עבודת שורשים

אני מקדיש את עבודת השורשים הזו לכל המשפחה שלי,

על זה שעזרו לי על מידע במשפחה.

(היי תום אני אמשיך את ההקדשה בהמשך הספר)

תוכן העניינים: 

(היי תום אני אמשיך את ההקדשה בהמשך הספר)

הקדמה:

(היי תום אני אכתוב את ההקדמה שאסיים את כל העבודה)

אני ורק אני:

היי, שמי אלעד טל, ואני נולדתי בבית החולים שבתל-אביב, איכילוב.

כפי שכבר אמרתי השם שלי הוטא אלעד ונבחר על ידי ההורים שלי מסיבה אחת בלבד, הם אהבו אותו. משמעות שמי היא: אלוהים לעד. לי אין כל כך הרבה כינויים למעשה אין לי כלל. אני נולדתי בתאריך ה-20.07.2007 זאת אומרת שב-ה באב.

כשרק נולדתי עם אחי התאום נדב שקלתי 3.5 ק”ג והיה לי שיער ג’ינג’י ועיניים כחולות. אחי נולד בדקה יותר מוקדם ממני וכתוצאה מכך זה הופך אותי לתאום הקטן יותר. בנוסף על כך כשיצאנו מהחדר יולדות משפחתנו לא חשבו שאנחנו תאומים כלל, הרי היינו כל כך שונים.

מה בעצם חושבים עליי?

הורי חושבים עליי שאני ילד חרוץ ומצחיק, יפה ונבון, הם חושבים שאולי אני לא דומה כל כך לאחי אבל אני דווקא כן, יותר משאפשר לתאר. האחים שלי חושבים עליי כאח טוב ומצחיק, דואג ואחראי, הם חושבים עליי כהאח הכי טוב שאפשר לבקש. הסבים שלי אומרים שאני מתעניין וחכם, שאני נכד שאם יושיבו אותו שעה מול אלבום תמונות של פעם הוא לא ילך ויחכה לעוד אחד, החברים שלי, הם אומרים כמה אני מצחיק ואכפתי, ברגעים הכי הכי קשים אני יודע מה אני צריך לעשות שזה לא יהיה רגע קשה יותר אלא רגע נעים. אני יודע הכל עליי, שאני נבון וספורטיבי שאני מתעניין ומקשיב ורעב להצלחה.

מפעם להיום:

אני זוכר את עצמי בגן כילד שרעב למשחקים וכיף, בבית ספר הייתי עושה הכל כדי להצליח במבחנים הראשונים ובאחרונים ובכללי בכולם. ביום הראשון של בית הספר היסודי הייתי נרגש ומודאג, הייתי מודאג מכך שלא אצבור חברים חדשים, הרי אני באתי מגן שכולם הלכו לבית ספר אחר. הייתי גם נרגש מאוד כי זה בית ספר חדש, חברים חדשים וחומר לימוד חדש. אני זוכר את עצמי כל יום נרגש להגיע לבית הספר וללמוד אותיות חדשות, תרגילים בחשבון ולקרוא. ביום הראשון הייתי מאוד עצוב כי הבנתי שלא אהיה עם אחי התאום לשש שנים, לא באותה כיתה, לא אותם חברים. לא נהיה ביחד.במהלך בית הספר היסודי היו נפילות ועליות וכשנפלתי היו לי את חברי ומשפחתי כדי להתאושש ולחזור למעלה. ביום הראשון של החטיבה הייתי לחוץ מאוד, אני באתי מבית ספר אחר, לא משויך לחטיבה, הייתי לחוץ מכך שלא אמצא חברים חדשים, לעומת היסודי זה היה שונה כי אתה עוזב את כל החברים ועובר לעולם חדש לגמרי. לפי הורי אני גדלתי כמו כל ילד רגיל, תחביבי היו בעיקר לשחק עם האחים שלי ולראוטת טלוויזיה. וכיום אני משחק טניס, שוחה ומנגן על הגיטרה שלי. כל ההתקדמויות שלי באו אחרי אחי התאום, הוא התחיל ללכת, אני התחלתי, הוא התחיל לדבר, אני התחלתי, וכך הלאה.