הסיפור של יאנקו

הדמות: יאנקו

אני בחרתי בדמות זו מכיוון שטכנית הדמות הזו היא זו שכל הסיפור מסתובב סביבה אז אני חושב שזו הדמות שחשוב לדעת מה היא חשבה לאורך כל הסיפור.

התחלת הסיפור

הגעתי מן המלחמה הקשה אל הארץ שלנו, ארץ היהודים, ארץ ישראל.

המסע היה קשה אבל לבסוף אני ואמי באנו עם כל הצלקות שלנו.

זה היה נחמד, היה לנו בית השכנים היו נחמדים אבל הבעיה היחידה הייתה שבגלל הנכות שלי לא יכולתי לצאת החוצה והחבר היחידי שהיה לי זה תיאודור.

פעם אחת כאשר הסתובבתי לי בחצר ראיתי שני ילדים שעשו להם פשוט כיף חיים.

אני ניסיתי להתעלם אבל הם רצו מאוד לדבר איתי כי היהאפשר לראות עליהם שהם רוצים לחקור ולפגוש חברים חדשים, דיברנו על התחביבים שהיה לנו ועל כל הדברים אשר היו לנו במשותף, הם רצו לשחק שחמט אבל קרעתי אותם כי הם לא מכירים את השיטה הפולנית אשר לצערי למדתי ברכבת למחנות העבודה.

התחברתי עם הילדים והחלטנו שאנו רוצים ללכת לים, אבל אז נזכרתי שיש בעיה.

אמא שלי איבדה את כל מי שאהבה וגם בגלל שאני נכה אם אני אצא החוצה ויקרה לי משהו, לדעתי אמא שלי הייתה מקבלת התקף לב.

החלטנו שלמרות היכון מה שנעשה זה שהם יוציאו אותי מהבית כאשר אמא שלי תיהיה בעבודה.

הלכנו לים וזה היה ממש מהנה, שחינו שם וזה היה הרגע הכי מרגש בחיים שלי וזה בגלל העובדה שאני נולדתי לתוך מלחמה ומאז שעליתי לישראל אני לא יצאתי החוצה.

   הכל היה טוב, ההשערה שהיית זה שאני אגיע הביתה לפני שאמא שלי תחזור מהעבודה.

ואז באמצע הרחוב ממש היינו במרחק של 5 דקות מביתי, ואז 2 מטוסי קרב הפגיזו.

היינו במקלט מפוחדים מאוד ושמענו את ההפגזות פוגעים אבל למזלנו כולם עברו את זה בבטחה.

הגענו ואז ראינו מחזה נוראי, את אמי בוכה כועסת ומתוסכלת כאשר היא חושבת על כל המחשבות ה נוראיות שיכלו לקרות לי כי אני מכיא את אמא שלי, טיפוס מאוד דאגן.

לבסוף היא סטרה בשוקה שעד היום לא הבנתי מדוע והיא חיבקה אותי כמו שלא חיבקה אותי מעולם.