השייח הפיקח מוציא לאור משפט

השייח הפיקח מוצא לאור משפט

באחת ממדינות המזרח היה שולטן שנהג בנתיניו הרבים בחסד וברחמים. יום אחד, והשולטן שמע מפי השר הגדול הגדול את הסיפור הבא: “ראש הסוחרים, אדם מכובד ובעל השפעה, תלונן, כי בשובו לביתו אחר שנעדר מהשבוע ימים, מצא את הארגז לתכשיטים של אשתו ריק. כל התכשיטים נעליים. האיש הביקר אצל השופט, ובין להשלים על הגנבים האלמונים באמצעות הרבנים במסגד, שיחזירו את הגנבה. שמע השולטן את דברי השר והחליט לבקש את עזרת השייח ‘החכם איברהים אבו ראזי, שהיה ידוע בחכמותו, וכל אלה שקיבלו גזר דין ממנו חיבבו אותו והעריכו אותו על יכולתו לפשר בין אויבים ולהוציא לאור משפט צדק. השולטן קרא את השר אל ביתו של השייח החכם, כדי להזמינו למנהל את החקירה, עד שיימצא הגנב הרשע.קיבל את השייח את שליח השולטן יפה והסכים לשבת על הכס המשפט, לחקור בעניין הגנבה, עד שהגנב יימצא וייענש. ביום מיוחד מועדון התכנסו באולם בית המשפט הנכבד עיר הבירה ואנשים רבים. השולטן ישב על כיסאו ולימינו השייח ‘המהולל. אמר השולטן לסוחר “עמוד על רגליך, נכבדי, וספר לנאספים במקום זה כל מה שקרה לך.” את הסקר העשיר את מה שקרה. שאל השייח את הסוחר: “תגיד בבקשה, אישי הסוחר, במי אתה חושד? בקרובים, בשמות, או באנשים המוכרים לך?” ענה הסוחר: ” אדון רב החסד, ארבעה שכנים לי,מציקים לרכושי כל הזמן.

מקנאים בעושר שצברתי בעבודה רבה, ובחלק שירשתי מאבי. לא פעם גרמו לי

צרות רבות: העלו עדרים על אדמתי, חרשו חלקות משדותי והתגרו במשרתי. אני חושד כי אחד מהם הוא הגנב. ציווה השייח’ :”יביאו בפני את שכניו של התובע

הביאו השוטרים את ארבעת השכנים, כשהם רועדים מפחד. פנה אליהם השייח

נגעתם ברכושו של איש זה? הודו מיד מי מכם עשה את הפשע הזה. מי שיודה

עכשיו, אקל בעונשו. אך אם אצטרך לגלות בעצמי את הפושע, העונש יהיה קשה.”כרעו האנשים על ברכיהם בפני השייח’ והשולטן, הרימו כפיהם אל על כאילו מכריזים ואומרים : ראו נא! נקיות ידינו! חפים מפשע אנחנו.

השביע אותם השייח’ על ספר הקוראן הקדוש להגיד לו את האמת בלבד, ואמר :

”באוהל הסמוך נמצא סוס בעל סגולות מיוחדות. כל אחד מכם יתפוס בחזקה בזנבו של הסוס. הסוס יבעט בגנב שלקח רכוש לא לו, ואילו בחף מפשע לא יפגע.”כל הקהל נהר החוצה לראות כיצד ינהג הסוס. תפס כל אחד מן השכנים החשודיםבזנבו של הסוס, אבל הסוס לא נע ולא זע.פקד השייח’ על האנשים : “הראו את כפות ידיכם!”הראו החשודים את כפות ידיהם, והשייח’ בדק אותן. אחר־כך פנה השייח’ אל אחדמהם ופקד: ”החזק את כפות ידיך פתוחות כלפי מעלה!”האיש עשה כן, והשייח’ ציווה על אחד השוטרים ו “הצלף שלוש פעמים על ידיו שלזה!”החל השוטר להצליף, והאיש צעק ; “רחמנות! רחמנות! אני מודה שגנבתי את הכסף והתכשיטים של שכני!”התפלאו כל הנוכחים, והשולטן שאל את השייח’ כיצד גילה את הגנב. ענה ושייח’ואמר .- “מרחתי את זנבו של הסוס בשומן אווזים מעורב בעפר. אצל השלושה נשארוכתמים על כפות הידיים, מפני שתפסו בחזקה בזנב הסוס, אבל כפות ידיו של הרביעינשארו נקיות, כי פחד לתפוס בכוח בזנב, שמא יתגלה מעשהו על ידי הסוס. כך התבררלי, כי הוא הגנב.”פקד השולטן להעניש את הגנב לפי חוקי המדינה, ולמנות את שייח’ איברהים אבו־ראזי ליועצו הראשי.