה אומנותית. ומטרתה לעודד את העשרת עולם הביטויים. נהוג לסמן יצירה שרוצים להדגיש שיש למישהו זכויות שמורות עליה באמצעות הסימון © (האות C בתוך עיגול, קיצור של המילה copyright) – ולידו הביטוי “כל הזכויות שמורות”, אך ברוב מדינות העולם, הדבר איננו הכרחי, והיצירה תהיה מוגנת גם ללא הסימון, אם היא עומדת בתנאים מהותיים אחרים.
שימוש בזכויות יוצרים
על איזה יצירה החוק מגן?
(1) דרישה ראשונה – צורת היצירה:
עליה להימנות עם אחת מארבעה סוגי היצירות הבאים:
יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית.
(2) דרישה שנייה – מקוריות ויצירתיות :
על היצירה להיות מקורית, כלומר שהיוצר יצר בעצמו.
(3) דרישה שלישית – על היצירה להיות מקובעת:
כדי שהיצירה שלכם תזכה להגנה, עליה להיות מקובעת בצורה כלשהי:
כתובה על נייר, קובץ מחשב, הקלטה וכדומה.
שימוש הוגן במסגרות הוראה
‘שימוש הוגן‘ הוא עיקרון משפטי המאפשר לאזן בין הצורך להגן על זכות היוצרים מצד אחד לבין זכות המשתמשים מצד שני.
השימוש ביצירות מוגנות במסגרת פעילות חינוכית או אקדמית, שעיקרן הוראה ומחקר, הוא בעל חשיבות עליונה. לחוק זכות היוצרים.
ס’ 19 לחוק זכויות היוצרים:
(א) שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.
(ב) לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לעניין סעיף זה, יישקלו, בין היתר, כל אלה:
1.מטרת השימוש ואופיו.
2. אופי היצירה שבה נעשה השימוש.
3. היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה.
4. השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.
(ג) השר רשאי לקבוע תנאים בהתקיימם ייחשב שימוש לשימוש הוגן”.

Published: Jun 2, 2019
Latest Revision: Jun 2, 2019
Ourboox Unique Identifier: OB-642148
Copyright © 2019