סיפור העלייה של מאיר שפרונץ ומשפחתו

נעים מאוד, תכירו:

האיש שבתמונה הוא סבא רבא שלי, שהוא סבא של אבא שלי וקוראים לו מאיר

שפרונץ.

מאיר שפרונץ עלה מהונגריה לארץ ישראל בשנת 1945, אחרי מלחמת העולם השנייה,

הוא ברח מהגרמנים, אחרי שהופרד ממשפחתו ונשלח לעבוד במחנה עבודה ועבר תלאות רבות עד שהגיע לארץ ישראל.

את המסע שלו לארץ ישראל, הוא עשה בעיקר ברגל, ברכבות וגם מידי פעם תפס טרמפ על עגלות של איכרים.

בסוף המלחמה, אמא של סבא רבא שלי ואח שלו שניצלו מהשואה גם עלו לארץ.

בהתחלה הם גרו בקיבוץ בדרום, “קיבוץ מבטחים” ובהמשך, עברו לגור במושב בצרה.

הם החליטו להתמקם בבצרה כיוון שיחסית הוא המיקום היה קרוב לדרך מרכזית, כביש 4 של היום.

בהתחלה לא היה בבצרה כלום והם בנו את המושב ואת הבית שלהם במו ידיהם וגרים שם עד היום .

שם אני גר גם.[בבית ליד]

הם חוו קשיים כשהגיעו לארץ, להתמודד עם שפה חדשה, עם חוסר וצימצום, המרחק והגעגוע לשאר המשפחה.

גם החוסר בחשמל היה לא פשוט,  לא היו מקררים ותקופה ארוכה הם ישנו תחת כיפת השמיים, אח”כ באוהל עד שהצליחו לבנות בית עם חדר אחד.
הם עבדו מאוד קשה אבל היו מאושרים שהם ביחד.

הם התגברו על כל הקשיים שהיו כי היה להם רצון להקים את ארץ ישראל ולחיות בארץ שבטוחה ליהודים.