מעשה בשני אחים

ושנים רבות אחר כך,

בדיוק באותה הגורן…

נבנה המקדש בירושלים.

באותו הלילה החליטו לקום שוב

ולמרבה ההפתעה שניהם התעוררו יחד.

כשנפגשו הבינו האחד את כוונתו של אחיו

שמחו כל כך והתחבקו.

בבוקר התפלאו לגלות

שלשניהם נשארה אותה הכמות…

כמה שעות אחר כך גם האח הנשוי התעורר

וחשב לעצמו:

“אחי בודד ואין מי שידאג לו,

אתרום לו כמה שקי חיטה משלי”.

קם, הלך לערימת השקים וכך עשה.

בלילה התעורר האח הרווק וחשב לעצמו:

“לאחי יש אישה וילדים,

הוא זקוק ליותר חיטה ממני”.

קם, לקח כמה שקים מערימתו

והניח אותם בערימת אחיו.

את החיטה הכניסו לשקים

וחילקו בניהם בשווה.

מידי יום הם עבדו בחווה.

קצרו את החיטה,

ואספו את העומרים לערימה גדולה.

והשני לבדו…

בגורן קטן בירושלים חיו שני אחים,

האחד נשוי עם משפחה וילדים.